הלימוד היומי/ הרבנית נעמי וולפסון

הלימוד היומי/ הרבנית נעמי וולפסון

"...במהותם השורשית הרוחנית הם מציאות אחת, וכשיוצאים לעולם מתפרשים, ואם זוכים מתחברים" (זוהר, שמות). בשורשם, מלמד אותנו הזהר, מהווים בני הזוג יחידה אחת, יצירה אחת. היכולת לחוות אחדות נשמתית זו תלויה בבני הזוג – "אם זוכים". משמעות כפולה טמונה במילים אלו: ככל שבני הזוג ישקיעו בקשר בינהם ויזדככו במידותיהם, כך יזכו ליהנות יותר מפרי עמלם. הזכייה איננה דומה לזכייה בפייס – זכייה התלויה במזל - אלא קשורה באופן ישיר להשקעה, לעמל ולזיכוך. המחשבה שמא טעיתי בבחירת בן הזוג מביאה למבוי סתום, לתסכול עמוק ולרפיון ידיים. ברגע שאחד מבני הזוג מאמץ מחשבה זאת, הוא מונע התמודדות עם המצב, הוא מסכל כל סיכוי של בנייה, כל סיכוי של בירור וליבון אמיתי של הקונפליקטים שנוצרו. לעומת זאת, אם ישנה ידיעה ברורה ש"הקב"ה מזווג זיווגים", וש"מה' אשה לאיש", נקודת המוצא שונה לחלוטין ומדרבנת את בני הזוג לברר באופן אמיתי מה גורם ל"תקיעות" ביניהם ולחיכוכים המתמידים. ידיעה זאת מאיצה בהם למצוא דרכים לפתרון ולקירוב הלבבות. האמונה הברורה שאין כאן מקרה, היא זו שיוצרת את התשתית המאפשרת לראות את הקושי כהזדמנות וכקרש קפיצה. כשמזדמנת סיטואציה קשה, ישנה נטייה מזיקה ביותר לעוות את המציאות ולראות את הכל בשחור. המחשבה מסננת ומדחיקה לפינה אפלה של המוח את כל החוויות החיוביות ואת כל הרגעים היפים. ומכאן קצרה מאוד הדרך למחשבה "שמא לא התחתנתי עם האדם הנכון". זה הזמן לתבוע מעצמנו לא לשקוע בשלילי, לא לתת למחשבות השליליות לחלחל אלא לראות ש"בסך הכל יש לנו זוגיות טובה". כשישנם קשיים (ולמי אין...), אין זה מעיד כלל על חוסר התאמה. אם ישנו רצון טוב משני הצדדים לבחון מה החלק של כל אחד ביצירת האווירה השלילית, ואם במקום להאשים אחד את השני כל צד מוכן לבדוק במה הוא אחראי ליצירת המצב ובמה הוא יוכל לשנות – תגלו מהר מאוד ש"הנה זה פלא – הכל מתהפך לטובה"! נעמי וולפסון, יועצת לקשר זוגי
 

בסג

New member
אבל אבל אבל

אולי באמת טעיתי? זה ש"מה' אשה לאיש", לא אומר שיש זוגות שטוב להם להתגרש. הרי יש זוגות שכן צריכים להתגרש. המבנה הנפשי שהיא מבקשת שהאדם יאמץ איננו לוגי. אני לא יכול לקבל כזה דבר. וגם "מהר מאוד... הכל מתהפך לטובה" זה קצת שטחי. מהר? הכל?
 
אני לא מאמין במשפט שאמרת-

"יש זוגות שטוב להם להתגרש". אם הנישואין היו בכוונות טובות- תמיד ניתן לגשר על כל פער שיהיה. הבעיה היחידה, לדעתי, שאי אפשר לפתור היא כאשר אחד מבני הזוג תופס אזימוט לכיוון אחר, חדש, בלתי צפוי וכמובן - בלי להתחשב בבן הזוג השני. והכוונה- או שהוא מתחיל בכל מיני התבודדויות, טיסות לאומן ולכל מיני מקומות בעולם, ושאר דברים המשאירים את האישה לבד ופעורת פה. או, מנגד, שהוא בוגד בה והולך לאישה אחרת. לבד ממקרים קיצוניים ביותר אלו- תמיד אפשר למצוא דרך לגשר על הפערים.
 

candy77091

New member
אני מסכימה איתך.

רק אנשים שיש להם גאווה גדולה מדיי שמרגישים שהם התחתננו עם לא מה שציפו ו"מגיע לי יותר" לא רוצים או לא מוכנים לגשר על פערים.
 
נתחיל מהסוף

אני נוטה להאמין שתהליכים עמוקים לא מתרחשים מהר כמובן. {ציטוט פסקה שלמה, לא מעיד בהכרח על הסכמה בכל מילה ומילה, אלא על הרעיון המובע בהם
} כמדומני שהציטוט "... הכל מתהפך לטובה" מצוטט עצמו ממקור קדום יותר {שהרי היא עצמה הביאה אותו עם גרשיים
} ודווקא סקרן אותי מהו המקור... לעצם הענין, בזמנו קראתי {נדמה לי שאצל הרב אבינר} די בעמקות על כל הרעיון של אדם אחד- שני פרצופין, סוד הנסירה וכו'. הובא שם הענין של זיווג ראשון, וזיווג שני וכו'. עיקר הענין היה שישנו זיווג ראשון - שעליו מכריזה בת קול 40 יום קודם וגו' וישנו "בית נשמתי" חדש שזוג יוצר כשהוא מתחתן ומקים את ביתו- גם אם הם אינם בן/בת הזוג שעליה הכריזה בת הקול. אלא בעבודה על הזוגיות שלהם הם יוצרים את אותו קישור נשמתי. ולכן אין פה ענין של "טעיתי" כל כך... אין ענין לנסות ולגלות מה אמרה בת הקול, אלא האם אנחנו כזוג מצליחים לבנות קישור נשמתי או לא. בעיני זה בעיקר תלוי במוטיבציה לבנות ולהבנות ובנכונות להשקיע, לקבל ולעלות של שני בני הזוג. {אף על פי כן, בוודאי שיש מקרים שגירושים יהיו הבחירה הטובה ביותר, אבל אלו מקרי קיצון צריכים להיות. אני מרגישה שכיום האיזון מאודדדדדדד הופר, והיד על ההדק, או במקרה כזה היד על הגט, קלה מידי...} אישית, אנחנו סוגרים אוטוטו חמש שנות נישואין, ואני מרגישה שהקשר צמח בהמון רמות, ברגע שהפסקתי להציב "סימן שאלה" ליד הבחירה שלי. ברגע שאין צורך להוכיח ש"צדקנו" בבחירה שלנו, אפשר להתפנות להשקעת האנרגיות במקום האמיתי.
 

בסג

New member
נתחיל מהסוף

אני מבין שזה יעיל. אבל אני לא יכול לאמץ דברים שהם לא נכונים אפילו אם הם יעילים. אני צריך למצוא דרך לשנות מעט את התפיסה שהוצגה כדי שהיא לא תהיה בלתי-נכונה, וכך אוכל לאמץ אותה (כי הרי היא יעילה). ולפיסקה שלפני, אני לא תופס מכל הדברים האלו, כפי שאת מנהסתם יודעת. ואני מסכים שהיד על ההדק קלה, אך אעפ"כ קיימת.
 

בסג

New member
../images/Emo26.gif

כל הרעיונות הנשמתיים/קבליים/חסידיים שנאמרו לא נכונים בעיניי (אם תרצי: לא מדברים אליי). אני מבין שהשיטה של: "אנחנו מתאימים - הבה נחשוב איך להתמודד", הרבה יותר מועילה לתיקון בעיות מאשר "אולי אנחנו לא מתאימים - הבה נשקול אם כדאי להשאר או להתגרש". אבל יש לי בעיה עם "אחנו מתאימים", כי זה לא בהכרח נכון. צריך משהו כמו "כל כך הרבה יותר סביר שאנחנו מתאימים (כי זוגות שכבר החליטו להנשא ובכל"ז אינם מתאימים הם כ"כ נדירים) - אז הבה לא נחשוב אם זה כדאי (כי כמעט בוודאות זה כן והסיכוי שלא כדאי הוא זניח) - אלא נחשוב איך מתמודדים".
 
למעלה