הם אתם מרגישים באמת כל כך שונים?

בתש1

New member
הם אתם מרגישים באמת כל כך שונים?

האם אתם מתחברים לכל הניתוחים של חברי הלל ודומיהם על היוצאים בשאלה ועל החברה החרדית? האם באמת אתם מרגישים כל כך זקוקי עזרה , וללוא הלל לא הייתם משתלבים בעולם החופשי? נ.ב אין מדברי להתריס נגד עמותת הלל שעושה עבודת קודש.
 
מאז שהגעת

יש לך קו ברור.. הלל עוזרת מאוד בהתחלה ואני מדגיש בהתחלה. אחר כך זה כבר בתור תחביב. בלי הלל ההיתי עדיין מחפש את עצמי. ונזכר בגיל 25 בתור גרוש + ילד לצאת בשאלה.
 

justchip

New member
לא לשאלה השניה

לא מכירה את הניתוחים של הלל אבל יהיו נתוחים ככל שיהיו, להצגת המצב שלהם יש בהכרח מטרה ברורה והיא להשיג תמיכה לארגון שלהם כך שכנראה תמיד נוצג על ידם כאנשים חסרי אונים הזקוקים לידם המסייעת של החילוני הרחום, מבלי זאת הם לא היו יכולים לקבל את התמיכה להם הם זקוקים לסייע ליוצאים החפצים בכך. בחזרה לשאלה השניה, התשובה היא לא, אני לא מרגישה זקוקה לעזרה, עזבתי את העולם הדתי מבלי סיוע של הלל או ארגון כלשהו והשתלבתי עד כמה שרציתי בין האנשים שבחברתם טוב לי.
 
לא מדויק

אפשר לקרוא לזה שקר לבן. הם לא ממציאים יש מאין. הם סך הכול מאירים את האנשים הנכונים בסיטואציות הנכונות. מה את מצפה? שהם יספרו שהם מצפים ילדי שמנת מהמגזר החרדי מודרני בעוד שמנת? הרי זה יריה ברגל.
 
המסקנה מדבריכם - לא צריך מלגות

להלל חשוב מאד לגייס כספים, בין היתר כדי לסייע ליוצאים במלגות לימודים משמעותיות. אם הלל קיימת רק כדי לסייע בשלב הראשוני, אז אולי כדאי לבטל את המלגות שניתנות לא פעם רק בשנה הרביעית עד השנה ה - 9 ליציאה (אם לוקחים בחשבון, שנת התאקלמות, 3 שנות צבא, שנתיים מכינה ו - 3 שנות תואר ראשון). מה דעתכם?
 
זה לא אמרנו

בשירשור דיברו על הקשר הצפוף. ארוחות וכו. ולבחור שכתב פה שאפשר להסתדר גם בלי המלגות של הלל.. סע לישון שעתיים ביום.. אחרי שלושה ימים תחזור לדבר איתנו.
 

Le Fay

New member
"יוצאים" זה שם תואר כולל להרבה מאד

מיני אנשים. הרשי לי לשאול אותך: האם לדעתך כל היוצאים, או כמעט כולם, היו מצליחים לעשות את מה שהם עושים כיום בלי עזרה? האם העובדה שרבים מהם אומרים שלא, מספקת בעינייך?
 
אני דווקא מרגיש שונה

כי כשלכל החברים שלי אבא משלם את השכ"ד והתואר ואני צריך לחסוך שנה בשביל השכ"ל המזדיין אז אני בהחלט מרגיש שונה. וכשהייתי חייל משוחרר שהולך לעשות בגרות ופסיכומטרי בלי לדעת לחבר שברים,כשכל המחזור שלי התחיל אוניברסיטה חודשיים אחרי השיחרור בהחלט הרגשתי שונה. אז נכון שהייתי יכול להסתדר בלי המלגה ולדחות את התואר בעוד שנה,ובטח שהייתי יכול לקחת עוד שתי עבודות ולישון שעתיים בלילה,אבל איכשהו הרבה יותר נוח כשיש לך איזשהו גב,מישהו לסמוך עליו. אני מודה שאני לא בדיוק החבר הכי פעיל בה.ל.ל.,אני לא בא לפעילויות או משתתף ב"ערבי מודעות". אבל טוב שהם שם. הרבה אנשים יכלו להשתלב,ואפילו בקלות,גם בלי ה.ל.ל. אבל הרבה עוד יותר היו נופלים בדרך. בכנות,אני די לא מבין את כל ההתקפות המוזרות על העמותה (הבחור שרצה לתבוע את ה.ל.ל. לפי חוק העמותות,ושאר ירקות). אנשים באו לעזור לכם. בחינם. הם גם נותנים לכם כסף. כוסאומו,אל תגידו תודה,לפחות תסתמו. (ומצ"ב תודות ליובל מה.ל.ל., מורה למתמטיקה מהטובים שהיו לי,ואדם בעל סיבולת אלכוהול מעוררת פלאים).
 
למעלה