הכל לטובה?
הניצול היחיד מאניה שנטרפה בים, נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד. הוא התפלל בלהט לה` שהציל אותו וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה. תשוש, רעב ופצוע הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף. לפחוש יהיה לו מחסה מחיות טורפות. הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו איתו בים. זה היה כל רכושו בעולם. באחד הימים, כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון, פרצה דליקה וכילתה את הצריף ואת חפציו. להבות האש גדלו והתפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על, והכל היה אבוד - הצריף, החפצים... הוא גנח בצער ובכאב, ופנה בכעס לאלוקים: ``איך, איך יכולת לעשות לי את זה??!! איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון??!`` למחרת, בבוקר מוקדם, הוא קם משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת. היא באה להציל אותו. ``איך ידעתם שאני כאן``? שאל את מושיעיו. ``ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו...`` ענו לו. קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרות. זה אומנם קל, אבל אסור לנו להתייאש. לכל דבר ומקרה יש סיבה, תכלית וכוונה. ובכל דבר, אפילו הקשה והמכאיב ביותר, צריך לחפש את קצה החוט, המוביל לדבר הבא. אז תזכרו את זה בפעם הבאה ש``הצריף הדל שלכם נשרף``. כי זה סימן שהעשן נשלח למקום שאליו הוא היה צריך להישלח. כדי להוציא אתכם מהמקום שבו אתם תקועים - למקהם חדש וטוב יותר... ``כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא`` - ר` נחמן מברסלב
הניצול היחיד מאניה שנטרפה בים, נסחף עם הזרם והושלך על חופו של אי בודד. הוא התפלל בלהט לה` שהציל אותו וכל יום נהג לסרוק את האופק מקצה ועד קצה. תשוש, רעב ופצוע הוא הצליח לבנות לעצמו צריף קטן מעצים שנסחפו אל החוף. לפחוש יהיה לו מחסה מחיות טורפות. הוא הכניס לצריף את מעט חפציו שהיטלטלו איתו בים. זה היה כל רכושו בעולם. באחד הימים, כאשר יצא מצריפו והלך אל היער לחפש מזון, פרצה דליקה וכילתה את הצריף ואת חפציו. להבות האש גדלו והתפשטו ואיימו לשרוף את כל היער. עשן שחור היתמר אל על, והכל היה אבוד - הצריף, החפצים... הוא גנח בצער ובכאב, ופנה בכעס לאלוקים: ``איך, איך יכולת לעשות לי את זה??!! איך אתה מביא עלי אסון אחר אסון??!`` למחרת, בבוקר מוקדם, הוא קם משנתו במערה סמוכה לשמע רעש מנועים של ספינה מתקרבת. היא באה להציל אותו. ``איך ידעתם שאני כאן``? שאל את מושיעיו. ``ראינו את סימני האש והעשן ששיגרת אלינו...`` ענו לו. קל מאד להתייאש כשדברים לא קורים כמו שאנחנו חושבים שהם צריכים לקרות. זה אומנם קל, אבל אסור לנו להתייאש. לכל דבר ומקרה יש סיבה, תכלית וכוונה. ובכל דבר, אפילו הקשה והמכאיב ביותר, צריך לחפש את קצה החוט, המוביל לדבר הבא. אז תזכרו את זה בפעם הבאה ש``הצריף הדל שלכם נשרף``. כי זה סימן שהעשן נשלח למקום שאליו הוא היה צריך להישלח. כדי להוציא אתכם מהמקום שבו אתם תקועים - למקהם חדש וטוב יותר... ``כשאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובתו, זאת הבחינה היא מעין עולם הבא`` - ר` נחמן מברסלב
