הלוואי ולא הייתי מבינה אף אחת מכן.

הלוואי ולא הייתי מבינה אף אחת מכן.

אבל מה לעשות שאני מבינה את כולכן?! הייתי ועודני שם... בשתיקות, בפחדים,ברצון לצרוח,ברצון למות באפס ערך עצמי, בהכל!!!
 
רק ש...

תודה לאל בניגוד לכמה אנשים, אני לא ראיתי אותו מאז. (3 חודשים) הפרקליט גם סידר שהוא ישפט שלא בפני, הוא הודה והורשע בכל הסעיפים המיוחסים לו.
 
בכלא.

הוא בכלא, אבל במובן מסויים אני זאת שכלואה תחת סורג ובריח. והסכין, הסכין הזו שלו לא נותנת לי לישון, החלומות כבר לא יהיו יותר עיר מקלט!
 
ילדה של ימים,

ברוכה הבאה
ואני מצטערת שעברת את מה שעברת אבל גאה בך שהגשת תלונה והוא נמצא כרגע מאוחרי סורגים. מכירה את הההרגשה שאת מדברת עליה, אבל תדעי שאת לא לבד בזה. הוא לא יכול לפגוע בך יותר ואת מוגנת. את נמצאת בטיפול?
 
לא, אני לא נמצאת בטיפול

לא מחוסר יכולת, אלא מבחירה, אני עדיין מקווה שהזמן `יטפל` בי... ותודה שהגבת.
 

push

New member
דברים לא נעלמים מעצמם-לצערי

זמן הוא תרופה מעולה. אבל אין לו את היכולת למחוק את העבר..ולהרדים זכרונות כואבים רק במסגרת טיפולית את יכולה לעשות זאת. תהיי חזקה
 

tami287

New member
אולי אם תשתפי

יכול לעזור. מנסיון למדתי שיש צורך וצורך חזק לשתף ומי כמונו כאן נוכל להבין אותך יותר טוב מכל אחד אחר. אז שתפי שתיקה לא טובה. מהם הפחדים, מדוע הרצון לצרוח והאפס העצמי. ברשותך אתן לך דוגמא אישית. עד אתמול גם הערך העצמי שלי שאף לאפס (לא שהוא איננו היום) אולם אתמול היתה לי שיחה של שלוש שעות שבה גיליתי בעצם ממה נובע הערך הזה. ועם ההכרה הזו אני צריכה להתמודד ולעכל ולעבד. וזוהי רק דוגמית. אז קחי את עצתי ואם תרצי אני כאן מוכנה לשמוע להקשיב ולתת את מה שיש לי כדי להקל ולו במעט.
 
תודה נשמה, רק ש...

אני יודעת מאיפה נובעות כל התחושות, אמנם אני בת 22 אבל החיים לא תמיד פונקציה של גיל את יודעת...
 
ולדבר על זה

זה מחייה את כל הרגעים, אבל ממית אותך אז אולי עדיף להמשיך בשגרה כאילו כלום לא עצוב?!
 

tami287

New member
נכון אני יודעת

זה לא הגיל זה הנסיון. לצערי יש לי נסיון "עשיר" ולכן חשבתי שאוכל להעביר לך קצת ממה שלמדתי בחיים. מאוד אשמח לעזור. אקבל כל מה שאת כותבת אני יכולה להכיל הכל אל תהססי אני כאן
 
למעלה