לכל אפסלון יש דלתא
New member
הם מפחדים מאיתנו?! ולמה?
מעניין אותי מה אתם חושבים על הסיטואציה והאם עוד מכם נתקלו בזה
אני חוזרת לכיוון הרחוב שבו אני גרה אחרי ההליכה היומית שלי (לבושה בגופיה ומכנסונים, פחות או יותר כבר עשיתי את המהלך הסופי) ונתקלתי בשתי חברות ילדות שלי שמחכות עם 2 הבנים שלהן להסעה לחיידר (נחשבנו לשלישיה בלתי נפרדת מאז היסודי ). עד לפני שבוע דיברנו רגיל על שטויות כאלו ואחרות ופתאום התעלמות מוחלטת כאילו הם לא הכירו אותי.
אני בטבעיות אמרתי שלום, מה נשמע... ואני יכולה להשבע שראיתי צל של חשש בעיניים שלהם, אי נעימות ורצון להיבלע באדמה. הם נעמדו לפני הילדים (כאילו להגן עליהם מפני) אמרו שלום ולילדים אמרו הנה ההסעה בוא נתקדם לכיוונה (ההסעה היתה במרחק חצי רחוב) ופשוט הפנו גב והלכו.
אני בהרמת גבות המשכתי ללכת, וכל התופעה סיקרנה אותי, האם זה באמת היה שם חשש ופחד (כאילו אנחנו מחלה מדבקת, הכפירה שלנו תדבק בהם) או שאני סתם משליכה רגשות שאני מצפה למצוא אצל הסובבים אותי ולכן רואה דברים כאלו?
קרה לכם סיטואציות דומות ?
מעניין אותי מה אתם חושבים על הסיטואציה והאם עוד מכם נתקלו בזה
אני חוזרת לכיוון הרחוב שבו אני גרה אחרי ההליכה היומית שלי (לבושה בגופיה ומכנסונים, פחות או יותר כבר עשיתי את המהלך הסופי) ונתקלתי בשתי חברות ילדות שלי שמחכות עם 2 הבנים שלהן להסעה לחיידר (נחשבנו לשלישיה בלתי נפרדת מאז היסודי ). עד לפני שבוע דיברנו רגיל על שטויות כאלו ואחרות ופתאום התעלמות מוחלטת כאילו הם לא הכירו אותי.
אני בטבעיות אמרתי שלום, מה נשמע... ואני יכולה להשבע שראיתי צל של חשש בעיניים שלהם, אי נעימות ורצון להיבלע באדמה. הם נעמדו לפני הילדים (כאילו להגן עליהם מפני) אמרו שלום ולילדים אמרו הנה ההסעה בוא נתקדם לכיוונה (ההסעה היתה במרחק חצי רחוב) ופשוט הפנו גב והלכו.
אני בהרמת גבות המשכתי ללכת, וכל התופעה סיקרנה אותי, האם זה באמת היה שם חשש ופחד (כאילו אנחנו מחלה מדבקת, הכפירה שלנו תדבק בהם) או שאני סתם משליכה רגשות שאני מצפה למצוא אצל הסובבים אותי ולכן רואה דברים כאלו?
קרה לכם סיטואציות דומות ?