chiquitito15
New member
הם לא כ"כ יפים, אני יודע...../images/Emo104.gif../images/Emo103.gif
אני מושיקו, בן 18, עומד בפני גיוס ועדיין... כשאני צופה בסדרה הזאת, נדמה כאילו לא התבגרתי מעולם. כשעלתה העונה הראשונה הייתי בערך בן 13, כבר מהפרקים הראשונים התמכרתי, חיכיתי בכיליון עיניים לעונה השנייה והשלישית, התבאסתי שהסדרה ירדה, הזמנתי אין ספור הזמנות בVOD של כל פרקי הסדרה, מההתחלה, לסוף, מהסוף להתחלה. כשעלתה העונה הרביעית, עייני נשאו לכיוון ערוץ הילדים וצחקתי כמו שלא צחקתי בחיים. ב"קפה קר-סול" התאהבתי, אין מה להגיד. צפיתי באותו פרק עשר פעמים ביום, כל שעה. עכשיו אני צופה אדוק של העונה החמישית ומתלהב מהעונה השנייה של "קפה קר-סול". כי עם הפיג'מות גדלתי. איכשהו כל גיל ההתבגרות שלי היה סביב הפיג'מות, השמינייה והאי... התאהבתי בכל דמות ודמות מכל העונות.
לדעתי, קשה ביותר לעשות קומדיית מצבים, והכי קשה, קומדיית מצבים ישראלית. אבל הפיג'מות תפס כמו שלדעתי, אף קומדיה ישראלית לא תפסה. יש בה משהו אחר, שפונה לא רק לקהל ילדים, אלא גם מבוגרים. עובדה, המורה שלי הייתה צופה אדוקה של הסדרה, הבוסים שלי רואים אותה (והם בני 25 בערך), אימא שלי רק שומעת את שיר הפתיחה ורצה לטלוויזיה ואני יכול לתת עוד המון דוגמאות שהסדרה הזאת היא פשוט, דבר מעולה.
הסדרה הזאת, מיומה הראשון, לקחה צעד אחד קדימה. היא בחרה את קהל היעד הכי קשה והכי בררני, אבל משהו עבד שם ובגדול. "דנה: אתם חושבים שהצופים שלנו בכלל מבינים מה הולך כאן? אילן: דנה, לאורך העונות אנחנו גילינו שהצופים מבינים יותר מאיתנו"(שרה טבעות). הסדרה מדברת אלינו בגובה העיניים. עצם העובדה שהם מודעים לכך שהם חיים בתוך סדרת טלוויזיה זה דבר גאוני. "גרי: הטבעת חייבת להיות פה, על אחד הסטים הקיימים, הרי להפקה אין תקציב עכשיו לצילומי חוץ"
"המסך הלבן" שהופיע בהתחלה בתור "משמר המוסר" הפך במהרה לדבר שאותי אישית, מאוד מצחיק ומשעשע. מאוד התלהבתי בפרק 100 שהקדישו לו כמעט פרק שלם. השחקנים...
אילן, קובי ועודד הם הדבר המצחיק ביותר בטלוויזיה, לדעתי. החיבור ביניהם עוד בא קודם אבל רואים את זה על המסך שהם באמת חברים טובים, וגם שחקנים מאוד מקצועניים. הייתי שמח לראות את שלושתם או חלק מהם בסדרת דרמה. למרות שנדמה לי שיהיה קשה לא לחייך או לצחוק רק מלראות אותם, אפילו בסצנה דרמטית במיוחד. גרי
אני כבר אמרתי שאני שרוף עליו?! אני כבר אמרתי שהוא השחקן הטוב ביותר בסדרה הזאת?! הבעות הפנים שלו, כל מילה שיוצאת לו מהפה היא מצחיקה. הוא פשוט שחקן ענק. השילוב שלו עם הפיג'מות היה מעולה! אם אני אתחיל לספור רגעים מצחיקים של גרי אני לא אסיים... אבל אני חייב אחד... השבוע ראיתי פרק מהעונה הראשונה (בשידור החוזר ב3 לפנות בוקר בחג-רעיון מצוין דרך אגב!), עודד, קובי ואילן במטבח. "עודד: אני מאחר לעבודה. קובי: נו מה יש, תבריז פעם לגרי לא יקרה כלום. עודד: אני לא יכול להבריז לגרי, הוא ממש... כמו אבא בשבילי". פתאום רואים את גרי בהמבורגרי עם פרצוף חמוץ. "גרי: איפה הוא? איפה העובד הדגנרט הזה? מה חשבתי לעצמי ששכרתי אותו לעבודה?"... חחח אני אישית נקרעתי מצחוק... אלונה
כ"כ חבל לי שהיא עזבה את הסדרה... הדמות הנשית הראשונה בפיג'מות. שמחתי לראות אותה בתפקיד אורח בעונה הרביעית אבל בחמישית היא אפילו קופצת להגיד אפילו "כעבור שלושה ימים!". סתם חח
ימית
אני לא יודע מה קורה, אבל למה ימית מופיעה רק פרקים בודדים בעונה החמישית? בעלילה היא לומדת פסיכולוגיה, אבל במציאות? היא כ"כ חסרה לי... היא הייתה הבחירה הטובה ביותר לדעתי להחליף את אלונה. דנה...
אמממ... חמודה. קטנטונת... קופצנית... אני מסתכן בזה שאני אומר שבעונה 4 הסדרה התבגרה, אבל בעונה 5 דנה גורמת לסדרה כולה להיות ילדותית. גרי איכשהו מציל את המצב... כמובן
זהו בעיקרון... סתם היה חשוב לי להגיד את הדברים האלו... סליחה עם פגעתי במישהו, זו רק דעתי האישית. אז לאחר כמה ימים של קריאה סמויה, אני מושיקו, ואני חדש
אני מושיקו, בן 18, עומד בפני גיוס ועדיין... כשאני צופה בסדרה הזאת, נדמה כאילו לא התבגרתי מעולם. כשעלתה העונה הראשונה הייתי בערך בן 13, כבר מהפרקים הראשונים התמכרתי, חיכיתי בכיליון עיניים לעונה השנייה והשלישית, התבאסתי שהסדרה ירדה, הזמנתי אין ספור הזמנות בVOD של כל פרקי הסדרה, מההתחלה, לסוף, מהסוף להתחלה. כשעלתה העונה הרביעית, עייני נשאו לכיוון ערוץ הילדים וצחקתי כמו שלא צחקתי בחיים. ב"קפה קר-סול" התאהבתי, אין מה להגיד. צפיתי באותו פרק עשר פעמים ביום, כל שעה. עכשיו אני צופה אדוק של העונה החמישית ומתלהב מהעונה השנייה של "קפה קר-סול". כי עם הפיג'מות גדלתי. איכשהו כל גיל ההתבגרות שלי היה סביב הפיג'מות, השמינייה והאי... התאהבתי בכל דמות ודמות מכל העונות.
