../images/Emo45.gif מאוד מסכים עם הודעתך
כתלמיד ותיק, אני מאוד משתדל להקצות חלק מזמני ברוב האימונים לטובת תירגול עם מתחילים. פעם הייתי עושה זאת באופן אקראי. אך אחרי שהייתי ביפן, הגעתי למסקנה שאני מעדיף לשקף ביחס שלי את היחס שאני מרגיש מצד אותו מתאמן ביחס למועדון, שמעתי שם על מורים שאייקיקאי שנהגו כך, והגעתי למסקנה שיש בכך חוכמה מרובה, מי שמקדיש מעצמו, רצוי שהאחרים יעזרו לו. המורה שלי חוזר פעמים רבות ושנים רבות על המסר שלך, ביחס לצורך ביוזמה מצד המתאמנים וגם ביחס להיות הדרגות נושא אישי. כמתאמן ותיק, שהמורה דן עימו גם על נושאי קידום במועדון (שלמה רשאי לבחון עד דרגת דאן 3 או 4), אני יכול להעיד שהשיקולים שלו דומים לשלך, ואינם מוגבלים ליכולת הטכנית. ודבר אחרון, כפי שכתבת, גם המורה וגם התלמידים הותיקים, כולם בני-אדם. יש להם תקופות טובות יותר ופחות, יש אנשים שנעים להם יותר לעבוד עימם, ויש כאלה שפחות. מכיוון שכולנו אנשים, תחושות קיפוח לעולם יתקיימו בכל דוג'ו (לעיתים בצדק ולעיתים ללא קשר לעובדות). מתאמן שחש כך, מומלץ לו מאוד לדבר עם המורה ו/לפעמים גם עם חלק מהתלמידים הותיקים, שיחה שכזו בהחלט יכולה לשנות את התפיסה (למשל לגלות שהמורה לא מדגים איתך משום שבכל פעם שהוא מחפש דוגמן, אתה מסתתר לאחור ומשדר שאינך מעוניין או שאתה פצוע). אמיר
