המאמן כמנטור

OrEl74

Active member
מנהל
המאמן כמנטור

ניסיתי לחשוב קצת על תפקידו של מאמן ב-NBA כמורה ומדריך ולא רק כאחד שרק מסמן תרגילים על המגרש. האמת, שלא ממש הצלחתי לחשוב על מאמן שאפשר לבוא ולהגיד שהוא גם מלמד את השחקנים משהו חדש. כמובן שזה הגיוני, אחרי הכל, בשביל זה יש את המכללות ול-NBA רוב השחקנים כבר מגיעים מוכנים. אני אתן דוגמא כי אני יודע שהשאלה הזאת כנראה קצת תמוה. ולצורך הדוגמא ניקח את...דרק רוז. כופנו עדים להתקדמות האדירה שהוא עושה בשנתיים האחרונות אבל האם ההתקדמות הזאת קשורה לטיבודו או שגם אם מאמן אחר הוא עדיין היה מתפתח להיות השחקן שהוא היום? ברור שלשיטה של תיבודו יש חלק בנתונים שרוז מציג אבל היא לא זו שהפכה את רוז לשחקן טוב יותר. אני מקווה שהצלחתי להעביר את מה שאני מנסה לשאול פה...תזרמו!
 

DDN

New member
מאמן טוב הוא מנטור

אחד שיודע לכוון את השחקנים. רוז, היה רוקי השנה בלי תיבודו, נכון? וכולנו סימנו אותו כמשהו שווה. אבל אף אחד מאיתנו לא ציפה ששיקאגו יובילו את המזרח שנה שעברה, ושרוז בזמן כ"כ קצר יהפוך להיות סופרסטאר, פרנצ'ייז - יו ניימ איט. אבל בא תיבודו, ורוז פרץ כמטאור. והנה עוד דוגמא - מייקל ג'ורדן, לא הפך להיות אלוהים לפני שפיל ג'קסון עזר לו ללטש את המשחק ולהבין טוב יותר איך לשחק עם אחרים. ג'ורדן היה סופרסטאר ודומיננטי ומה לא לפני ג'קסון, אבל לא היה אלוף. שאקיל אוניל, היה כוח דורסני בליגה אבל רק תחת מאמן מתאים, ג'קסון התחיל לקחת אליפויות. בעונה השביעית-שמינית שלו בליגה? סקרמנטו של תחילת האלף - אוסף של שחקנים שקבוצות אחרות זרקו בגלל בעיות התנהגות ותוויות שונות, וריק אדלמן הפך אותם לכוח מפחיד ומכובד.
 

OrEl74

Active member
מנהל
ושוב אתה מדבר על שיטה

ולא בהכרח על השתפרות של שחקן. והאמת שאני לא כל כך יודע מה ההבדל
ניקח דוגמא אחרת, אור תמיד טוען שדאנקן הוא תוצא של השיטה בסן אנטוניו ושל גרג פופוביץ' (אם אני זוכר נכון) אז האם תחת מאמן אחר דאנקן היה שחקן פחות טוב או פחות בא לידי ביטוי?
 

DDN

New member
אבל האם אנחנו לא מודדים שחקן בסופו של דבר

בהצלחה שלו? כשלמישהו כמו ג'ורדן וכמו שאקיל, ההשתפרות היחידה שנשארת היא הזכיה באליפויות - אי אפשר לייחס את זה למאמן? (ובמקרה שלהם, אותו מאמן)
 
אותו דבר גם לברון שיזכה השנה באליפות ה-NBA

ובעוד כמה בעזרת השם (ו-וויד)
 

DDN

New member
פט ריילי זו דוגמא טובה לדיון

ג'ון סטארקס, אנתוני מייסון - איפה הם היו לפני ריילי? מי הם היו בכלל?
 

fatnoam

New member
מאמן אמור להטוות שיטה שמתאימה לשחקנים שיש לו

ולא ללמד אותם כדורסל דוגמא קלאסית זה דון נלסון בעונה שגולדן סטייט מהמקום השמיני במערב העיפה את דאלאס מהמקום הראשון. כל הקבוצה שלו היתה גאנרים ואובראצ'יברס, אז הוא פשוט אמר להם לרוץ 48 דקות ושתזדיין ההגנה. עד היום בארון דייויס מודה לו. כמו כן בשביל שיפורים אינדיבידואלים יש עוזרי מאמן. כמו שיואינג מאמן את הווארד אישית, כמו שבראיינט עבד עם אולג'וואן בקיץ בשביל לשפר את משחק הפוסט אפ שלו וכו'. אני משוכנע שלרוז יש מאמן קליעה עבור הזריקות האלה משלוש שהוא הוסיף לרפרטואר שלו.
 

Executioner

New member
אני רק מניח, ואני לא אומר את זה בבטחון מלא

אני אמנם מכיר ענף ספורט אחר, אני מגיע מהפוטבול. אבל בשיטה האמריקאית, יש מאמנים שיעזרו לך ויש מאמן שיכתיב שיטה. אני חושב שלרוז יש מישהו במערכת שלפחות בהתחלה העיר לו וכיוון אותו מבחינה מקצועית. וזה לא היה המאמן הראשי שלו, יכול להיות שאלה היו העוזרי מאמנים וסביר להניח שזה לפני שהעונה מתחיל ולא בזמן העונה. ואם לא ניקח את רוז בתור הדוגמא אלא את ביינום ואת הווארד, להם יש את קארים ופטריק יואינג בתהאמה. והם עובדים איתם על המשחק שלהם.
 

OmriA1984

New member
יצא לי לחשוב על הנושא לאחרונה.

בעיקר בהקשר של לברון ג'יימס ומיאמי. ראשית כל, למען הגילוי הנאות- אני חושב שלברון הוא השחקן הכי טוב בליגה. הנשמה שלי תמיד תהיה עם סטיב נאש, אבל לברון מבחינת כשרון הוא הכי כביר שדרך כאן מאז ג'ורדן וא'וניל (אולי גם בריאנט- ולא נתחיל שוב את הויכוח הזה). אבל- הבעיה של לברון היא שהוא מעולם לא אומן. ננסה לחשוב על האלופות של העשור האחרון - כולם אומנו על ידי רבי אמן, מאמנים שיש להם פן מאוד בולט בשיטת האימון שלהם וששינו את המשחק. קרלייל עם "התקפת הפרינסטון" (אני יודע שזה לא, אבל זה ממש מבוסס על קווים מקבילים). ג'קסון - הזן מאסטר. ריברס עם השליטה האבסולוטית בקצב המשחק (הרבה בזכות רונדו, אבל גם שימוש גאוני במחליפים). פופוביץ' עם בחירות הדראפט הגאוניות ובניית הסגל המושלם והפשטות של טימי. פט ריילי עם נאומי המוטביציה והמחיובות (ראש בדלי קרח, מישהו?). לארי בראון שהצליח לגרום לאלן אייברסון לעשות הגנה (!), והיה מאמן ההגנה הכי אדיר שהיה בעשור האחרון (עם כל הכבוד לת'יבודו). אי אפשר לקחת אליפות בלי מאמן נורמאלי. כל עוד ספלסטורה לא יתחיל לנצוץ, או שריילי יקח את התפקיד- לא תוכל להיות אליפות למיאמי. אז מי יכול להיות מאמן של מיאמי ולקחת איתה אליפות? נתסכל רק על מאמנים גדולים שעשו הרבה בהיסטוריה שלהם (גם אם לא לקחו אליפות), פנויים עכשיו בשוק המאמנים, ומסוגלים להתמודד עם מיאמי. הרשימה האפשרית היא ג'קסון, ריילי, סלואן, נלסון, דאנת'וני (שמעמדו מתנדנד), בראון. נניח שג'קסון לא יחזור לאמן. ואם כן, זה יהיה בניו יורק. אז הוא לא מועמד, למרות שכל קבוצה שיאמן- תהיה פייבוריטית לאליפות (על אף הסוויפ מול דאלאס שנה שעברה). ריילי מתאים ממש למיאמי, אבל אם הוא היה רוצה לאמן- זה היה קורה כבר שנה שעברה כשהקבוצה היתה ב9-8 בפתיחת העונה. סלואן פרש כי נמאס לו מהתנהלות הכוכבים. הסיכוי שהוא יתאים למיאמי עם שניים וחצי סופרסטארים הוא קלוש (אבל לקליפרס- רק תחשבו על פיק'נ'רול בין פול לגריפין). נלסון מאמן התקפה גאוני, שיכול להפתיע במיס מצ'ים, אבל אני לא מאמין שהרכב של צ'אלמרס-וייד-באטייה-בוש-ג'יימס יהיה מפחיד באמת בפלייאוף. ד'אנתוני כבר הוכיח שהוא לא יכול לעבוד עם כוכבים. גם אם למיאמי יש יותר הגנה כבסיס- רוטציית שבעת השחקנים תשפיע במיאמי הרבה יותר (שיש להם ספסל לא רע- מילר, באטייה, קול, האסלם, ג'ואן האוורד, ג'יימס ג'ונס, אדי קארי...חחחחח). זה משאיר אותנו עם בראון. לדעתי- זה השידוך המושלם למיאמי. אם לארי בראון יחזור לאמן, וזה יהיה במיאמי- אז כבר לא תראו את התרגילים הבנאליים של משחק בין שניים של וייד וג'יימס ברבע הרביעי שקל ממש לעצור. אתם תראו יותר שימוש בספסל הרחב, ואת האסלם בתפקיד בן וואלאס החדש (הם באותו גובה, לא? 8'6?) הוא לא יפחד לצעוק ולהתעצבן על שחקנים, לא יפחד לשנות, ואני רוצה לראות אם מישהו יעיז להתנגש בו בירידה לפסק זמן... בקיצור, כל עוד לא יהיה מאמן למיאמי, אז לא תהיה אליפות. כבדרך אגב, זו גם הסיבה שהלייקרס לא יהיו אלופים השנה. לא קובי, לא גאסולינה, לא פישר. מייק בראון. לכן המועמדות שלי (בלי קשר לכלום, כן?) זה שיקגו של ת'יבודו ואוקלהומה של ברוקס. דעתכם?
 

Puskas

New member
המאמן לא מלמד אותם משהו חדש

הוא נטו אחראי על טקטיקה, שיטת משחק והחדרת מוטיבציה. הרי גם כששחקנים משתפרים בפגרה, זה לא הוא אישית בא ונותן עצות, אלא יש מאמנים אישיים שהוא ממנה או שהם לוקחים לבד והם משפרים אותם.
 
למעלה