קראתי את הכתבה שצירפת ("הלוואות למש
ונדהמתי מרמת המקצועיות שהפגנת. לפי שמות המושגים שנקבת בהם והליכי העבודה אותם הדגמת, אני מניח שעבדת בבנק הפועלים (מפוטר 2002?). מניסיוני, אני רוצה לדייק בכמה דברים; הפנייה היזומה של בנק הפועלים הקרויה "הלוואות לצריכה שוטפת" לא הוגדרה כמבצע כי אם חלק מתוכנית היעדים הרב-שנתית של הבנק. הבנק, כחלק מאסטרטגיה קמעונאית, מעוניין ליזום העמקת פעילות לקוחותיו משקי-הבית, ולשם כך יוזם תוכניות לעידוד ההשקעות (הוראות-קבע) ואשראי (כגון זה). המבצע לא בוצע באמצעות עובדי טלמרקטינג חיצוני לבנק - אלא אם כן אתה מתייחס לעובדי "פועלים-ישיר" ככאלה. לעובדי פועלים-ישיר אין אפשרות טכנית להעניק הלוואות שכאלה,אלא על סמך מוצר שהוכן ותוכנן מראש (מוצר חליפה), שאישורו אינו כפוף לדעתם, אלא פועל יוצא של איפיון הלקוח בבנק - מדובר ב"אשראי-ישיר", מסגרת אשראי לניצול רב-פעמי וחזור של הלוואות. אלו מוענקות ללקוחות בנקאות פרטית (עד 50,000 ש"ח, בפריסה של 2-48 תשלומים) ולסטודנטים (עד 10,000 ש"ח, בפריסה של 2-24 תשלומים,ובלבד שיונפק להם בח-ן העו"ש כרטיס אשראי תקף ע"י הבנק), ולקראת סוף-שנה גם הלוואות לקופות-גמל, עפ"י תנאי הבנק לעניין זה, ועפ"י מערכות פילוח ידועות מראש לצרכי מכירה ("מערכת המנוף") - גם לקוחות אחרים יכולים להנות מהלוואות קופות-גמל באמצעות "אשראי-ישיר", לאחר קבלת אישור מהסניף. בכל מקרה מדובר בהלוואות בריבית P+1.5%, וללא כל עלות נוספת, אלא אם כן נלקחה בסניף עצמו - ואז היא חייבת בדמי ביול (0.4%), כיוון שבסניף היא כרוכה בחוזה מחייב משפטית. ההלוואות נקובות בריבית שקלית משתנה, לא-צמודה לפי לוח הסילוקין שפיצר. מינימום - 1,000 ש"ח. כברירת-מחדל פרעונן מוגדר כתלוי ביתרה מספקת למשיכה בח-ן העו"ש (ובהיעדרה במשך שבוע אינו נפרע אלא נמצא בפיגור הצובר תוספת של 3.5% תעריפי-שנתי לריבית המחושבת יומית). פירעון מוקדם יכול להתבצע בכל יום-עסקים מלבד זה שקיים בו פירעון הלוואה מסוג זה או יום עסקים שלאחריו. נקבת בכתבתך שהפקיד בבנק ינקוב בריבית שבטווח P+2.5% - P+6%. נראה לי שהטווח לא נכון. הפקיד לדעתי יכול לנקוב בריבית נמוכה יותר (אם כי בהלוואה סטנדרטית ללקוח סטנדרטי נראה לי נדיר שיעשה זאת) וגם לגבול העליון כבר נתקלתי במשקי-בית שלוו ב-P+6.15%-P+6.25%, אם כי זו התקרה הנפוצה, ואני מניח שהיא משמשת בעיקר לארגון ופריסת חובות מחדש ללקוחות חסרי בטחונות וערבים (הלקוחות שהבנק מתעלל בהם הכי הרבה). לבנק הפועלים ספיציפית (אבל לכל בנק יש חלוקה דומה) יש מחלקות שונות שמגדירות את רמות המחירים - ובכללן גם את הריבית בהלוואות - אותן המח' יכולה לנקוב. אם נניח את המח' העסקית בצד, הרי שלבנק הפועלים יש את מח' "הבנקאות הפרטית" לאמידים, מח' "בנקאות אישית" (או "קשת" בעגה הפנימית) למשקי-בית מהמעמד הבינוני או מגזרי צמיחה מועדפים ומח' "בנקאות כללית" (או "כוכב" בעגה הפנימית) שהם הלקוחות הנחותים ביותר מבחינת הבנק, אותם הוא אינו חפץ לראות בשעריו, השירות שהם מקבלים הוא בעיקר מאנשי המשרד הפנימי של הסניף או מהטלרים והמחיר הוא הגבוה ביותר והמלא. קח בחשבון שהרבה מאוד אוכלוסיות זכאיות להלוואות בריבית מיוחדת זולה מ-P+2.5% וסטודנטים הם דוגמא טובה לכך (ההלוואות שלהם הסטנדרטיות נקובות ב-P+0.5%). כמו-כן, להרבה מקומות עבודה גדולים במשק יש הסדרים המעניקים אשראי מסוגים שונים בתנאים מועדפים, והנמוכים מריבית זו. בד"כ במקרה זה, שווה לחפש את ההטבות בבנקים הקטנים בקב' בנק הפועלים, שמתמחים בקב' אוכלוסייה ייחודיות, ולכן רמות המחירים שלהן נמוכות יותר). העמלה שאתה מדבר עליה, קרויה "עמלת עריכת מסמכים ובטחונות" או "עמלת הקצאת אשראי" או "דמי-טיפול", תלוי בבנק. חשוב לציין שהעמלה היא מדורגת, ולכן לק מהמיקוח יהיה להתאים את סכום ההלוואה למקסימום של אותה מדרגת עמלה, וגם חשוב לציין שלכל בנק יש מדרגה ראשונה משלו שבה עד סכום מסוים הוא בכלל פטור מתשלום עמלה זו. לעניין העמלה, לא נקבת בדמי-רישום פעולה שלהם שיקול משמעותי ונסתר מהעניין בעלות, שהרי מדובר בתוספת נוספת לפעילות בח-ן העו"ש, ולכן גם היא חלק משקלול עלויות ההלוואה, ומשעותית יותר ככל שסכום ההלוואה קטן יותר, או מס' התשלומים גדול יותר. העניין של מס הבולים מאוד מענין אותי בגלל שבאמת יש מי שחותם על זה ויש מי שלא, יש בנקי שבאופן אוטומטי מביילים ומחייבים אפילו במעמד פתיחת הח-ן, מבלי לתת אשראי כלשהו! איך מתמקחים עם הבנק על חתימה על "הסכם כללי למסגרת הלוואות" ולא על טופס מש ספציפי שמחויב במס בולים יקר יותר? דמי-הבולים הם בד"כ 0.4% מעלות האשראי, ולפחות הסברה הרווחת בבנק הפועלים שהיא שהשיעור מושתת הן על הקרן והן על הריבית, בתנאי החישוב המקוריים (למרות שהוגשה תביעה ייצוגית בנושא). "דמי-גוביינא" שנקראים בבנקים אחרים "דמי-גבייה" באמת נעלמים מהלקוח המשלם וקשה לראותם בפירוט של מרכיבי התשלום. יש הלוואות שאינן חייבות בהם - למשל, "אשראי-ישיר", שוב.