הכאב גדול מדיי-חוזר לכתוב בכאב

הכאב גדול מדיי-חוזר לכתוב בכאב

ההיא שהלכה ממני לפני שנה בערך ממש אני זוכר אותה כל יום היא אמרה לי שזה יפסיק לכאוב שכל פצע נסגר ושיהיה בסדר הזמן עבר אני עוד בתהומות היא שחכה ממני מזמן היא צוחקת חיוך רחב שלי לבטח כבר לא האיר כוכב כבר שנה ככה זה ניראה ככה זה מרגיש אני כל יום מחפש אותה בדימיון היא לא שמה עליי אני יכול למות כמו כלב ברחוב גופה מסריחה תעלה עובש יפנו אותי לבית הקברות יפנו אותי מין העולם הזה האמת נמאס לי ממנו כבר איין מוצא מהכאב מהסבל מההשפלה מהדכדוך מהרצון לבלוע רעל מהרצון לחתוך ורידים זה איינסופי מה כבר ביקשתי מעט אהבה קצת חמלה עושים לי טרור בנשמה אני מרגיש זר בביתי לא תומכים בי איפה אמא שלי? בקבר בגיל כל כך צעיר בוכה עדיין על הקבר של אמא שלי עדיין לובש אני שחורים עם מבט קפוא תמיד שואלים למה אתה לא מחייך תחייך קצת,,אומרים לי החיים יפים ואני רק רוצה לשבור את הפנים של מי שאומר לי את זה אני לא מבין למה אני חי שוכב במיטה מהרהר שעות על הבעיות הקיומיות ורועד כמו כלב חולה בכלבת מקווה למות כבר מהר ודיי בגללה, בגללו, בגללם, בגללי, שונא אותה אונא אותם שונא את עצמי רגע מנוחה איין לי אובסיבי לכאביי דוקר את עצמי מבפנים את הנפש שוב הורס בלי יכולת לשלוט במחשבות ככה זה שגולדים וחיים בלי אהבה מה לעשות חיים על ריק מגעיל הולכים מפה לשם משם לפה בלי להבין למה היא אמרה שהכאבים יעברו היא שיקרה היום שוב רציתי לצרוח את שמה ברחוב ובבית שאני לבד מול המראה ותוך כדי המקלחת מדמיין שדם שוטף אותי לא יודע למה דם שוטף את גופי אני מתרחץ בדם זה כניראה נהרות הדם שיצא ממני מרוב כאבים נפשיים מה אנ י עושה פה בכלל? למה נולדתי? יש חיים אחרי המוות? יש עוד גילגול אולי אשוב בתור מישהו אחר בזמן אחר? אחרי שיגמרו המלחמות הטיפשיות של בני האדם אחרי שהמלחמה הגרעינית תיגמר אולי אחזור בגילגול של איש מצליח שהתחתן עם אישה יפה והיו להם שלושה ילדים ובית נורמלי והוא לא היה במוסדות שיקומיים והיה לו רישיון מגיל צעיר והוא היה נורמלי לעת עתה כואב מדיי כואב שוב
 
ישראל בן 30 יש לו חום גבוה

ישראל בן 30 יש לו חום גבוה אזהרה: מאמר מאוד מדכא , מי שלא רוצה לסבול מדכאון מוזמן לעבור למקום אחר, תודה ישראל עוד מעט אני בן 30 ללא כיוון , ללא תקווה , ללא מטרה ללא חיים אמיתיים לא יודע מה אני רוצה מעצמי, החיים כל כך קשים שאתה כל הזמן חופר בעצמך האם זה טוב מה שאתה עושה או לא,,,, היום אני מקורר/מצונן ויש לי חום , התקררתי והרגשתי לא טוב וגיליתי שיש לי חום לא הבנתי למה אני חלש פתאום כל כך היום חשבתי שהעיפות הנפשית גומרת לי את הכוח הפיזי עוד מעט אני כבר בן 30, 27 אבל בעייני זה כבר 30 יאלה אייך גדלתי מי היה מאמין שאני כבר כזה גדול אבל בקושי מפותח מבחינת כיוון בחיים בלי עבודה נורמלית , בלי מערכת זוגית נורמלית אני שפוט לא מבין את הבנות שיצא לי להכיר במשך חיי אחת לא אוהבת אותי כי אני תמים מדיי שנייה בגלל שאני רך מדיי וכל מיני כאלה אחת רצתה אותי רק בתור ידיד,,,,, וכהנה וכהנה בכלל לא הנושא הזה אצלי רגיש וקשה אצלי, פשוט לא הולך לי בכלל נושא הבדידות הקיומת הזו , רוב התקשורת שלי עם אנשים מתבטאת דרך המחשב הזה , הארור הזה שאני לא יודע אם הוא נזק או תועלת בשבילי אני כניראה מכור , כי אני גולש הרבה ומדבר הרבה דרכו CRAP אבל בכלל היה לי שבוע קשה , שוב פעם מתיחות בבית , המצב הריגשי שלי משופע מיזה התקפי חרדה בטירוף ופחדים המון פחדים בגלל בעיות של אבא וחוסר האהבה שאני מרגיש הוא נורא בימים האלו איין לי ממי לקבל מילה טובה או אהבה אבא שלי כל כך מנותק רגשית ממני הוא לא מבין למה אני בדכאון כל הזמן ולמה אני מסתגר בחדר כל כך הרבה שעות עם המחשב הזה שאני לא יודע אם הוא טוב לי או לא,,,,,,, לאבא ובת זוגתו לא כל כך איכפת ממני ככה אני מרגיש אני חי בעולם ממש מנוכר אם כואב לי משהו אני יכול לדחוף את הכאב הזה עמוק לתחת היה לי ימים של תהום ימים של גיהנום שבהם לא כתבתי כלום מהרגשה של שיתוק שיתוק בכל התחומים , איין השראה איין כיוון איין מי שמטפל בי ומדריך אותי מה לעשות עם החיים המסריחים שלי אני מרגיש בימים האלו דכאון תהומי חזרה אליו וכמה שאני ניסיתי לצאת ממנו השבוע הרגשתי שכמעט בלעתי רעל או איזה 10 כדורים כדי להיעלם מזמן לא כתבתי בפורום הזה תמיכה נפשית אך אני מרגיש שוב לשתף פה כי איין לי מישהו אחר אני כל כך לבד,,, כל כך לבד לבד עם עצמי וזהו כאב איין סופי בעצמות בגוף בנפש לבה רותחת שוב של גיהנום מבפנים יוצאת נהרות שם דם ישתפו את הרחובות אחרי מותי והחיים ימישכעו כהרגלם אף אחד לא יזכור אותי יותר מי ישם לב שאני אינני כבר,,,, אני מצטער היום אני עצוב במיוחד לא יודע למה סתם מחוסר מעוף, וכיוון שוב,,, עוד מעט כבר בן 30 אולי אני אתחיל את גיל ה30 עם האימרה של מישהי מהתוכנית של נאור ציון אתמול גיל 30 בעיניה זה להתחיל את גיל ה20 מחדש רק עם 10 שנות ניסיון אולי אצלי זה יהיה נכון אולי בשנות ה30 שלי אקבל מעוף ואעשה כבר משהו עם עצמי אעשה משהו עם הגופה הזאת שאני סוחב איתה
 

eyola

New member
ישראל

אני מבינה שהתחושה קשה הרגשתי את זה ברור מאד מהכתיבה שלך החוסר כיוון, התחושה הריקה אבל... אולי תתן לעצמך עוד איזה כאפה טובה רק אם כבר להכות את עצמך כל כך חזק וקשה ומדכא כמו שאתה עושה בבקשה שהפעם הסטירה תהיה חיובית בכיוון של "צא מזה בן אדם!!!!!!" נראה לי שאתה נדבק מדי לתויות ו"ציפיות" ונורמות שאומרות מה אתה צריך להיות כדאי לחיות כמו בן אדם נורמאלי, בצורה תקינה, מה בגיל 30 אתה צריך כבר להספיק ולדעת ולהסגר עליו וכן הלאה והלאה לפעמים אנחנו כל כך מתמלאים בשטויות האלו ובגיל.. בספירה.. בעמידה בתקנים כמו רובוטים טובים ומחונכים בחברה מתייגת (ואני לא מתמרמרת פה על החברה אני מתמרמרת על הקושי שלנו להתנגד לדברים שעושים לנו רע ועולים בהשפעותיה) אז אנחנו כל כך טובעים ב"דגם" המשופר שאנחנו צריכים להיות בגיל X שאנחנו שוכחים את הדברים הבאמת חשובים לדעתי ולדעת כל מי שמעריך אותם ואלו החיים עצמם שניתנו לנו במתנה בלי תנאים מקדימים של מה אנחנו צריכים להשיג ומי אנחנו צריכים להיות ככה סתם אנחנו זוכים לחיות!!! לנשום ולהתמלא באוויר! ואהבה.. וחיוך.. ומוזיקה טובה.. וצעד צעד יום יום, לחוות ב100% שלנו את הרגע הזה ולא רחוק מדי קדימה לדגם שאנחנו צריכים להיות, להפיק את המיטב מאיפה שאנחנו עכשיו כדי לא להרשות לעצמנו להתמרמר אחר כך למהלא השגנו והיינו טובים יותר והכי חשוב מהכל את הבריאות שלנו אז ישראל יקירי "ראש נצחי בגוף בריא" זה שורת המפתח הכל פתוח אתה לא נגמר בגיל 30. שנה את מה שיש באפשרותך לשנות (תתחיל עם הגישה המלקה בעקיפין שלך ועם המחשבות הנורא מדכאות ולא עוזרות) תמשיך עם סדר היום ולפתח חלומות ותמשיך בלגלות את עצמך ולהאמין בעצמך ומשם לכל מקום אין טעם לשבת ולבכות על "מה אתה לא" יש הרבה טעם לקום ולעמוד על מה שאתה כן ומה שאתה רוצה להיות יכול להיות או מוכן לעבוד כדי להיות ולהתפתח לכל אדם שיעור חייו וייעודו כל אדם יש לו את הזמן שלו וכל גיל הוא גיל התפתחות אחר אצל כל אחד בכל תחום בחייו אדם צריך ללמוד לקבל את עצמו ולקבל את השיעור הזמן וכיוון ההתפתחות שלו הוא מיועד בהצלחה עם הקבלה העצמית וחייך זה ובריאות הם הדברים הכי חשוביםםם שאפשר לזכות בהם והרבה מזה זה בזכות מבחסד אז קדימה לעבודה!!!
 
תשובה לאיולה!

שלום, תודה שכתבת לי פשוט אני מרגיש יחסית מאוד בודד בחיים שלי 85 אחוז מהזמן שאני ער,,,, מרגיש מין בדידות כזו עכשיו כדי להפסיק להיות בודד אני מרגיש צורך להשתייך את מבינה ובשביל זה צריך לעבוד קשה לפעמים כוחות שאני מרגיש שאיין לי בגלל מצבים בריאותיים שונים שלי וכמובן יש את ההסתכלות על האחר כמה טוב לו , או להם בכל מיני תחומים אם זה רישיון נהיגה או עם זה זוגיות של מישהי שהייתי רוצה לאהוב,,,, אני מרגיש פשוט מפגר,,,מבחינה של התקדמות בחיים זה קשה ,, ברגע שאתה יוצא מהבית אתה רואה אנשים מתקדמים כל פעם שאני רואה מישהו קצת מוכר שנחשב ל "מתקדם" אני נעשה ממורמר
 

chooselife

New member
מה שלומך ישראל../images/Emo13.gif

אני מאוד מקווה שההודעה הזאת שכתבת רוקנה ממך קצת את הכאב. אני מבין שעבר עליך שבוע ממש קשה,שהכיל בתוכו המון תכנים לא פשוטים-מתח,חרדות,כאב לב. אני גם יודע עד כמה דברים כאלו בוודאי מציפים בך תחושות וזיכרונות אחרים,ואני גם יכול להתערב שהעבר מיד מנצל את הרגע כדי ללחוש לך ש"הנה,תראה,לא שינינו כלום,הכל אותו הדבר! שום דבר לא בסדר!". אבל אתה הרי יודע,עד כמה זה שקר. תראה ישראל,החיים לא מתחילים בגיל 30,הם מתחילים היום. חלק גדול מהם קשור בשינוי גישה,ואתה עושה את השינוי הזה-אתה נותן פול גז וכל יום אנחנו רואים אותך הולך ומשתפר. כן,אתה צריך להרפות מהעבר,ולהכריח את עצמך להתחיל לתת מקום להווה.זה אומר להתחיל לנסות לצאת עם בנות אחרות,זה אומר להתחיל שיחה עם אחרות-זה אומר שהגיע הזמן שתפנה את הרגש המת והמיותר ההוא ותיתן למשהו יפה וחדש לצמוח. אני לא חושב שבנות לא רוצות אותך כמו שאתה אולי לא תמיד נותן להן צאנס,אם תיזכר במה שקרה השנה. כן זה לא קל. כן זה כואב,וכן אתה תצליח לעשות את זה. למה? כי אתה טוב מספיק. כי התגברת על דברים קשוחים,והאמת,שלהתחיל עם בחורה זה ממש לא כזה סרט. אני עדיין חושב שאתה צריך להכניס משהו חדש לחיים שלך,ואני עדיין חושב שאמנות לחימה יכולה לשנות אותם מהיסוד-לתת לך ביטחון,פוקוס,כוח פיזי ונפשי,לקחת אותך למקומות בעצמך שלא היית מאמין שקיימים-כמו גם להכיר לך אנשים חדשים,יכול להיות שזה רעיון טוב בשבילך,אתה לא חושב? ואם אל זה,מה עם איזה חוג? לגבי הכאב,אתה יודע בדיוק מה האמת כאן-אתה ידוע עד כמה זה זמני,זה משבר קטן והוא יחלוף. אתה כבר שנה ויותר רק המתקדם ומשתפר ואני חושב שאתה גם מודע בדיוק לכמה הרבה אתה הולך ומשיג. אני יודע, אתה משווה את עצמך לשאר,לכל מי שאתה רק יכול ,אבל אני אומר לך ישראל- אם תביט על הקו שלך,על ההשתפרות שלך,אתה תוכל לראות כמה הרים כבשת השנה הזאת, כמה אתה רק הולך ומתקדם. נכון-לפעמים נופלים על התחת, ולפעמים קשה, אבל תמיד תמיד אפשר לקום,וכן,מכל נפילה לומדים קצת יותר על עצמנו ואיך לעשות לעצמנו טוב. אז לסיכום: הגיע הזמן לשחרר את העבר ידידי.עזוב אותה ומי שהיא לא היתה,הגיע הזמן לחשוב על העתיד,לתת לאחרות צאנס- לתת לעצמך צאנס! קום,תתעודד,תעיף את הכבדות ממך-צא לשמש מחר,תנשום אויר-וכן,תטפח לעצמך על השכם במקום להוריד לעצמך כאפות מנטליות כל הזמן. אתה חייב לתת לעצמך יותר קרדיט ישראל.חייב.ודרך אגב,27 זה אחלה גיל להתחיל.למעשהף מחר זה אחלה יום להתחיל. ישראל,זו רק פאזה קצרה, ואתה תהיהבסדר. אתה חזק מספיק, מיומן ומנוסה וקשוח יותר מרובם-אני יודע שזה נראה לך סרט,אבל אתה תצליח.זה הרי סרט הוליוודי,הקשיים הם רק בשביל שיהיה סוף מרגש וטוב
תאמין בעצמך. צוז
 
למעלה