הלילות קשים- זקוקה לעזרתכן....

[קנגרו 73]

הלילות קשים- זקוקה לעזרתכן....

שלום בנות, החברה בני 10.5 חודשים וניזונים במהלך היום ממוצקים ומים, מאז שהתחילו גן השנה. הם סרבני תמ"ל מאז ומעולם. כשהם בבית בשבתות וחגים הם יונקים גם במהלך היום. הכל טוב ויפה אבל הבעיה היא הלילות..... הם נרדמים על הציצי ובמהלך השעתיים הראשונות הם קמים כל חצי שעה, יונקים ונרדמים. אחר כך הם קמים כל שעה וחצי, יונקים ונרדמים. הלילות קשים במיוחד לאור העובדה שחזרתי לעבודה וצריך לקום בבוקר ערניים. הם לומדים בגן להרדם על הידים, אבל לא בבית ספרנו....ואין ספק שהציצי הוא המוצץ. אבא שלהם לא קם בלילה ולא יכול לעזור בנושא. מה עושים? אני מותשת.......

 

[עודמעטכמעט]

ואוו... לא אני כתבתי את זה?

את מתארת מילה במילה את מה שעובר עלי, רק שהתאומות שלי בנות 5 וחצי חודשים ויונקים במהלך היום - בעוד שבועיים חוזרת לעבודה ואין לי מושג איך אני והן נתמודד עם הניתוק מהציצי... כל פעם מישהי אחרת מתעוררת על שעה וחצי שעתיים לינוק, יוצא לי להיות ערה בערך כל חצי שעה- שעה... קיבלתי מחברה ספר שנקרא "הורים גם בלילה" וכתב אותו רופא ילדים אמריקאי אחד. לא ממש הספקתי קרוא את כולו, אבל מעיון בעשרות העמודים הראשונים הוא מציע פיתרון של שינה משותפת. לפיו, כשאת ישנה בלילה באותה המיטה עם התינוק/ות את מרגישה מה התינוק שלך צריך ויכולה לספק את זה גם בלי להתעורר ממש, ההנקות פשוטות יותר (רק להסתובב על הצד ולחבר) וההתעוררויות שלא קשורות להזנה אלא לתחושות ביטחון אמורות להיעלם ברגע שהתינוק מרגיש שהוא ישן ליד אמא ואבא באופן קבוע ואין ממה לחשוש. אני חייבת לציין שהלילה היה הלילה הראשון שניסיתי את זה (ניצלתי את העובדה שבעלי עבד משמרת לילה והיתה לי את כל המיטה לעצמי וגם לא הייתי צריכה לדון איתו בסוגייה), התעוררתי לא פחות (אני מנהלת יומן שינה לטובת יעוץ שינה שנתחיל בשבוע הבא) אבל מרגישה הרבה יותר עירנית. הן לא התעוררו פחות מכרגיל, אבל אולי זה בגלל שזה הלילה הראשון שלנו באותה המיטה ואחרי שיתרגלו יתחילו לקום רק לאכול ולא למוצץ=אמא. באופן עקרוני אני לא מחסידות גישת הרצף ואם לא הייתי בייאוש טוטאלי מהלילות חסרי השינה, לא הייתי מנסה את זה אפילו - אבל הלילה הזה גרם לי לחשוב שאולי זה באמת פיתרון, או כמו שכתוב בספר, קל יותר למנוע את הבעיה מאשר לפתור אותה. העובדה היא שהנקתי 10 פעמים במהלך לילה של 11 שעות - ובכל זאת אני מרגישה הרבה יותר עירנית מבדר"כ. והסיבה שנכנסתי לפורום היא לשאול האם יש עוד אמהות שישנות עם התינוקות שלהן? אשמח לקרוא חוויות נוספות. חתימה טובה!

 

[שמירס]

אני ישנה איתן

יש לזה יתרונות ויש גם חסרונות אבל באמת העייפות במשך היום קלה יותר. חתימה טובה

 

[דסי דולה צפונית]

גם אני ישנה איתם

ככה אני פשוט לא צריכה לצאת מהמיטה, לא שהלילות קלים... אבל לפעמים רק לשים יד על תינוק בוכה והרווחת עוד כמה דקות שינה.

 

[שמירס]

כדאי בהחלט לנסות את ההצעה של עודמעטכמעט

זה אולי לא יפחית את מספר ההיתעוררויות אבל יהיה הרבה יותר נוח מלקום מהמיטה כל פעם.

 

[בנניטה]

היינו שם...

אני שנברתי בגיל 8 חודשים- כבר חזרתי לעבוד, ושפוט לא עמדתי בהנקות בלי סוף במהלך הלילה. עם עזרה חיצונית (יוליה טמיר) לימדנו את הבנות להרדם באופן עצמאי ולא על הציצי, וזה אוטומטית הפסיק את היקיצות במהלך הלילה. אני עשיתי את המהלך הזה מתוך אמונה שלימה שהוא לא רק לטובתי ולטובת שעות השינה שלי, אלא לטובת ה well being של הילדות שלי, ובלי שסיפרתי כלום במשפחתון- אחרי כמה ימים שאלו אותי שם מה התשנה, כי שמו לב לשינוי מדהים לטובה בהתנהגות לאורך היום

 

[עודמעטכמעט]

לעולם לא אנסה את זה שוב...

בשבוע שעבר פנינו ליוליה טמיר, מתוך ייאוש ורצון עז להחזיר את הלילות השפויים לביתנו. הלינה המשותפת לא ממש מצליחה לנו, כי אני לא מוכנה להוציא את בעלי מהמיטה (אז זה כבר לא נקרא משותף, לא?) ואין מספיק מקום לכולנו וגם אם הן מתעוררות ביחד אז לוקח לי זמן להתארגן על כל הכריות בשביל להניק ביחד ובמילא מתחילות צרחות ולא עזינו בזה כלום. יוליה הציעה שיטה שלטענתה כוללת היענות מידית לבכי, בפועל הבנות צרחו עד אובדן קול ולא ממש עזר שהיינו לידן וליטפנו אותן (אצלה אסור להוציא מהמיטה). ניסיתי לילה אחד, כשעה - ולעולם לא אנסה את זה שוב! אח"כ הטראומה היתה כ"כ קשה, הן פשוט פחדו להירדם והינקתי משהו כמו שעתיים רצוף. אני מעדיפה להתעורר כל שעה בלילה ולישון במזרון על הרצפה בחדר הילדים חצי לילה, מאשר לשמוע אותן צורחות ככה עוד 5 דקות אפילו! אני מאמינה שהן קטנות מדי (5 וחצי חודשים) ומקווה שכשיגדלו, יבינו שאמא תמיד תהיה כאן, יקבלו ביטחון וישנו יותר טוב. בינתיים, אני אניק... ואניק.... ואניק... אני חוזרת לעבודה בשבוע הבא - כולי תקווה שיהיה בסדר, אני מאמינה בבנות המתוקות שלי שהן תבגרו בקצב שלהן וילמדו גם איך להירדם ולישון לבד. כל הזמ אני מזכירה לעצמי שמגיל לידה ועד גיל חודש וחצי הן ישנו פיזית עלי (על הבטן שלי, שתיהן) וגם אז כל העולם אמר לי שזה הרגל נוראי ואני נורא פחדתי שהן ישנו לי על הבטן עד גיל 12, אבל זה הסתיים ברגע שהצורך הזה מולא וסופק אצלן, לעולם לא אשכח את האושר שמילא אותי כשגיליתי לראשונה שאפשר להניח אותן בעריסה ושהן ישנות שם כמה דקות ואח"כ גם כמה שעות. צריך לזכור שאצל תינוקות כל יום הוא אחר ומביא איתו הפתעות וריגושים חדשים - שום דבר הוא לא לנצח,(גם לא הדברים הטובים, לצערנו) וצריך להיות קצת יותר קלילים וזורמים עם הילדים, בשביל השפיות של כל המשפחה... ממני, שכותבת לכן, אבל בעצם משננת מנטרות לעצמי

 

[נטע והבנים]

נקודת מבט קצת שונה

לא קראתי את כל מה שכתבו לך לעומק אבל ממה שקצת קראתי ראיתי שהמליצו לך להעביר את החברה למיטה שלך. אני רואה את זה טיפה שונה... ללא ספק ממה שאת מתארת החבר'ה תלויים בציצי בשביל להירדם. הם כבר לא בגיל שהם זקוקים לאוכל בלילה ומתעוררים מתוך הרגל ולא מצלחים לחזור לישון באופן עצמאי. לכולנו יש התעורריות ספונטניות בלילה שאנחנו אפילו לא מרגישים כי אנחנו מסובבים את הראש לצד השני ונרדמים שוב בחזרה. תינוק בשלא יודע לעשות את זה לבד (ורובם לא יודעים בהתחלה) מחפש את הציצי בשביל לחזור לישון (זה יכול להיות גם מוצץ, שמיכי או משהו אחר שיש לו במיטה). לדעתי בגיל כזה המטרה שלך צריכה להיות ללמד אותם להירדם באופן עצמאי. תינוק בגיל 0-6 חודשים באמת זקוק לאוכל בלילה ואז הפיתרון לשים אותם במיטה איתנו הוא באמת יעיל, בגיל כזה לדעתי כבר אפשר לוותר על אוכל בלילה, לפחות על רוב ההנקות את יכולה לוותר. אנחנו ניסינו לעשות את זה באופן עצמאי אך ללא הצלחה (סביר להניח שלא הינו מספיק נחושים ובטוחים בדרך שלנו) ובסוף הגענו ליועצת שינה ששינתה לנו את החיים. החבר'ה היום נרדמים לבד וזה מאד מקל לנו ולהם על החיים. עוד שבועים בני שנה ועכשיו הורדנו את ההנקה היחידה שהיתה לנו בלילה (סביבות השעה 4-5 בבוקר). באופן הדרגתי ומבלי להשאיר אותם שניה בוכים במיטה לבדם, תוך כדי תהליך שהאמון בין ההורה לילד הוא מה שעומד במרכזו. התהליך לקח כחודש וחצי ודרש מאיתנו המון השקעה ומאמץ וגם כסף אבל הכל היה שווה. מאחלת לך המון בהצלחה, שנה טובה ושינה מתוקה

 

[קנגרו 73]

אשמח להבהרות

קודם כל תודה לכל המשיבות. הסיפור כזה, עד גיל 8 חודשים החב'רה ישנו בחדר שלי , כשהבן הגדול שלי ישן איתי במיטה ( כמעט מאז ומעולם) והם היו עוברים אליי למיטה וכולנו ישנו יחדיו. בגיל 8 חודשים עברנו כולנו לחדר הילדים. הילדים כל אחד למיטתו ואני ישנה על מזרון במרכז החדר, הסיבה העיקרית היא הבן הגדול וגם לפנות לאבא שלהם את המיטה שישן עד אז בסלון. בקיצור לא פיקניק. וגם כאן באמצע הלילה מעייפות כולם עוברים אליי למזרון (יחיד). דיי סאלח שבתי. אשמח לשמוע קצת יותר בפירוט מה האלטרנטיבות האחרות. הבעיה העיקרית היא העייפות והעובדה שאני מתמודדת איתם לבד בלילה. תודה

 

[עמית א3]

מסכימה עם נטע

גם אצלנו היו התעוררויות במשך הלילה שלאט לאט נפתחו לחלונות ערות גדולים ומצאנו את עצמינו מרדימים אותם במשך שעתיים באמצע הלילה. זה היה מאוד קשה ומורט עצבים. בסוף החלטנו ללמד אותם להירדם עצמאית ובמיטה שלהם (בניגוד לנדנודים על הידיים/כדור פיזיו או כל מה שעולה על הדעת). כמו נטע, בלי להשאיר אותם בוכים לבד ובשלבים והיום הם כבר ישנים לילות שלמים (טפו טפו) כבר לפחות חודש. לא לקחנו יועצת שינה, רק הלכנו להרצאה שלה והצלחנו לבד ליישם. תחשבי שאת ככה גם מלמדת אותם להיות עצמאיים (לא נטושים) שזה חשוב, את לא רוצה שהילדים שלך יהיו תלויים בך לנצח. וגם זוכה בלילות ארוכים של שינה בסופו של דבר. לדעתי, להביא אותם למיטה שלך רק בשביל שקט זו טעות (אלא אם את דוגלת בעיקרון הרצף ואז זו תיאוריה שלמה), זה רק יכול להחמיר את המצב.

 

[נטע והבנים]

הי קנגרו

לפי מה שאת מתארת את ישנה עם הילדים בלינה משותפת ומה שהבנות האחרות הציעו לך לא רלוונטי כי את כבר מייסמת את זה וכנראה שאת מותשת מזה. אז האלטרנטיבות לדעתי הם או ללמוד לישון בלינה משותפת אבל באמת לישון שאת זה אין לי מושג איך עושים, מעולם לא ישנתי עם הילדים במיטה, זה די מלחיץ אותי. ולפי מה שהבנות כאן מתארות זה לא מפסיק את ההתעוררויות אלא רק הופך אותם לקלות יותר ומתשיות פחות. האלטרנטיבה השניה היא ללמד את שלושת הילדים לישון כל אחד במיטה משלו, איתכם בחדר או בחדר משלהם אבל כשאת במיטה שלך עם בעלך. (הוא לא חסר לך?) השאלה היא אם את מרגישה טוב עם הלינה המשותפת ואם היא חשובה לך או שאת רוצה לעשות שינוי כולל בבית ושכל אחד ישן במיטה משלו ובשלב מאוחר יותר בחדר אחר? לדעתי אם רוצה לעשות שינוי כולל וללמד את החבר'ה לישון באופן עצמאי הייתי משקיעה את הכסף ביועצת שינה, או עושה את זה לבד אם את מרגישה שיש לך כוחות לזה ואם יש לך עזרה מלאה מבעלך כי לבד לגמרה זה יהיה לא פשוט לדעתי. השלב הראשון הוא להרגיל אותם להירדם במיטה שלהם, הליות רגועים המיטה שלהם, להנות מהשהות בה לפני שנרדמים, קודם כל כשאת יושבת לידם ומלטפת ולאט לאט לשחרר את התלות בך. מקווה שעניתי למה שרצית אם את רוצה עוד פירוט על התהליך שעברנו את מוזמנת לפנות אלי מסר אישי ונדבר בטלפון כי זה קצת ארוך בשבילי לכתוב עכשיו את כל זה בהודעה, יותר נוח לי בטלפון. יום נפלא נטע

 

[ochenta]

עזרה מקצועית

הי קנגרו, אנחנו בשלב הזה פנינו ליועצת שינה - גנית פרג. הם ישנו איתי בלילה (בעלי בסלון) וקמו במרווחים שאת מתארת, ואני הפכתי לאט אבל בטוח לאדם ששפיותו מוטלת בספק. בסיום התהליך קיבלנו שני ילדים שישנים בחדר שלהם, במיטות שלהם, נרדמים לבד - לילה טוב חיבוקים ונשיקות ואמא ואבא יוצאים מהחדר. קמים לינוק בחמש בבוקר ואז חוזרים לעוד שעה וחצי של שינה. בנוסף, שנות היום שלהם הסתדרו מאליהן בעקבות העבודה על הלילות, והם ישנו פעמיים ביום, כשעתיים כל פעם, במיטות שלהם, ביחד. בנוסף, בעקבות הלימוד שעברנו, כל בעיה שהתעוררה אחר כך נפתרה בקלות. גם המעבר למיטות מעבר, גם תקופות של מחלות - נושא השינה הפך להיות ממש עוגן בחיינו. כי לא משנה מה קורה, בשמונה בערב - שניהם בחדר שלהם ואנחנו חופשיים. היום הם בני שנתיים פלוס ולפעמים מבלים שעה בחדר ומשחקים שם, ורק אז נרדמים. אבל הם יודעים שהם לא יוצאים החוצה ושהם לא קוראים לנו אלא אם כן הם צריכים משהו. עוד משהו - בשיטה של גנית, לא בוכים. כלומר לפעמים כן, אבל רק על הידיים. אין טראומות לאף אחד. עלה לא מעט, לקח חודשיים, והיה שווה הכל.

 

[קנגרו 73]

תודה לכולם

לאחר שאצליח לגייס את האיש למשימה נבדוק ברצינות יועצת שינה, לא נראה לי שזה אפשרי לבד. חג שמח, הארתן את עיניי

 

[stales]

כיף לשמוע

סיימנו לא מזמן את התהליך עם גנית פרג, מעודד לשמוע שאכן זה מחזיק לשנים. וגם אצלנו הם ישנים בלילה וביום נהדר!