אוקיי..נראה לי שיש לי משהו בשבילך..
מישהו כתב את זה פה בפורום שבוע שעבר כשהיה לי שעורים על זה: מאורעות תר"פ תרפ"א 1920-1921 · הרקע · לאחר תום מלחמת עולם הראשונה, היו נסיונות להתקרבות בין יהודים לערבים בא"י. אבל, הניסיונות הללו נכשלו בשל התחזקות הגורמים הלאומניים בקרב ערביי א"י אשר התאכזבו במיוחד בשנת 1920 כאשר א"י נמסר כמנדט לבריטניה, כאשר הרברט סמואל התמנה לנציב עליון בריטי בא"י. בעקבות כך, חלה הקצנה בעמדה הלאומית הערבית שבאה לידי ביטוי בדברים הבאים: · הקמת מוסדות שהטיפו נגד הציונות – המועצה המוסלמית העליונה בראשותו של חאג' אמין אל חוסייני שתבעה את ביטול העקרון של הבית הלאומי היהודי, הפסקת העלייה היהודית והקמת ממשלה לאומית שתורכב מרוב תושבי הארץ. · הסתה פרועה מצד העיתונות הערבית – מאמרים, קריקטורטת אנטי יהודיות. בעיקר עיתון "פלסטין". · הפנות רחוב המוניות, בעיקר בערים המעורבות על ידי הנוער הערבי. · גורמים · הערבים נקטו באלימות על מנת להפעיל לחץ על הבריטים כדי שאלה ישנו את מדיניותם בא"י, יפסיקו את העלייה היהודית ויכירו בשלטון הרוב בארץ. · האלימות נועדה לבטל את ההתחייבויות הבריטיות כלפי העם היהודי כפי שהתבטאו בהצהרת בלפור וכתב המנדט · האלימות נועדה לבטל את מינויו של הרברט סמואל שהיה יהודי. · מטרת האלימות היא לפגוע בהתפתחות של הבית הלאומי היהודי ובמקביל לחזק את היישוב הערבי בארץ ולקדם אותו לקראת עצמאות. · מהלך · תחילת המאורעות במרץ 1920 בגליל (אירועי תל-חי). · חודש לאחר מכן, באפריל, ביום ו', בשעה שתיים, החלו מאורעות בירושלים. המון ערבי יצא מהמסגדים שעל הר הבית, ירד אל הרובע היהודי בעיר העתיקה, הרג ביהודים, שדד ובזז חנויות של יהודים ופגע בבתי מדרש. · בהמשך, ההתקפות המשיכו לעבר עמק הירדן (צמח ודגניה) ובצפון השרון (גן שמואל וכרכור) ורק לאחר כמה ימי השתוללות השקיטו הבריטים את המאורעות. · במאי 1921, המשיכו המאורעות לעבר העיר יפו. (מאורעות תרפ"א) עיר מעורבת שחיו בה כארבעים ושישה אלף תושבים מהם כשישה עשר אלף יהודים. המתח בעיר הלך וגבר. בעקבות תהלוכה של קומוניסטים יהודים בעיר החלו הפרעות. הותקפו שכונות יהודיות הסמוכות לערביות ובמשך שלושה ימים ארעו פרעות דמים בעיר יפו. במהלך הפרעות נהרגו 43 יהודים ביניהם הסופר היהודי ברנר וכמאתים נפצעו. · הפורעים תקפו גם מושבות יהודיות כמו פתח תקווה, כפר סבא, רחובות, חדרה וגדרה. · תוצאות המאורעות ומשמעותם · הערבים · האלימות משתלמת. · היהודים · 1920 – הקמת ארגון ההגנה. · הגירה – מעבר של יהודים מיפו לתל אביב. · הבריטים · הפסקת העלייה היהודית לחודש ימים – הרברט סמואל. · הצבא הבריטי – פעולות ענישה כנגד כפרים ערביים. · ועדת חקירה- ועדת הייקראפט. מאי 1921 · במטרה לבדוק היטב מהם הסיבות שהביאו למאורעות הדמים בארץ וכיצד אפשר למנוע אלימות נוספת בעתיד. · מסקנה – הגורם היסודי להתקפות הערבים על היהודים נעוץ במדיניות הבריטית התומכת בשאיפות הציונים. כל עוד תמשך מדיניות זו - יתמידו הערבים באיבתם ליהודים. מסקנות הוועדה למעשה הצדיקו את הערבים, דחו את טענות היהודים וחיזקו את ידיהם של הקיצונים הערבים. הם הביאו את הבריטים לפרסם את הספר הלבן הראשון. הספר הלבן הראשון – הספר הלבן של צ'רצ'יל צ'רצ'יל, שר המושבות הבריטי, החליט לערוך ביקור במזרח התיכון ע"מ לעמוד מקרוב על המצב בא"י בעקבות מאורעות תר"פ – תרפ"א ולהגיש המלצות לממשל הבריטי. בביקורו בארץ באביב 21, שמע צ'רצ'יל את דרישות הערבים. הוא ביקר במושבות היהודיות והתרשם מהמפעל הציוני. ביולי 1922, ממשלת בריטניה פירסמה גילוי דעת בנוגע לא"י הנקרא בשם "הספר הלבן של צ'רצ'יל". תוכן הספר וסעיפיו המרכזיים בספר הלבן נקבה כי המתיחות נובעת מחשש הדדי בין היהודים לערבים. וכי הממשלה הבריטית תמשיך לפעול למען הקמת בין לאומי ליהודים בא"י. סעיפים: · המפעל הציוני היהודי בא"י נעשה "בזכות ולא בחסד". לא תהיה סטייה במחויבות הבריטית להקים בית לאומי ליהודים. · הגבלת העלייה – העלייה היהודית לארץ תותנה בכושר הקליטה הכלכלי של א"י כדי שלא לפגוע בפרנסת תושבי הארץ. · גבולות הבית הלאומי היהודי – הספר הלבן מצמצם את גבולות הבית הלאומי היהודי. הוא מחליט כי עבר הירדן לא יהיה מעתה בגבולות הבית הלאומי היהודי ויהפך למדינה ערבית תחת שלטונו של עבדאללה. משמעות הספר הלבן. משמעותו ההיסטורית של הספר הלבן מתמקדת בפירוש המונח "בית לאומי יהודי בא"י" ובקביעת העיקרון של יכולת הקליטה הכלכלית של הארץ. כלומר – הספר הלבן נותן למעשה פירוש חדש להצהרת בלפור ולכתב המנדט הבריטי בקובעו כי אין ליהודים זכות ובעלות על כל א"י אלה זכות בארץ ישראל (בחלקה). הספר הלבן לוקח בתחום הבית הלאומי היהודי טריטוריה הקרויה בשם "עבר הירדן המזרחי" ומוסר אותה לערבים. באשר לעליה היהודית – הספר קובע עקרון חדש שלפיו העלייה היהודית מותנית בכושר הקליטה הכלכלי של א"י. סעיף שנתון לשתי פרשנויות – · רצון להגביל את העליה היהודית, להתחשב בערבים ולא לפגוע במשק הערבי (נגד היהודים). · הרצון היה למנוע שארץ ישראל תוצף בהמוני עולים – דבר שעלול לפגוע בכלכלת א"י. אם כן, יש לראות בספר הלבן הסתייגות מסויימת מההתחייבויות הבריטיות שניתנו ליהודים בהצהרת בלפור ובכתב המנדט הבריטי. הספר הלבן השתדל לשמור על איזון בין ההתחייבויות כלפי היהודים לבין טענות הערבים. הספר בא לפייס את הערבים כדי למנוע השנות המאורעות. ולכן, המגמה הבולטת בו היא לבוא לקראת הערבים. לתת להם "סוכריות" כדי שאלה ישמרו על השקט והביטחון בעתיד. התגובות · היהודים · היהודים לא היו מאושרים מהספר הלבן ובעיקר משני הסעיפים שהגבילו את העלייה וצימצמו את תחום הבית הלאומי. אבל התנועה הציונית הכירה בספר הלבן בזכות הסעיף "בזכות ולא בחסד" המכיר בקיומו של הבית הלאומי היהודי. · הערבים · הערבים, באופן טבעי, קיבלו בכורת רוח את הספר הלבן של צ'רצ'יל אבל התנגדו לקביעה הבריטית המכירה בזכות העם היהודי לבית לאומי. כמובן שהערבים הרגישו מעודדים. הם הבינו שהאלימות משתלמת והמאבק להשלמת תביעותיהם ימשך. מקווה שעזרתי
