נושא קצת לעוס אבל כבר העלת את זה, אומר את דעתי. אני חושב שהמדינה צריכה להתערב רק במקומות שהשוק החופשי לא עובד בצורה מיטבית. שוק העבודה בהיי-טק הוא אחד המקומות האלה שלא צריכים התערבות. להפך, צריך בעיקר לא להפריע.
הנסיונות "לדחוף" אנשים להסבות הייטק לא הגיונית מכיוון שכבר יש את התמריץ האולטימטיבי: משכורות ותנאים חלומיים ביחס למקצועות אחרים. יש מחסור בעובדים והשוק מגיב לזה בצורה טובה של תנאי שכר מפליגים. מי שמסוגל ורוצה יכול למצוא את הדרך, מי שלא מוכשר או לא רוצה, אין סיבה לדחוף אותו לשם.
המקום היחיד ששווה התערבות ממשלתית זה במערכת החינוך. האלגוריתמאים של מחר זה הילדי הגנים של היום או מסיימי 5 יח' מתמטיקה. הכשרות לעבודה בהיי-טק יש די והותר: מתואר בטכניון, דרך קורסים בג'ון ברייס ועד לימודים עצמאיים בפלטפורמות למיניהן. ממש אין צורך בקורס ממשלתי של "בודק תוכנה" או "מנהל רשתות". זה היה טוב בתחילת שנות ה90 כשלא היה פה שוק ונחתו פה ביום בהיר אחד מאות אלפי עולים מבריה"מ עם תארים במדעים.
אני רוצה לכתוב משהו עקרוני לגבי המושג הזה של "5 יחידות מתמטיקה" ומערכת החינוך בכלל.
במערכת החינוךשבה אני למדתי (ואני מודה שזה קרה לפני המון שנים) לא בהכרח טיפחו יכולות גבוהות של אנשים. יצא לי לפני שנתיים שלוש לשוחח עם אמא שלי, והיא סיפרה לי ששקלו לשלוח אותי לבחינות לתלמידים מחוננים (שקיבלו אז שיעורים נוספים) אבל היה במקביל אלי גם תלמיד טוב אחר והעדיפו לשלוח אותו כי הוא היה בן. הבעיה היא פחות העובדה שהיתה פה הטיה מגדרית, אלא יותר העובדה שהיו מקומות מוגבלים בתוכנית הזו למחוננים ולא כל מי שהיה או היתה מסוגלת להתקבל אל התוכנית יכלו לנצל אותה.
אבל זה לא הסתכם רק בזה. אני למשל למדתי בחטיבת הביניים בבית ספר מקיף של שכונה גדולה בירושלים, ובכיתה שלי היו תלמידים מקשת רחבה מאוד של יכולות, החל מכאלו שהשלימו תעודת בגרות מלאה ברמה שאיפשרה להם להתקבל לבי"ס לרפואה, וכלה בכאלו שהתקשו לסיים 12 שנות לימוד בלי בגרות בכלל. במצב כזה, כל לימוד כיתתי מן הסתם היה צריך להתאים את עצמו לתלמידים הפחות טובים, מה שפגע בלמידה של התלמידים הטובים. בי אישית זה פגע כשהחלטתי בתיכון לעבור לבי"ס עם רמת לימוד גבוהה משמעותית - ושם איפשרו לי ללמוד רק 4 יחידות מתמטיקה ולא 5 בגלל שבשנה שבסופה חילקו אותנו לקבוצות עדיין הייתי צריכה להשלים את הפער הלימודי בין ביה"ס הקודם לחדש ונוצר רושם שהיו לי יכולות נמוכות ממה שהן היו.
דרך אגב, התוצאה של זה היתה שביליתי את שיעורי המתמטיקה בי"א וי"ב בלא להקשיב בשיעורי מתמטיקה כי הם היו משעממים ולא עשיתי שיעורי בית, ולכל היותר פתחתי את ספר הלימוד שעתיים שלוש בערב שלפני מבחן כדי ללמוד והצלחתי להיציא ציונים של 90+ בכל המבחנים.
ולגבי נושא ההכשרות הממשלתיות. אני חושבת שבחלקן הגדול הן נועדו לעזור לאנשים שבחרו במקצועות שבשלב מסוים עבר זמנם להשתלב מחדש בשוק העבודה במקצועות שהם עדיין רלוונטיים, כמו למשל תחום התיירות וסוכנויות הנסיעות (שהיו כבר שנים בגסיסה והקורונה הנחיתה עליהם את מכת המוות הסופית).
השאלה העקרונית היא למה אותם אנשים לא הגיעו להייטק מלכתחילה (או לא החליטו על הסבה בשלב מוקדם יותר של הקריירה). תמיד יש סיכוי שמדובר היה על מישהו מוכשר שהחליט ללמוד תחום אחר מתוך עניין או "פאשן" מסויים, כי ככה זה כשילד בן 21 - 22 בוחר תחום לימוד לפי מה שמעניין אותו ולא לפי מה שיוביל אותו למקצוע לאורך זמן. אבל מעבר לעובדה שעובד טוב בהייטק צריך להיות מישהו שיש לו "פאשן" לטכנולוגיה ולתחום, חשוב לזכור שבתחום היי טק יכולת העבודה לא קשורה רק ליכולת לשנן את החומר בקורס אלא גם בכשרון ויכולת מחשבה שאף קורס לא יכול ללמד, וסביר להניח שלא מעט מהבוגרים יהיו כאלו, מה שלא יועיל לקליטה שלהם בתחום לאורך זמן.
הציעו שיחליפו לספרים אחרים.. (לא עלה בדעתם אולי לתת חומר ברמה יותר גבוהה?).