"הכול הרבה יותר קל ופשוט פה"

ItsikH

Member
וואו כמה נלחמו, אבל לא היה ארוע מכונן מסוים
 

ItsikH

Member
מהי עצמאות ישנה עצמאות לאומית וישנה חרות אישית, המדינה המודרנית משלבת את השניים, לשניהם לא היתה משמעות רבה לפני העת החדשה. מה משנה לאיכר הפשוט אם אדון האחוזה הוא עותומני או ממלוכי? ובכל זאת במיוחד בשבילך - הכיבוש הנורמני שהחל בקרב הייסטינגס. יש עוד הרבה מאורעות מכריעים בהיסטוריה האנגלית והבריטית, כאלו ששינו ועיצבו את פני האומה שאת שותפה לה כרגע, אבל אף אחד מהם לא יכול להחשב כ"מלחמת עצמאות" ואין שום ערך או משמעות להשוואה כזו (וגם שואה לא היתה להם, אם מנסים עוד להשוות).
 
תלוי כמה רחוק את רוצה ללכת

אם אני לא טועה - דיברו שם פעם צרפתית (או מה שדיברו בצרפת של אותם ימים)
 

ItsikH

Member
../images/Emo45.gifבזמן הכיבוש הנורמני הנורמנים היו אמנם סקנדינבים אבל הגיעו מצרפת אליה "היגרו" ../images/Emo122.gif קודם לכן ("הגירה" נורמנית נחשבה לאסון טבע כדוגמת הארבה), ואימצו את השפה הצרפתית.
 

Immigrant

New member
ים של הבדלים. האמריקאים למשל "חוגגים" את יום

הזכרון שלהם בסיילים ומנגאל. אלי זה לא מדבר, אני מעדיף את דרך הזכרון הישראלית.
 

brum

New member
ארה"ב- הנימוס והאדיבות גם משפיעים עליך

הייתי באורלנדו ארה"ב עם שני ילדים בעלי הפרעת קשב, ילדים שקשה להם לעמוד בתור לשבת בשקט במטוס, ברכב ובעצם בכל מקום, כאן (ישראל) על כל סימן של חוסר סבלנות מעירים ואפילו נותנים עצות איך לחנך את הילדים. היינו בדיסני, בתורות ארוכים, למרות שאפשר בקלות לעקוף אף אחד לא עשה את זה (ואי אפשר היה להבדיל בין אמריקאים לבין תיירים מעבר לים), גם לא העירו הערות, נראה שלכל האנשים יש סבלנות וכשאחד הילדים התחיל לקפוץ ולהתרגז לא שמעתי מילה או אפילו צקצוק לשון וכתוצאה מזה גם אני נרגעתי ואחרי פעמיים- שלוש גם הילדים נרגעו וחיכו בתור בסבלנות במשך כל ימי שהותנו. גם במטוס (טיסה פנימית) היה הבדל - איש אחד אפילו חייך אלי בהבנה כשהילד הקטן בכה כמעט חצי שעה (וכל נסיונותי להרגיע לא צלחו בגלל מערבולות אויר) ואחרים פשוט לא העירו הערות למרות שניכר על פניהם שסבלו. בתחנת דלק בעלי לא הצליח להפעיל משאבה ופנה לאיש אחד במשאבה ליד, הנ"ל מיד עזר ואפילו אמר שהוא שילם על 10 ליטרים יותר מדי והזמין אותו לקחת....(בישראל הוא פשוט היה לוקח ג'ריקן נראה לי) ואני לא מדברת על האדיבות של צוות המלון, חנויות וגם בשדה התעופה - שם יש פשוט תודעת שירות גבוהה. ממש עשה לי חשק להגר. ונקודה אישית - אני בקשר עם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים מעבר לים - באירופה ובארה"ב הרבה יותר קל לגדל ולחיות כמוגבל הן פיזית והן נפשית.
 

ItsikH

Member
לגבי האדיבות תרשי לי להסתייג אבל בענין השני (היחס למוגבלים) - בדוק וידוע היטב. האדיבות - היא בערבון מוגבל. מסכים שהחשיבות שלה עצומה גם במסגרת המגבלות.
 
זו כנראה הפעם הראשונה בהיסטוריה האמריקאית

שבה איכות החיים במגמה חדה של ירידה. לאנשים יש פחות חופשות מאשר היו להוריהם, הם עובדים יותר שעות, הם תחת המון סטרעס, עשרות מליונים חיים על PROZAC ויורשיו כדרך להתמודד עם ה"קלות והפשטות", אלימות זוועתית, שיעור האסירים הגבוה העולם, סגרגציה מעוררת פלצות, האמריקאים מבלים שעות אין ספור בקומיוטינג, הם עובדים כמו חמורים כדי לשלוח את הילדים לקולג' כדי שגם ילדיהם יוכלו לעבוד כמו חמורים, רבים מהם כורעים תחת הנטל של תשלום לרופאים ותרופות, מליונים פושטים רגל, וכיו"ב. החיים פה זה לא פיקניק. ההבדל הוא שארה"ב מצטיינת בשיווק - והם עושים עבודה מצוינת עם המותג "אמריקה". עבודה כל כך טובה, שאפילו האמריקאים בטוחים שהם חיים במדינה הכי טובה בעולם.
 

סלסרו

New member
לצערי, צודק

אבל קשה לי להרגיש כך בסביבה המיידית שלי, כי אני גר באחת השכונות הטובות בארה"ב שלאחרונה הוכתרה כשכונה הטובה בניו יורק (סתם כותב, כדי להשוויץ
). יכולתה להוסיף עוד הרבה דברים לרשימה. ביל מאהר עשה את העבודה במקומי.
 

forglemmigej

New member
ואלה הם חיינו בזמן האחרון

יכול להיות יותר טוב יכול לבוא אסון ערב טוב יאוש ולילה טוב תקווה מי הבא בתור ומי בתור הבא
 

zoti

New member
אז תחזור לישראל יא בכיין.

אתה טוב מאד בלהתלונן על אמריקע אבל נהנה מכל מה שיש לה להציע.
 

קתרזיס

New member
איך אני שונאת את אלו

שאסור להעביר ביקורת לידם. אם אתה אומר משהו רע על ישראל אומרים לך לעזוב את הארץ, אם משהו רע על היהדות - ממליצים לך להתנצר או להתאסלם ואם חס וחלילה יש לך מילת ביקורת על המדינה שבה אתה חי - כמהגר - מזמינים אותך לחזור לארץ. אני אישית ממליצה לכל אלו לעבור לגור בסין. שם כולם מהללים ומשבחים את ההתנהלות, השלטון, המשטרה וכו.
 
למעלה