הכתבה יצאה לדרך

הכתבה יצאה לדרך

תוכלו לקרוא בזמנים מודרנים היום. תודה מקרב לב לכל הנשים האמיצות שהסכימו להחשף ולספר את סיפורן. ולכל אלו שתמכו ועזרו והציעו את עזרתן. אט אט אני מקבלת תגובות מאנשי מקצוע ואני מקווה שנוכל להרים את הפרויקט הזה. אני שוב כותבת את מספר הטלפון שלי למי שצריך וגם את המייל. תודה לכולכן סיון אופירי 0545820810 [email protected]
 

galigal33

New member
אני גם אשמח לקרוא . מעניין

אם הכניסו בסוף את הסיפור שלי
 
אני לא מצליחה

אני לא יודעת להקטין את הגודל אם מישהי תכתוב לי את המייל שלה, אשלח לה ישירות ואז תוכלו להעלות את זה לפורום.
 

bubiba2

New member
קראתי את הכתבה. נותרתי ללא מילים והדמעות לא

מפסיקות לזלוג. נושא כל כך רגיש, כל כך עצוב, כל כך כואב. הלוואי והכתבה תקדם את נושא הדולות שהן ברכה משמיים. אני
 

meytall0

New member
חייבת לציין לטובה את הכתבת, שהקפידה לכתוב

ברגישות!! אמרו לי שבנות רבות שהתראיינו בעבר התאכזבו, משום שהכתבה לא הייתה רגישה מספיק וכד'. אני מאוד מרוצה, מהציטוטים המדוייקים ומהרגישות. הלוואי שאכן יימצאו מממנים לפרוייקט, ושהמודעות לנושא תגדל בעקבות הכתבה. (בכ"ז החשיפה לא כ"כ קלה..) מיטל
 

קיטי08

New member
מיטל, עשית דבר חשוב

זה מתחיל אפילו בכותרת של אמהות שכולות, לי פעמים רבות קשה שהשכול שלנו הוא רק פנימה, אין לו קיום חברתי (תינוקות שאף אחד לא הכיר, חוץ מאיתנו) ומלבד זה מאוד מאוד מרגש.
 
כתבה מדהימה

מקווה שאנשים הפנימו והבינו בא לי לשלוח אותה לכמה אנשים שאולי יבינו דברים הלוואי וזה ישנה את האטימות של המערכת סופש טוב לכולנו
 

ניוט

New member
הלכתי אתמול

לקנות עיתון במיוחד כדי לקרוא את הכתבה ישבתי, קראתי, והדמעות החלו לזלוג....... כל כך עצוב, כל כל כואב, כל כך נוגע עמוק בפנים אני מאוד מקווה שזה יעורר משהו אצל האנשים שצריך והפרוייקט יצא לדרך.
 
חייבת לשתף אתכן שביומיים האחרונים

אני מוצפת בטלפונים ומיילים של נשים מדהימות שמציעות את עזרתן, בין אם הן נשות מקצוע, בין אם חוו בעצמן אבדן ובין אם הכתבה נגעה להן בלב. אני שוב מחזקת אתכן, ומזמינה אתכן להתייעץ איתי. אני אשמח לעזור. אני גם מוכנה לעזור ולתמוך בטיפול בפרחי באך (אני מטפלת בפרחי באך).
 
גם בנות שעברו גרידה בשבוע מתקם זקוקות לעזרה..

לפני שבועיים עברתי גרידה בשבוע 24 עקב CMV חיובי במי שפיר בעלי המדהים ליווה אותי בבית החולים וגם אימי. אך לצערי הלוואי והיה איתי מישהו מקצועי שהיה מסייע לי יותר, גם מסביר לי על התהליך ולא משליך בפניי מסמך לחתימה ובו מליון דברים שיכולים להשתבש ב"פעולה". מישהו שהיה מבין שזה נורמלי לבכות ולצעוק ולא אומר לי שלא טוב לבכות לפני ההרדמה. מישהו שהיה מסביר לי שעלול להיוצר לי גוגש בחזה ואיך לטפל בו. והכי הכי חשוב מישהו שיהיה עכשיו לצידי שיבין שזה שחזרתי לעבודה ואני על פניו בסדר, לא אומר שלא כואב/קשה/בלתי אפשרי לי מבפנים ושמותר לי לבכות ולחלום על מה שהיה ואיננו:(
 
שולחת לך חיבוק גדול ואם תרצי אני פה ומוכנה גם

לעזור עם פרחי באך כדי לצלוח את התקופה הקשה שאת עוברת.
 
היי יקרה

מסכימה איתך ומבינה את הכאב שלך. חוויה של גרידא היא חווית אובדן לכל דבר, כמו גם החוויה של לידה שקטה. הקושי והכאב קיימים ואינם תלויים בהכרח בגיל ההריון. מחבקת אותך ומאחלת לך ימים טובים, אני כאן בשבילך, דנה.
 
למעלה