אתה תופס אותי בקטנות.
אני לא מאשרת אנשים לפני שאני יודעת מי ומה הם גם אם הם דודי בלסר הבא. לפעמים דווקא כי הם דודי בלסר הבא. זה אומר שאם שלחת לי בקשה או שאני מעניינת אותך חיצונית, או שאם יש לנו חברים משותפים-ראית משהו שכתבתי ועיניין אותך או שאתה מחפש לקדם איזה פרוייקט. אופציה ג' נשללת על הסף. אני תמיד שואלת "אנחנו מכירים?" ואז מתפתחת שיחה. אם הוא זר והוא לא מסקרן אותי, לא נראה לי חיצונית - אין לי מה לאשר. אז כן, הסינון הוא די שיטחי וזה עובד ככה גם בחיים לדעתי. אתה הולך לפאב ואתה מתחיל עם מישהי שנראת לך חיצונית, אתה מחליף איתה כמה מילים - אם היא נשמעת לך סבבה אתה זורם. אם היא עושה רושם של טיפשה, אתה תזרום לכיוון אחר [לא מתייחסת למניעים סטוציים כרגע]. אז הסינון שלי הוא לא ע"פ ההצעה עצמה\תמונה נטו. מן הסתם שאם מישהו ייראה בעיניי ממש ממש רע, אני לא בהכרח אחפש לשאול אם אנחנו מכירים. מודה. אם הוא סתם צריך משהו ספציפי שיכתוב הודעה. עד אז אין לי מה לאשר. "פה אין את זה" - איפה זה פה? בעיניי באתר היכרויות כתוב מה אתה מחפש ומי אתה - באופן שלא בהכרח אמין. בפייסבוק גם אם לא כתוב מה אתה מחפש, אפשר לגשש וגם להסתמך על דברים שאתה רואה שם.
