הכל גלוי... או שלא?
הכל גלוי וברור ובכל זאת אנו קוראים, שומעים, רואים ולא מבינים מאומה.
נאמר שהספרים נועדו לאלה שהבינו כבר.
הדבר הראשון הדרוש לנו להבנה הוא הבנת השפה-לשון.
המילים המוכרות לנו מסתירות בתוכן משמעויות שלא מוכרות לנו, (במקרה של מילה לא מובנת יש סיכוי שנבדוק ונחקור, אך אם המילה מוכרת לנו, הרי שנקבל אותה כמובנת מעליו).
הדבר השני שדרוש להבנה מלאה ולא רק שכלית, הוא הוידוא המעשי של התאוריה, כלומר לאחר שהבנו כראוי את הכתוב עלינו להפכו לשלנו.
זאת ניתן לעשות רק אם נבין את התאוריה בצורה שלמה – ע"י פרקטיקה/מעשה.
דבר אחד הוא לקרוא ולהבין שכלית תהליך מסוים ודבר שונה לגמרי הוא גם לחוות את התהליך.
במקרה הראשון רק המרכז השכלי "מבין", ובמקרה השני כל המרכזים שותפים להבנה (ואולי אף יותר).
על כך התייחסתי כבר בהזדמנויות שונות בבלוג שלי, כעת רוצה אני להביא כמה דוגמאות.
* בעלילות גלגמש (האפוס המסופוטמי) מסופר על גלגמש מלך ארך, המחליט לצאת למסע ארוך אל אותנפישתים (נח המקראי) גיבור המבול, אשר האלים העניקו לו חיי נצח.
גלגמש מבקש ללמוד ממנו את סוד חיי האלמוות. לאחר מסע ארוך מאוד ושכנועים רבים מסכים אותנפישתים ומספר לגלגמש שאם ישאר ער במשך 6 ימים ו-7 לילות יזכה בחיי נצח, אך גלגמש נרדם מייד.
* לאחר שמת חברו הטוב של גלגמש ׳אנכידו׳, הצליח גלגמש לקבל רשות מהאלים להחזיר את אנכידו לחיים לזמן מוגבל מאוד.
אנכידו שעלה מהמתים סיפר לגלגמש מה עלינו לעשות כדי שהחיים הבאים (המוות) יהיו טובים יותר.
חלק מדבריו התייחסו למספר הילדים/בנים שהבאת לעולם; ככל שהבאת יותר ילדים כך יוטב לך בחיים שלאחר המוות.
מה הקשר אם כך לחיים שלנו שלאחר המוות ולמספר הילדים שלנו?
אחד הפירושים של המילה 'ילד' מוכר לנו היטב – צאצא, אך האם האפוס ניסה לעודד ילודה ולא יותר?
הפירוש המוכר פחות הוא הילד הפנימי – גוף אסטרלי. יצירת חיים חיצוניים – צאצאים, ויצירת חיים פנימיים – גוף אסטרלי, קשורים לאותה אנרגיה (אנרגיה מינית).
בעזרתה יכול האדם להוליד ילדים או ליצור גוף אסטרלי.
למה מדובר בגופים רבים? – גוף אסטרלי, מנטלי ועוד.
ככל שיצליח האדם ליצור גופים גבוהים יותר כך יוטב לו בעולם שלאחר המוות.
* ישעיהו פרק יא פסוק ו' : וגר זאב עם-כבש, ונמר עם גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם.
החיות מייצגות כאן את המרכזים האנרגטיים.
ליתר דיוק את ההרמוניה בין המרכזים; אף מרכז לא טורף את האנרגיה של מרכז אחר, כך יכולים הם לעבוד בצורה הרמונית ויעילה.
על הנער ניתן להוסיף הרבה, או להציץ בפסקה הקודמת.
מדובר על תנאים מתאימים לביאת המשיח – התעוררותו של האני האמתי.
* מתוך הבהגוד גיתה, אומר קרישנה לארג'ונה "מי שזוכרני תמיד ולעולם אינו מסיח דעתו ממני לא יתקשה כלל להשיגני."
מדובר על זכירה עצמית, או אם נתעקש על תרגול להשגת זכירה עצמית.
הספרות העתיקה מלאה ומפוצצת ברמזים, ובמקרים אחרים אין אלה כלל רמזים אלא הצהרות ברורות, אך אין בידינו מספיק כלים היכולים לעזור ולהבין, ואנו לא יכולים לעשות מאומה כדי להפוך הבנות אלה לשלנו.
הכל גלוי וברור ובכל זאת אנו קוראים, שומעים, רואים ולא מבינים מאומה.
נאמר שהספרים נועדו לאלה שהבינו כבר.
הדבר הראשון הדרוש לנו להבנה הוא הבנת השפה-לשון.
המילים המוכרות לנו מסתירות בתוכן משמעויות שלא מוכרות לנו, (במקרה של מילה לא מובנת יש סיכוי שנבדוק ונחקור, אך אם המילה מוכרת לנו, הרי שנקבל אותה כמובנת מעליו).
הדבר השני שדרוש להבנה מלאה ולא רק שכלית, הוא הוידוא המעשי של התאוריה, כלומר לאחר שהבנו כראוי את הכתוב עלינו להפכו לשלנו.
זאת ניתן לעשות רק אם נבין את התאוריה בצורה שלמה – ע"י פרקטיקה/מעשה.
דבר אחד הוא לקרוא ולהבין שכלית תהליך מסוים ודבר שונה לגמרי הוא גם לחוות את התהליך.
במקרה הראשון רק המרכז השכלי "מבין", ובמקרה השני כל המרכזים שותפים להבנה (ואולי אף יותר).
על כך התייחסתי כבר בהזדמנויות שונות בבלוג שלי, כעת רוצה אני להביא כמה דוגמאות.
* בעלילות גלגמש (האפוס המסופוטמי) מסופר על גלגמש מלך ארך, המחליט לצאת למסע ארוך אל אותנפישתים (נח המקראי) גיבור המבול, אשר האלים העניקו לו חיי נצח.
גלגמש מבקש ללמוד ממנו את סוד חיי האלמוות. לאחר מסע ארוך מאוד ושכנועים רבים מסכים אותנפישתים ומספר לגלגמש שאם ישאר ער במשך 6 ימים ו-7 לילות יזכה בחיי נצח, אך גלגמש נרדם מייד.
* לאחר שמת חברו הטוב של גלגמש ׳אנכידו׳, הצליח גלגמש לקבל רשות מהאלים להחזיר את אנכידו לחיים לזמן מוגבל מאוד.
אנכידו שעלה מהמתים סיפר לגלגמש מה עלינו לעשות כדי שהחיים הבאים (המוות) יהיו טובים יותר.
חלק מדבריו התייחסו למספר הילדים/בנים שהבאת לעולם; ככל שהבאת יותר ילדים כך יוטב לך בחיים שלאחר המוות.
מה הקשר אם כך לחיים שלנו שלאחר המוות ולמספר הילדים שלנו?
אחד הפירושים של המילה 'ילד' מוכר לנו היטב – צאצא, אך האם האפוס ניסה לעודד ילודה ולא יותר?
הפירוש המוכר פחות הוא הילד הפנימי – גוף אסטרלי. יצירת חיים חיצוניים – צאצאים, ויצירת חיים פנימיים – גוף אסטרלי, קשורים לאותה אנרגיה (אנרגיה מינית).
בעזרתה יכול האדם להוליד ילדים או ליצור גוף אסטרלי.
למה מדובר בגופים רבים? – גוף אסטרלי, מנטלי ועוד.
ככל שיצליח האדם ליצור גופים גבוהים יותר כך יוטב לו בעולם שלאחר המוות.
* ישעיהו פרק יא פסוק ו' : וגר זאב עם-כבש, ונמר עם גדי ירבץ; ועגל וכפיר ומריא יחדו, ונער קטן נהג בם.
החיות מייצגות כאן את המרכזים האנרגטיים.
ליתר דיוק את ההרמוניה בין המרכזים; אף מרכז לא טורף את האנרגיה של מרכז אחר, כך יכולים הם לעבוד בצורה הרמונית ויעילה.
על הנער ניתן להוסיף הרבה, או להציץ בפסקה הקודמת.
מדובר על תנאים מתאימים לביאת המשיח – התעוררותו של האני האמתי.
* מתוך הבהגוד גיתה, אומר קרישנה לארג'ונה "מי שזוכרני תמיד ולעולם אינו מסיח דעתו ממני לא יתקשה כלל להשיגני."
מדובר על זכירה עצמית, או אם נתעקש על תרגול להשגת זכירה עצמית.
הספרות העתיקה מלאה ומפוצצת ברמזים, ובמקרים אחרים אין אלה כלל רמזים אלא הצהרות ברורות, אך אין בידינו מספיק כלים היכולים לעזור ולהבין, ואנו לא יכולים לעשות מאומה כדי להפוך הבנות אלה לשלנו.