"הכול הרבה יותר קל ופשוט פה"

[סלסרו]

על התחושה האישית שלך כמובן שאי אפשר להתווכח,

אך אפשר לשאול באופן כללי, היכן לאנשים יש יותר חירות להיות מי שהם, לחיות כראות עיניהם, לבטא את עצמם כד' - בארה"ב או במקומות אחרים? או, שאלה קצת אחרת, היכן אנשים למעשה מבטאים את עצמם באופן יותר חופשי. אני לא בטוח שארה"ב באמת מנצחת. כאן אני רואה הרבה יותר קונפורמיזם ממקומות אחרים באירופה, למשל. קח למשל את כל היצירה התקשורתית והאמנותית בארה"ב, ותשווה לזו האירופאית, ונדמה לי שתראה באופן ברור שבארה"ב היא מודרכת ע"י נוסחות שבלוניות שהתגלו כממקסמות רווחים, שעל פיהן כמעט כולם הולכים, ללא אינדיבידואליזם אמיתי ואותנטי. רמת הדיסקורס הציבורי ירודה ומשעממת. העדריות כאן לפעמים מדהימה. לאנשים לא בוער כאן כלום בבטן, חוץ מפפסיד. באזורים שלימים ברחבי ארה"ב ניתן לנסוע שעות וכל הנוף העירוני יראה אותו הדבר. אותם בתים, אותו מול, אותו רשת פאסט פוד. לפעמים צריכים לסוע שעות עד שמגיעים לאזור עם ניחוח ייחודי ומענין. כן, כל אזור יהיה פונקציונלי, הבניה תהיה פונקציונלית, הכבישים יהיו רחבים, הסופרמרקט יספק הכל. הכל עובד, פחות או יותר. אבל היכן הפלפל? האינדיבידואליזם? הייחודיות? לא ממש רואה את זה.

 

[חלב מוקצף]

באמת יותר קל ופשוט - וגם הייאוש יותר נוח

כי יאוש יש בכל מקום. אבל במקום שלי (אמסטרדם) -

זוג יכול לחיות יפה ובלי חובות מהכנסה ממוצעת אחת

אותו הזוג יכול להמשיך את חייו גם כשהמפרנסת (!) חולה במחלה קשה

גם כשיש לך מחלה קשה (נגיד, סרטן) - לא תדע כמה עולות התרופות או אפילו כמה עולה ההסעה שלך (במונית) מהבית לבי"ח וחזרה

בסופר - הלחם טרי (נאפה במקום) הבשר טרי וארוז והמחירים שפויים (למרות שהם ביורו ולכאורה הרבה יותר יקר מהגילדן)

יש טחינה מלבנון ועוד כל מיני דברים שעושים את החיים לפשוט יותר נוחים. החיים הם קשים - רק הגישה אליהם היא זאת שחשובה... לאחרונה, כמו שבטח הובן - נכנס אל חיי אורח: סרטן. כמובן ש"בישראל המומחים הכי גדולים" לסרטן הזה ומכל קצוות הקשת המשפחתית/חברתית שלי עלתה השאלה למה אני לא אבוא לעבור את הטיפולים בישראל... בין "להלחם עד מוות" בעזרת המומחים הגדולים בישראל ובין "לעבור טיפולים שיעזרו לי להחלים תוך 6 חודשים" בעזרת הרפואה הציבורית ההולנדית.... אני בוחרת את הרפואה הציבורית ההולנדית. (ביטוח הבריאות שלי אמור לכסות טיפולים בחו"ל <בהסכם אתם, כמובן> עד לסכום העלות של אותו טיפול בהולנד - כך שלא נראה לי שהיה פה אישיו של כסף אם הייתי מבקשת לעבור טיפולים בישראל) אז כן - הייאוש (הרבה) יותר נוח

 

[billc]

Sorry to hear about the Cancer

Hope everything will end good And you will recover fast

 

[חלב מוקצף]

תודה ../images/Emo13.gif יש בסיס לאופטימיות

 

[Boston Guy]

אמא שלי עכשיו ברמיסייה מאותו דבר פלוס מינוס

יש בהחלט מקום לאופטימיות. לקח שנה - והיא נקייה (הקש בעץ).

 

[חלב מוקצף]

אמן ואמן! בריאות לאמך ../images/Emo13.gif

 

[sirpad]

דבר ראשון, רפואה שלמה, דבר שני

גיסתי (אחותה של אשתי הדנית) גרה וחיה בהולנד, הארלם. (אנקדוטה, היא עובדת כאחות במחלקה אונקולוגית בבית חולים באמסטרדם, אולי אתן מכירות?) היא ילדה ילד לפני כמה שבועות, וממה שהיא מספרת על השיטה ההולנדית, החברה מצפה מהאימא להפסיק לעבוד, ולטפל בילדים בעצמה עד גיל גן חובה. לה כדנית זה מאוד בלתי נתפס. יש לה, ולקולגות שלה המון ביקורות על הביטוח בריאות הפרטי חובה שמונהג שם, אולי היא מתוך מערכת הבריאות רואה דברים שאת לא רואה? רוצה לומר, שלא הכל ורוד. בהצלחה.

 

[חלב מוקצף]

להרבה מאוד אנשים יש ביקורת

על מערכת הבריאות ההולנדית. גם לי יש (אני אבחנתי את עצמי... הרופאים חשבו שאם יש לי משהו מלבד הפוכונדריה, אז יש לי חיידק טקסני נודניק... הכל בבלוג). הוא יקר, מאוד יקר אפילו (בשמי משולמים כל חודש כ300 יורו, אם לא יותר, מתוכם 150 מכיסי הפרטי), רופאי המשפחה מעניקים לחולה 10 דקות בממוצע, ולמהגרות (דגש על האבחנה הזאת) מאוד קשה לפעמים עם הגישה ההולנדית כלפי הריון ולידה, לפיה הריון אינו מחלה ולא צריך רופא בהריון תקין. החברה לא מצפה מאף אחד לעשות כלום. זה פשוט יותר קל ונוח להורה אחד להשאר בבית או לעבוד משרה חלקית (אני מכירה אישית יותר זוגות בהם זה האב מאשר האם - כשמדובר באשה שעובדת עוד מלפני ההריון.) חינוך עד גיל 4 מאוד יקר ויש א/נשים שבוחרים להשאר בבית עם הילד המקום לחזור לעבוד. הם לא הרוב, אגב - אלא אפילו המיעוט - אבל זה בהחלט אפשרי אם רוצים. - מה שמחזיר אותנו לייתרון על פני ישראל... החברה ההולנדית היא מאוד פוסט פמיניסטית. נשים שמחות עם האמהות שלהן ועם הזמן שניתן להן עם ילדיהן. מי שרוצה לחזור לעבוד יכולה לעשות זאת והיא מוגנת גם אם היא חוזרת להיקף משרה אחר מבעבר - הבחירה בידיה. בניגוד למקומות אחרים - בהולנד גם האב יכול לקחת "חופשת הורות". וחזרה למערכת הבריאות - תשאל את גיסתך על העזרה שהיא קיבלה בבית אחרי הלידה - איפה עוד יש את זה? (מישהי שבאה בשבועות הראשונים לעזור לאם הטריה בכל מה שדורש עזרה - נקיון, בישול, טיפול בתינוק, בדיקת תפרים, וכו') כחלק מביטוח הבריאות הבסיסי.) ועוד - עד שחולים - חושבים שכל מה שעושים זה לשלם לקופ"ח. אבל -

יש לי את הפריבילגיה ללכת לבית המרקחת, לתת מרשם ולצאת עם התרופה שלי בלי לשלם סנט אחד, ולא משנה כמה עולה התרופה.

יש לי את האפשרות לחלות בסרטן בלי לאבד את הבית (והמקציף לא עובד אלא לומד)

יש לי את האפשרות לקחת מונית (עם בעלי) בלי לשלם עליה כדי לא להיחשף למחלות בתחב"צ אם אני צריכה להגיע לבית חולים (ומוניות באמסטרדם זה עסק מאוד יקר)

יש לי אפשרות לבחור את בית החולים שבו אני אטופל ואת הרופא שיטפל בי

מאז שאני חולה - לא חיכיתי בתור לשום דבר. איך שרואים שהופניתי ממחלקה אונקולוגית - מיד יש לי תור...

הביקורים אצל הרופאה הסינית והמדקרת להפסקת עישון כוסו.

אה - ואם אני אחליט שאני רוצה לרכוש לי פאה - 100 יורו מעלות הנ"ל מכוסים. את הפאה אני אצטרך לקנות לבד ולשלוח את החשבונית עם הטופס הרלוונטי שכבר יושב אצלי בבית חתום ומאושר....(אני מתלבטת בין קרחת נטורל ובלונד ארוך חלק סטייל קים בייסינגר - דילמה) יש המון דברים שרואים רק כשצריך. כמו כל ביטוח. את מערכת הבריאות בישראל כולנו מכירים ויודעים שהתשלומים לא מפסיקים לרגע - במיוחד כשצריך תרופות. אני מודה שאני עוברת עכשיו חוויה מתקנת ביחס לדעתי על מערכת הבריאות וביטוחי הבריאות בהולנד. ולשאלתך - אני מטופלת ב olvg במרפאות חוץ - אם גיסתך שם - אולי אני מכירה? (הצוות שם מדהים!) ושלא נצטרך ביטוחי בריאות. אמן

 

[חלב מוקצף]

אין אפשרות שאני מכירה אותה

כי חופשת לידה בהולנד מתחילה 4 שבועות לפני התל"מ... זמן לקנן (ושחלילה לא ירדו לך המים במשרד. פיכס!) ואני מאוד מקווה להבריא לפני שהיא חוזרת מחופשת לידה אם היא בolvg מזל טוב!

 

[sirpad]

בכל מה שקשור להיריון

דנמרק עוקפת את הולנד בסיבוב בלי ספק אפילו. כן היה לה קשה כי לא רצו לתת לה ללדת בבית חולים. בדנמק הבחירה היא שלך, רוצה ללדת בבית יביאו את כל הציוד עד אלייך, רוצה ללדת בבית חולים סבבה, בבית יולדות גם סבבה. בישראל יש את הבעיה העיקרית לדעתי שהיא זה שהתינוק מורחק מהאם, שצריכה לנח, ודוחפים לתינוק בקבוק בלי להעיר את האימא, אבל לא זורקים אותך לרחוב אחרי שעתיים ותחפשי. אדרבא את יכולה להישאר במחלקת היולדות ולקבל את כל העזרה שאת זקוקה לה.

 

[חלב מוקצף]

זהו - אבל ההשוואה לא נעשתה מול דנמרק

אלא מול ישראל. אני לא ממש בקיאה במערכת הבריאות הדנית. ככל הידוע לי - בדנמרק יש גם חופשת לידה ארוכה יותר ובמקביל עוד 6 אחוזי מע"מ יותר מבהולנד...וזאת לצד עוד הרבה הבדלים אחרים, שבלי להתאמץ, אני יכולה להגיד שיותר מסביר להניח שמציגים את דנמרק באור הרבה הרבה יותר טוב מהולנד. אבל לא זאת היתה שאלת השרשור כאן...

 

[sirpad]

לא ילדתי

 

[חלב מוקצף]

גם אני לא

 

[sirpad]

כתבתי תגובה ארוכה

אבל התפוז החליט לקחת רק 2 מילים מהכותרת. לא בא לחזור עליה שוב, אז אתמצת. בלה בלה בלה... בישראל לא כזה נורא לחיות בלה בלה בלה.

 

[double the trouble]

את לא נשמעת לי כמי שזקוקה לעידוד

אבל אני אכתוב בכל זאת, כי כל הודעה כזאת מקפיצה אותי במנהרת הזמן כמעט שש שנים אחורנית לאותו יום הולדת (שלי) שבו גיליתי שגם לי יש את "זה" שאף אחד לא רוצה לדבר עליו. ומאז זרמו מים רבים בהדסון - ואחרי שתי הישנויות ומאבק של בין חיים-למוות אני עדיין כאן בריאה ושלמה ואפילו הריתי וילדתי מאז, ואין זכר (טפו טפו) לעניין. וכמובן שכל זה בניגוד גמור ובסתירה לדעתם של כמה וכמה רופאים מומחים ונחשבים שאמרו לי באופן וודאי שאין לי שום סיכוי לצאת מזה, והעריכו בין שישה חודשים לשנה, אי שם בתחילת 2005. ואגב, גם אני מצאתי שהרפואה ההומיאופטית בשילוב עם דיקור ורפואה קונבנציונלית, עזרו לי, והנה אני כאן. מאחלת לך רפואה שלמה והחלמה מהירה וללא חרדות.

 

[חלב מוקצף]

תודה תודה ../images/Emo39.gif

אני צריכה המון עידוד - לאותם רגעים בהם הפחד לוקח שליטה על ההגיון.

 

[double the trouble]

רק אחרי שכתבתי קראתי קצת בבלוג שלך

גם לי היה Hodgkins Lymphoma - כשגיליתי הוא היה Stage 1, ואחרי חצי שנה של כימו קפצתי ל Stage 3. אם יש משהו שאני יכולה לעזור, בעיקר בעידוד והמבט של "אחרי", את מוזמנת לעבור למסרים. בכל מקרה, אני מאחלת לך בכל ליבי שתעברי את זה מהר ובשלום, וללא זכר. ואל תתני לרגעי הפחד לאפשר לך לשכוח, שזה יעבור.

 

[אומנית זעירה]

הדבר שפשוט שינה את חיינו הוא -

שבמקום ללכת לקניות בסופר ולחזור על סף התמוטטות עצבים, פשוט חוזרים הבייתה עם או בלי חיוך אבל במצב תקין, עם השקיות*, מכניסים את הדברים לארון ולמקרר, וזורמים בנחת לפעילות הבאה. תגלית דומה התרחשה כשהבנו שהליכה לסניף הבנק לא מחייבת - א. להתחמש בוואליום מלפני ב- לפנות את כל שעות הבוקר בשביל פעולה של איזו חתימה הפקדה הזרמה וכו'. במקרה הספציפי של הסניף שלנו - אפשר לעשות את הרוב פעולות גם מהאוטו - סוג של "דרייב סרוו" חביב למדי, אומנם ללא המבורגרים, אבל עם צינור פלסטיק שיודע להטיס צ'קים, טפסים וכו' להוא שמטפל בך מעבר לזכוכית ובחזרה. דברים יום יומיים כאלו בהחלט מבצעים הבדל. *(לא ניילון!!! אלא תיקי בד שקנית במיוחד ואתה חוזר ומתמשתש בהם באמונה לוהטת שזה יעזור בטוח בשימור הסביבה, הכל כך ירוקה שמסביב)

 

[dasi9]

לא יותר פשוט

הבריטים מאוד איכפתיים, כך כשחייל נהרג באפגניסטן מודיעים על כך לשנייה ואז עם חיוך גדול "ועכשיו נעבור לספורט"...כאילו כלום לא קרה. הם אכפתיים לעצים יותר מאשר לאנשים....במיוחד אלה הגרים בצד האפל של לונדון...נו איפה שהתיירים מפחדים להסתובב. אני 8 חודשים באנגליה (תודה לאל זו תהיה רק שנה וקצת) ולהגיע לכאן היה מזעזע כמו לחזור לישראל לשנות ה - 80! חיכינו חודש לטלפון שבועיים ל Sky המצ'וקמק שלהם רק בשביל לגלות שאת כל הסדרות שאנחנו אוהבים כבר ראינו לפני חצי שנה בישראל. קופאיות בסופר איטיות כמו צב ברוורס - מזל שאפשר לסרוק לבד. כתבו לך על הזמנות סופר מהאינטרנט? יופי טופי גם בישראל הזמנתי מהאינטרנט אז מה הביג דיל? אגב, דמי המשלוח של טסקו הם פי 2 משופרסל למשל. גם בישראל קונים שקיות בד לא רק באירופה. עניין ה"סליחה" - אז הבריטים אומרים סליחה כי הם מ-פ-ח-ד-י-ם ולא כי הם מנומסים ושלא יספרו אחרת. זה סליחה שנגעתי בך רק אל תפגע בי בחזרה. והם לא אומרים אף פעם "בתיאבון".. וניירת...מונדייה...הכל בניירת. לא שמעו כאן על מחשבים. ביקור אצל אחות והיא מערימה ערימות של טפסים, שעה לחכות שתמלא כל טופס. אחות מאוד נחמדה אגב. אהה והשירות הרפואי כאן מחורבן. סליחה, אבל בשביל 17 ש"ח בישראל מקבלים מומחה עולמי, באנגליה זה יעלה 200 פאונד במקרה הטוב. אז מה טוב? יש ירוק בעיניים, טיוב זה מצויין, והאוכל המוכן בסופר לא רע בכלל. וכשיש שמש אז הבריטים אפילו מרשים לעצמם לחייך ואז הרבה יותר נחמד לכולם. אהה ואין התקפות חדשות פה שזה דווקא נחמד. בישראל אתה נמצא במתקפת תקשורתית של דברים רעים. אם רק היו מחליטים שלפחות שני עמודים בעיתון יהיו של דברים נחמדים, נראה לי שהמצב היה אפילו משתפר.

 

[אספרסו2]

סופופ מציאות בריטית אמיתית

יש פה מישהו,ווקינג או משהו כזה, טומן את ראשו בחול כבת יענה.