הלכתי למכון יעוץ, וחזרתי מבולבלת

[dify]

גם אצלי בדיוק אותו דבר!

ובכלל, בכיתה שלי בתיכון, מגמה ריאלית, היינו בערך חצי חצי בנים ובנות, אני חושבת שבציונים הסופיים הבנות הצליחו קצת יותר (פיסיקה, מתמטיקה וכימיה 5 יחידות).

 

[AlabamaW0rley]

שתי דוגמאות סותרות וכל הסטטיסטיקה קורסת

סייג להכללה: לבנות רוסיות יש יותר נטיה ללכת למקצועות ריאליים. בכל אופן, אתן לא מייצגות את הבחורה הישראלית הממוצעת, התיכון הזה עם המגמה הריאלית עם חצי-חצי בנות-בנים גם כן הוא לא "מערכת החינוך" הישראלית עליה כותבים בעיתון. עזבו, עצם העובדה שאתן כותבות בפורום תפוז סטודנטים אומרת שאתן מייצגות קבוצה חברתית מאוד מצומצמת בישראל.

 

[dify]

יותר מידי סטריאוטיפים

והנחות מוצא. מי אמר שאנחנו רוסיות? המשפחה שלי בארץ כבר מעל 150 שנה.. מי אמר שאנחנו כותבות בפורום? לא יודעת לגבי תפוח ביום, אבל אני הגעתי לפה מהעמוד הראשי. והתיכון שבו למדתי, עם כל הכבוד לעצמי, היה תיכון של נוער ממוצע למדי, היו לנו בכיתה חננים והיו מופרעים (למעשה נחשבנו הכיתה הכי מופרעת בבית ספר בתקופתי..) אני כן חושבת שלתיכון שלי היתה גישה בסיסית שונה בכך שהם לא האמינו בלדכא את התלמידים אלא בצורה מערכתית האמינו שכולם מסוגלים (גם כשהיו כאלו שהוכיח ושוב ושוב שהם לא

אבל בית הספר היה תמיד בסכנת סגירה אז העדיפו להאמין שיהיה טוב ולא להעיף תלמידים). בסופו של דבר הגישה בהחלט הוכיחה את עצמה, אפילו החלשים ביותר אצלנו עשו בגרות בהיקף רציני, ילדים שאני מעריכה שבתיכון מקיף ישראלי ממוצע לא היו בכלל גומרים עם תעודת בגרות... ובכל זאת התיכון הזה היה ועודנו פתוח לכולם, אבל הוא לא מספיק "קול" כך שזה לא עניין של קבוצה חברתית מצומצמת, זה עניין של תיכון שאין לו שם יוקרתי, כי אנשים הולכים כמו עדר... והיום, כשאני מבוגרת ומנוסה מול מערכות החינוך אני יכולה להגיד שיש המון בנות שיש להן יכולת ריאלית מובהקת אבל הן מוותרות לעצמן, לא מעריכות את עצמן נכונה והמערכת מוותרת עליהן הרבה יותר מאשר על בנים עם יכולת זהה או אפילו נמוכה יותר. וזו הבעיה האמיתית, לא זה שבחורות פחות טובות או נוטות לזה...

 

[AlabamaW0rley]

את רק מחזקת את מה שאמרתי...

קודם כל בכך שהתיכון שלך היה יוצא דופן. מעבר לכך, באבחנות שלך - אכן בנות נוטות לוותר יותר לעצמן והסביבה מוותרת להן יותר כשמדובר במקצועות ריאליים. זה כך משום שמקצועות ריאליים בתיכון קשורים חזק מאוד למקצועות יוקרתיים בשוק העבודה ואין ציפייה חברתית מהאישה להיות המפרנסת העיקרית, אלא בדיוק ההפך. חוץ מזה, לא טענתי שאת רוסיה. זה גם לא כזה משנה, המטרה שלי כאן היא לא להניח עלייך דברים אישיים אלא לתאר מגמה. ולגבי המקריות - אני לא חושבת שיש משהו מקרי. גם אם את לא מגיבה קבועה פה בפורום (ואגב גם אני לא, סתם נכסתי בלי רשות), עצם העובדה שגלשת לתפוז והקלקת על כותרת מסויימת היא לא מקריות, היא אומרת עליך משהו בתור קהל היעד של תכנים מסוג זה. ואגב, ה"סטראוטיפים" שתיארתי כאן הם לא איזה סוג של אמונה שלי. אם תראי לי סטטיסטיקות סותרות אני אתקפל חזרה ואודה שאין לי שמץ על מה אני מדברת וצר עולמי כעולם הקיוביקל וכו'.

 

[newKiticat]

חייבת להגיב

כי אצלי בבית ציפו מכולנו ללכת להשכלה גבוהה. (ולהמשיך את השושלת. לשני ההורים שלי יש השכלה אקדמאית- לאבא שלי יש דוקטורט, ואפילו לאימא של אימא יש תואר שני...

) אבל אני ומתמ'? כמה שהייתי רוצה לא הייתי מסוגלת להתמודד עם זה. ואימא שלי בהייטק ואבא שלי מהנדס כימיה...

כך שלכאורה זה היה אמור להיות שם. ובכל זאת, נטיית הלב הטבעית שלי הובילה אותי לתקשורת, לספרות, לכתיבה, ליצירתיות... ורק חבל שאלו תחומים לא מתגמלים כלכלית. אבל זה מה יש.

 

[AnarchistPhilosopher]

לא מבין למה יצירתיות זה לא חלק מהמדע...

אם זה היה רק עבודה שחורה לא היו שום תגליות. ואני בן למשפחה שאין לה בכלל קשר למדע, ואני לומד לתואר שני במתמטיקה, אז?

 

[newKiticat]

אני חושבת שיצירתיות

של מדע היא שונה מאוד במהותה מאשר יצירתיות במובן "הרגיל של המילה"....

 

[AnarchistPhilosopher]

לא יודע...

אם יצירתיות זה ליצור משהו חדש, יש את זה במדע. אין לי מושג מה זה המובן "הרגיל של המילה". חשבתי שאני יודע מה זה המובן הרגיל של המילה, creativity, create, ליצור. הבעיה פשוט שרוב האוכלוסיה נרתעת ממתמטיקה אז הם ממציאים המצאות שמדובר בתחומים יבשים. ואני מסכים, אם לומדים רק לפתור כמו רובוט קשה להבין למה צריך את זה, מצד שני כולם יסכימו שלנגן מוזיקה זה יצירתי, אבל גם שם יש עבודה סיזיפית בללמוד לנגן וללמוד תיאוריה. אבל בשניהם כדי להביא משהו חדש צריך לנסות ולטעות, סוג של לאלתר. קשה לראות למה אני מתכוון כשלומדים רק בשביל מבחן.

 

[newKiticat]

שואלת ברצינות ולא מתוך התרסה

(אני מניחה שאתה מגיע מתחום מדעי כלשהו...). כמה משרות בתחום המדעי להערכתך קשורות ביצירתיות? כשאני מדברת על יצירתיות אני מדברת על יצירה בידיים, אבל גם בפה. את המקור להשראה אי אפשר לקבע במשהו, ואפילו משתמשים באיזושהי מילה ערטיאלית כמו "מוזה". שלא יתפרש מזה שאני חושבת שמדעי הרוח והחברה על כללותם כוללים בוגרים יצירתיים לחלוטיין...

 

[AnarchistPhilosopher]

עליי להגיד שאני לא יודע מה קורה מחוץ

לתחום של מתמטיקה באקדמיה. אני רק יודע שבמחקר במתמטיקה, לא מספיק לדעת לפתור מבחן וצריך לדעת לשאול להתנסות ולטעות. אבל למשל יש הוכחה של פורטסנברג שמשתמשת בטופולוגיה ומוכיחה שיש אינסוף מספרים ראשוניים. אני מבטיח לך שלהוכיח טענה טריויאלית כזו עוד פעם, בכלי כזה לא תהיה שימושית, אבל להוכיח דבר כזה בכלי כזה, זה דורש ראש יצירתי. הרבה פעמים אני מוצא מוזיקה ומתמטיקה מקבילות כי כל הזמן מחפשים תבניות חדשות. מוזיקה ומתמטיקה לא עוזרות כהוא זה לקיומנו, אבל בלעדיהן קצת קשה להמשיך לחיות. נ.ב גם במדעים לא כולם יצירתיים, היצירתיים במיוחד בדר"כ שקועים בזה עד הסוף.

 

[newKiticat]

קיבלתי.

כנראה שיותר קשה לי לחשוב על מדעיים בצורה כזו, כיוון שאין לי ראש שחושב בצורה כזו. אבל בכל זאת יש לי תחושה שרמת היצירתיות במתמ' היא כזו שכשהיא מתרחשת- היא קורית בגדול- ואחת ל', בעוד שבעולם של ספרות ושירה זה קורה בחידושים קטנים לעיתים יותר קרובות.

 

[עוד סטודנטית אחת]

אני חושבת שלימודים בתיכון יוצרים תדמית

לא נכונה של התחום הריאלי. לפחות בתחום שלי (מדעי המחשב, שלמעשה זה תחום במתמטיקה, לא יודעת מה קורה בתחומים אחרים) אפשר לראות הוכחה או רעיון של מישהו ולחשוב כמה שזה יפה ומבריק. תעזוב,לדבר לרב אפילו בשביל לפתור תרגיל בקורסים התיאורטיים צריך יצירתיות. (שלא על תכנות בפועל - שזה נטו יצירתי אם אתה לא code monkey)

 

[עוד סטודנטית אחת]

*שלא לדבר על

ה"לדבר" ברח לשורה שמעל...

 

[doughnuts]

הלכתי ללמוד פסיכולוגיה בכדי להתעסק במחקר

כי לעשות מחקר זה בדיוק כמו לכתוב יצירת אומנות, לפחות לדעתי. הסבירות לגלות משהו רציני בטעות, ללא גישה יצירתית, כמעט אפסי...

 

[דניאל החכם]

האם סופר או משורר הוא לא יצירתי

הוא לא יוצר בפה או בידיים אלא במוח

 

[AlabamaW0rley]

 

[איילית אלמונית]

מניסיון שלי,

תבחרי כמה מקצועות שמעניינים אותך ומביניהם תשקללי - 1. ביקוש בשוק +צפי לטווח הארוך (יש מקצועות שבעתיד הלא רחוק יהיה להם פחות ופחות ביקוש), זה כולל גם שכר ממוצע במשק למקצוע. 2, האם מערכת האמונות שלך מתאימה למקצוע (שלא תהיה לך התנגשות אדאולוגית עם דרישות המקצוע) 3, מה נדרש במקצוע מבחינה יומיומית (למשל בהוראה צריך להשקיע המון המון שעות מעבר למה שמשלמים לך, משלמים בערך פסיק ממה שאת נדרשת להשקיע) 4, בהקשר ל-3 - מקצועות בהם נדרשת רמת אסרטיביות גבוהה כמו במכירות או מקצועות טיפוליים בהם גם בהחלט נדרשת אסרטיביות אבל גם הרבה רכות וגמישות. 5, עבודה מול קהל רב או מועט - גם מתקשרת לרמת האסרטיביות הנדרשת וגם לרמת גמישות חברתית וסבלנות 6, מקצועות בהם נדרשת יוזמה ו"ראש גדול", מקצועות שדורשים הרבה אנרגיה נפשית, או מקצועות בהם זה פחות נחוץ, ומה אישית מתאים לך יותר. זהו בינתיים. בטח יש עוד קריטריונים נוספים שלא חשבתי עליהם. אבל בגדול, לא מספיק רק לחשוב מבחינה כלכלית - חשוב מאוד התאמה אישית מבחינה אידאולוגית והיכרות עם עצמך - תכונות אופי ספציפיות שלך בלבד.

 

[mega121]

שאלה קטנה

אני חושבת שרוב הקריטריונים האלו נבחנו במכון ייעוץ שאליו ניגשתי. אני חושבת שהמקצועות שהוצאו לי בסופו של דבר באמת מתאימים לי מהבחינות האלו (באופן כללי, כן?). חשבתי על חלק מהם, ובאמת היו דברים שפסלתי למרות שאני חושבת שהייתי יכולה לעבוד בהם, לדוגמא- עולם הפרסום. ובאמת הרבה מקצועות שממש לא מתאימים לי (מקצועות שעובדים בהם עם ילדים/מבוגרים/אנשים באופן כללי). אני חושבת שתקשורת חזותית מאוד מתאימה למה שאני רוצה להתמודד איתו ביום-יום. ז"א- דרישה כללית ועבודה אישית שלי על הנושא (אני יודעת שלפעמים זה יהיה יותר מוגדר, אבל זה גם בסדר). אני מאוד נכונה להשקיע, במקצוע שאני אוהבת. יש לי שאלה: 1. איך אפשר לדעת אם מקצוע יהיה פחות מבוקש? האם את חושבת שאחד מהמקצועות שציינתי הוא כזה? תודה

 

[איילית אלמונית]

בעיקרון אחרי שהחלטת על מקצוע או מבחר מצומצם

של מקצועות צריך לעבור לשלב הבא של ה"מחקר".. אין מה לעשות, חיפוש מקצוע מתאים זה דבר שדורש הרבה מחקר וגם אז אין ערבויות, כי אין ערבויות בחיים. את יכולה במהלך הלימודים לגלות שמאיזושהי סיבה זה לא מתאים לך. אבל כדי לצמצם את האפשרות המאוד לא נעימה הזאת, כדאי מאוד להכיר את המקצוע/ות שמענינ/ים אותך כמה שיותר לפני שמתחילים בצעדי ההרשמה ללימודים. זה תופס גם לגבי לדעת אם למקצוע יש "עתיד". חשוב לקרוא כמה שיותר על המקצוע, אפשר למצוא הרבה מידע באנטרנט אבל לסנן, מי שכותב נגד מקצוע מסוים לא תמיד הסיבות האמיתיות שלו גלויות לו או לך. אז עדיף לקרוא וכמובן גם לשאול אנשים שעוסקים במקצוע, מה הניסיון האישי שלהם בתחום ומה הם גילו על התחום שלא ידעו קודם לכן, למשל. בהצלחה (-:

 

[מיכלוש האדומה]

מזדהה איתך לגמריי

גם אני הלכתי לייעוץ תעסוקתי במכון אדם מילא. וגם לי אמרו דברים מאוד דומים. ואני גם כן מתלבטת מה ללמוד. אני בת 23 ואני 3 שנים משוחררת מהצבא. בזמן הזה הספקתי לעבור מעבודה לעבודה בגלל יחס חרא של מעסיקים. כיום אני עובדת בחנות גם כן עם בוסית חרא שבכלל אין לה ניסיון בניהול ובגלל התייחסות נוראית אנשים מצטרפים ועוזבים בערך כל שבוע. ולי ממש ממש נמאס מכל העבודות הזמניות האלה כי היחס הוא מזלזל ונוראי. כן גם כשעשיתי את עבודתי על הצד הכי הכי טוב קיבלתי יחס נוראיי. שלא לדבר על המשכורות הנמוכות בגלל שכר המינימום...

ובמהלך ה3 שנים שאני משוחררת גם ניסיתי לעשות תואר הנדסאי. מה שהיה טעות עבורי. המקצוע לא התאים לכישורים שלי וכך הלכו להם לפח 10,000 שקל. אחד מהדברים שלמדתי מהניסיון המר הזה שחוויתי הוא שצריך ללכת ללמוד משהו שמתאים לכישורים שלך. ועכשיו הגעתי לנקודה בחיי שאני רוצה להתחיל ללמוד. השאיפה שלי זה ללמוד באוקטובר הבא. מה אני אלמד? אני עדיין לא החלטתי ויש לי כמה אופציות. האם אני אצליח להתקבל? יכול להיות שלא, אבל שווה את הניסיון. בכל מקרה צריך לחשוב טוב טוב וזה כולל לבדוק את רשימת הקורסים שנלמדים במקצועות שמעניינים אותך ולא ישר לרוץ ולהירשם.