מצד אחד אני מתה כבר שיתחיל הגן כי אני יודעת שדי, הגיע הזמן.. מצד שני, אחרי כל כך הרבה זמן איתי בבית.. זה הולך להיות משבר קל גם לו וגם לי.. אבל כיף לדעת שאני לא לבד ושאני לא הפסיכית היחידה שמתקשה לתת לגוזל שלה ללכת...
הדבר הזה שהיינו פעם כותבים איתו על בגדים והיה הופך למין גומי בולט כזה. אני מקווה שהבנת על מה אני מדברת. אצלנו בגנים ממש עשו מזה יצירות אומנות: פרחים ופרות משה רבינו בנוסף לשם.
אנחנו כולנו התרגשות ופחד........ קיבלנו מכתב מהגן המברך את נירצ'וקון לקראת היכנסו לגן גוזלים... וכתוב לו גם חלק מהשיר "ושוב נצאה אל הדרך...".... וגם הזמנה לאסיפת הורים... מזה התרגשנו.....