לא מבינה את הדיון הזה!
אני מוצאת טעם לפגם בכל הדחפנות הזו שדוחפת את הילדים. הרי אין מה לדאוג, הילד חכם לא??! הוא לא צריך הוראה מקדמת חלילה, נכון?? *** אישית, לא תרגלתי את הילדים שלי ולא דירבנתי אותם. אפילו לא לימדתי את הילדים שלי א-ב לפני בית הספר. וראו זה פלא, גם בלי ללמד אותם - כולם קראו היטב כבר בכיתה א'. ובבכיתה ב' הם קראו שוטף גם ללא ניקוד. אם הם לא קוראים היטב כבר בכיתה א' - אולי הם לא מחוננים?! חשבתם על כך אולי? ואז, מה תשיגו בדחפנות הזו?? - רק תייצרו ילד מתוסכל שדוחפים אותו בכוח למה שלא מתאים לו. הניחו להם ולילדות שלהם. גם את הבת שלי - התאומה של הבן הקטן שלי שאובחן כמחונן - לא לימדתי כנ"ל. - כבר בכיתה ב' קראה שוטף ללא ניקוד. גם הארי פוטר. ואותה לא איבחנו כמחוננת, אז מה?! זה לא פוגע בה והיא גם לא מקנאה באחיה שכן אובחן - כי היא יודעת שלכל אדם תחומים מיוחדים לו. כל אחד מצטיין במשהו. אז הוא ביכולות לימודיות והיא ביכולות רגשית וביצירתיות ו.. לכל אחד אפשר למצוא במה הוא מצטיין. אז היא קוראת עברית ללא ניקוד שוטף אבל אנגלית לא
(אני מתלוצצת אמנם על האנגלית אבל התאום שלה - שאין לי מושג איך הוא עשה את זה - קורא גם אנגלית) מה אתם רוצים להשיג בזה שאתם דוחפים את הילד?? מה שיתקבל זה ילד מעצבן/ עצבני. אחרי 4 ילדים אני בעד לתת לילדים לגדול, בלי להיכנס להם לעצמות. אם הם מחוננים זה יצוף. כמה שפחות לעשות מההישגיות הזו עסק - ככה יותר בריא לנפש הילד.
