המוציא- באמת שרציתי לפרגן...

Maldini Girl

New member
המוציא- באמת שרציתי לפרגן...

כשאבי לוי התחרה במאסטר שף הייתי בתחילת שנות העשרה, אז סלדתי מאוכל מזרחי בכל צורה, כולל מהאוכל שאבא שלי ומשפחתו הכינו.
מאז גדלתי והתאהבתי באוכל הזה, בינתיים המשפחה קצת התרחקה ואני נשארתי עם תחושת חוסר שהיו לי כ"כ הרבה דודות שיכולתי ללמוד מהן את רזי המטבח הזה, שבינתיים הפך בעייני למדהים, ולא השכלתי לנצל את זה.
אז היו לי ציפיות גדולות כשהחלטנו ללכת ל"המוציא". נכון, אנחנו מרוקאים והוא אלג'יראי (נדמה לי, מקווה שלא טועה), אבל יש איזה חוט מחבר בין המטבחים האלה.

בהתחלה מקבלים לשולחן כמה פרוסות חלה ולצידן טחינה (נחמדה), סלט עגבניות חריף חריף ומעולה וחמוצים (שאני לא אהבתי אבל האחרות כן).
החלה טעימה ומפנקת. ה"קשה" פריך והבפנים רך.
הזמנו ראשונות:
סיגר ממולא בשקדי עגל ושפונדרה- לטעמי היה כ"כ חריף שאחרי ביס אחד אמרתי שזה מעבר ליכולותיי, ואני תמיד מופתעת שמישהו עוד יכול לעשות משהו שיהיה חריף מידי בשבילי.
פסטייה עוף עם ריבת עגבניות- מנה טובה, האחרות חשבו שאפילו מצוינת.
לקחנו מנה נוספת שאני לא זוכרת את שמה, בטטה משהו. מתוארת בתפריט כ"צ'יפס ברוטב שקשוקה עם ביצת עין". המלצרית הסבירה שזו לא בטטה, אלא צ'יפס תפוח אדמה עם רוטב אדום חמצמץ וביצת עין. למען ההגינות אגיד שזה בדיוק מה שהגיע, זה פשוט היה... סתמי. הצ'יפס לא היה פריך בכלל. הרוטב היה רק חמוץ ולא שום דבר אחר, והביצת עין הייתה ביצת עין.

קיוויתי שהעיקריות יהיו קצת יותר מוצלחות.
אחת הזמינה תבשיל בשר ראש- אמרה שהוא טעים, הבשר רך מאד, שלטעמה לא מספיק חריף. כשהעברתי לה את הפלפלים מהמנה שלי אמרה "עכשיו חריף אש".
השנייה הזמינה טאז'ין דלעת מקורמלת ופרגיות. לא יודעות איפה הדלעת הסתתרה, אבל המנה הייתה טובה מאד והיא הייתה מרוצה.
ואני הזמנתי חריימה סלמון. גילוי נאות, אבא שלי מכין לעיתים חריימה סלמון והוא כ"כ טוב שאני מפנטזת עליו כבר כמה זמן, חשבתי שזו הזדמנות להעביר את הקרייבינג.
בפועל, מסוג המנות שהן לא "לא טובות" היא פשוט לא ריגשה או עניינה אותי בשום צורה: הרוטב קצת חמוץ מידי ובעיקר חסר את הטעמים הנוספים. הדג עשוי מידי.
לצידו זיתים שבעייני היו מיותרים וחומוסים שהיו בסדר. השתיים האחרות טענו שהדג שלי טעים.
כן אציין לחיוב שבמנה היו שקדים פרוסים שנתנו קראנצ'יות מצוינת.

ואז הגענו לקינוחים. עיינו בתפריט ואחת אמרה "בא לי על הגלידת וניל עם השוקולד"
אמרתי לה :"תזכרי שזה מקום כשר. זה פרווה."
היא:"אבל מתחשק לי"
אני:"סבבה. רק תזכרי שזה פרווה."
אני לא מאלו שחושבים שקינוח פרווה הוא בהכרח גרוע. אבל בכל הנוגע לגלידה פרווה (ועוד כזו שאינה סורבה) אני סקפטית מאד.
הגלידה הייתה עם מרקם מזעזע, משהו בין חולי לגרגירי קרח מרוסקים. נורא. השתיים האחרות הסכימו איתי ובעצם פרט לטעימה קטנטנה לא נגענו בגלידה.
הזמנו גם סיגרים במילוי שקדים ופיסטוקים שהיו חביבים. אחלה עם תה לסיום.
כשהמלצרית גילתה שחשבנו שהגלידה מזעזעת התעקשה- למרות שכבר שילמנו, גם על הגלידה- לתת לנו קינוח על חשבון הבית. לקחנו אותו איתנו, טרם נדגם.
לסיכום: 495 ש"ח לפני טיפ (כולל גם שני משקאות אלכוהוליים ותה), לארוחה שבעיקר הייתה ליד. מצד אחד הייתי מאד רוצה לחזור לתת צ'אנס נוסף,
אני מכירה הרבה אנשים שהיו ונהנו מאד.
מצד שני, לא ממש נשאר לי טעם של עוד.





 

החתולית

New member
על הדיווח

ועל הנחישות להעלות אותו, למרות התקלות

&nbsp
התמונה של מנת הצ'יפס די מביכה. היא נראית כמו מנה שנער בן 15 הכין בחופש הגדול.
 
למעלה