הי שני וכל חברי הפורום

[star*dust]

הי שני וכל חברי הפורום

נכנסתי לפורום לפני שבוע בערך, ומאז לא כתבתי. קראתי את מה שכתבת, שני, וכל-כך רציתי להגיב, אבל... קודם כל אני לא מכירה אותך ואת נראית לי ממש אדם מיוחד

ואני מאד אוהבת איך שאת כותבת

אני אישית בד"כ לא נכנסת לאינטרנט, ובכלל אין לי סבלנות למחשבים, אבל מאז שגיליתי את הפורומים האלה נהייתי ממש מכורה... בקיצור מה שאני מנסה להגיד זה שאני קוראת בקביעות את מה שאתם רושמים פה, ומאד נהנית אפילו רק לקרוא, ולפעמים יש לי מה להגיד אבל נורא קשה לי להתבטא בכתב... לא יודעת איך להסביר. אולי בגלל שבתקופה האחרונה, במיוחד אחרי האסון בארה"ב וכמה דברים אישיים שעברתי, נהייתי יותר עצורה מהרגיל, ז´תומרת, קשה לי להיפתח, למרות שאני בן אדם מאד פתוח וחברותי בד"כ...

אפילו לצייר אני לא מצליחה בזמן האחרון, דבר שנורא מתסכל אותי, כי פעם הייתי מציירת המון ועכשיו אני פשוט לא מצליחה, כי יש משהו שעוצר אותי. זהו, סתם רציתי להוציא קצת מבפנים, מצטערת שאני לא כל כך ברורה... שיהיה לכם ערב נפלא אוהבת

star*dust

 

[מאדאם באטרפליי]

היי סטאר דאסט אני איתך בקטעי

העצבות זה עובר גם עלי ואני ממש ציירת אבל כבר הרבה זמן לא מציירת כמעט בין היתר בגלל ההתמכרויות שלי לפורומים והדואל מזל שעוד אין לי איסי ואודיגו

 

[קיפודת ים]

היי סטאר ובאטרפליי

תודה לך, סטאר <מוותרת בשלב זה על הדסט, אלא אם כן ממש מפריע לך ובמקרה זה תודיעי לי> קודם כל, אתן לא צריכות להכיר בשביל להגיב, לי או לכל אחד אחר, הרי דרך מה שאתן כותבות אנחנו מכירים ולומדים אותכן. אתן לא חייבות לכתוב הרבה, גם לי יש הרבה תקופות של משבר בכתיבה, ולא יוצאת לי מילה, מה שמאוד מקשה לי על החיים כי הביטוי שלי נעשה רוב הזמן דרך הכתיבה, ואז כאילו אין בי יותר יכולת להביע עצמי והכל נשאר בפנים. אני רואה שאצלך, סטאר, זה הציור. אולי זו הדרך הפנימית שלך לומר שאת צריכה למצוא מה עוצר אותך ולטפל בזה? האסון בארה"ב היה מזעזע, הרבה קיבלו עצבות עקב מה שקרה, כי עכשיו אנחנו לא יודעים לאן פונים, מה יהיה , איך יהיה, אבל אני לוקחת קשה כל פיגוע, וכל כאב, יום שלם לא יודעת מה לעשות עם עצמי <ולצערנו יש הרבה ימים כאלה במדינתנו> חוץ מלכאוב, אבל גם אנחנו ממשיכים, מבינים שאין דרך אחרת מלהמשיך. העולם משתנה, וגם אם זה שינוי כה דרסטי, אנחנו צריכים להשתנות איתו. כל כך הרבה ניספו בפעם אחת. אבל מצד שני, יש לכן מושג כמה נולדו באותן שעות? פנים חדשות להאיר את עולמנו, ילדים חדשים שבאו ללמוד, וללמד אותנו היותר מבוגרים שלפעמים כה אטומים. לא הכל אבוד. יש איפשהו פרצות קטנות שגורמות לנו לחייך גם אם הכל נראה לנו שחור. רק צריך למצוא אותן, ויותר מזה, לדעת שהבחירה בין רק להביט דרכן, לבין להיכנס היא שלנו. מקווה שיהיה בכן את הכוח לספר לנו מה קרה, מאיפה העצבות, אולי אוכל להיות כאן יותר.. ועוד משהו>>> בנות יקרות. לעולם אל תיתנו לוירטואליה לגזול ממכם את התחביבים. תעשו לעצמכם מעין יומן. שעות לשוטטות, ושעות לציור, כתיבה, שחייה, קראטה <נגיד ש.. > ושעות של דברים שחייבים לעשות. הפורומים זה מקום נהדר, המיילים יותר, אבל כל דבר שמביא להתפתחות האישית הוא מופלא, לכן כדאי לעשות יותר מזה. שלכם, שני, שחותרת למצוא תחביב שהיא תאהב ותהנה בו.. כתיבה פשוט לא מספיק לה. שיהיה לכן יום נפלא,

 

[מאדאם באטרפליי]

קיפודה הבעיה שהציור אצלי הוא לא

תחביב, הוא מקצוע, למרות שאני לא מתפרנסת ממנו ויש לי שתי עבודות אחרות שהלואי והייתי יכולה במקומן לצייר ובכלל רק לצייר אני מפחדת לצייר כי זה כואב נורא אבל כל רגע שאני לא מציירת וכל יום שאני לא מציירת נראה לי כזמן אבוד,והחמצה איומה וכאב ויסורים ומה לא בלי לצייר בעצם אין לי זהות למרות שגם הכתיבה היא מדיום מסוים שלי, אני עורכת משהו באחת משתי העבודות האחרות שלי וגם המוסיקה הקלאסית שהיא באמת תחביב שלי מאד ממלאה אותי, אני גם שרה ,אלט במקהלת חובבים שהיא ברמה מקצועית וזה כמובן גוזל המון זמן אבל זה זמן נפלא והציור בסוף נדפק מהאינטרנט ומכל הבלגנים האחרים ובוכה במסתרים הסביבה לא מעודדת את הצייר לצייר, היא רק גורמת לו רגשי אשמה למרות שכשאנשים רואים את הציורים הם מאד מתפעלים אבל ...אוי זה כל כך מסובך טוב, אני שמחה שנקלעתי לחברתכם ומקווה שאחזור לפה כל יום, לפחות, אם ממילא אני כבר ברשת שלכם, שבת שלוםומנוחה ללא פיגועים ונפילות מגדלים

 

[גיל גיל]

השבת, השנה, היום, החודש

תציירי!!! תציירי כאילו אין מחר, כי אולי אין מחר! את יודעת מה היתה הבעיה הכי גדולה שלי? "לא נורא, נעשה את זה מחר..." זה לא הולך ככה! לפעמים מגלים שכבר מחר, ומחרתיים, ועברה שנה וכבר מאוחר מדי... זה לא קשור דווקא לציור, אבל גם... נכון, אי אפשר לצייר בלי מוזה, אבל אפשר להתמקד ולחפש את המוזה הזו בכל מקום! גם כאן... ברשת... הנה, קיבלתי השראה מבן לפני כמה דקות... רק צריך לקחת את ההשראה הזו ולנצל אותה לפני שתלך... מוכר? אם כן, מה תעשי בעניין? אם לא, מה הבעיה?

 

[star*dust]

גיל גיל, ../images/Emo70.gif

כמה שאתה צודק! תמיד אני דוחה דברים למחר... זו אחת הבעיות הגדולות שלי... חוץ מזה, בקשר למוזה שאתה מדבר עליה - ברגע שאתה שלם עם עצמך בפנים, אז ורק אז אתה מצליח להתבטא (אני מדברת על ציור, מוסיקה וכו´) כמו שצריך... ולי מאד קשה, במצב שאני נמצאת, עם כל הרע והשחור שמסביב, למצוא את המוזה הזו..!!

שבת שלום!

 

[גיל גיל]

סטאר,

להרגיש שלמה היא מטרה בפני עצמה, אבל היא לא קשורה למוזה. לדעתי המוזה יכולה לבוא גם מתוך חוסר השלמות עצמה. יצירות משקפות לפעמים דווקא את הפחדים וההפרעות של האמן. לא כך? מה לא שלם בך? מה את לא אוהבת בעצמך?

 

[star*dust]

גיל גיל... ../images/Emo65.gif

נכון, אתה צודק, יצירות משקפות לפעמים את הפחדים וההפרעות של האמן. לא התכוונתי שבשביל לצייר אני צריכה להיות מאושרת! להיות שלם אצלי הכוונה: להיות קצת מהכל, ולהשלים עם זה.זה לא אומר להיות מאושר. נכון לעכשיו אני מרגישה מן ריקנות כזו, אני חושבת שאפשר להרגיש את זה באוויר בתקופה האחרונה, כל העם הישראלי איפה שהוא מרגיש כך, בגלל כל המצב בעולם, בגלל מצב העסקים... יום טוב!

 

[מאדאם באטרפליי]

גיל גיל חמוד מקסים שכמוך, נורא

נוגעת לי האיכפתיות למרות שאתה בכלל לא מכיר אותי ממש לפני שתי דקות נפגשנו פהלראשונה מה אני אעשה? אני אכתוב על זה עוד, מחר אולי היום קשה לי כי זה ארוך ואני עייפה היו לי חברות פה שישי שבת בהפתעה ביקור מתל-אביב והרגשנו נורא טוב נסענו בצהריים לאכול בדג על הדן דגים נהדרים בצל העצים ופכפוך המים והרגשתי נפלא היה מזג אויר משגע הוצאתי לחופש את הדכאונות הקבועים של השבת שלי אבל כשהן נסעו קצת נפלתי ובאתי להתנחם באינטרנט במשרדי הקט+ שבוע טוב יקרים שלי אני אוהבת אתכם מבלי להכירכם, אהבת קוסמוס

 

[גיל גיל]

מרגע אחד לשני

מרגע מתוק לרגע מתוק, הרגעים האלה הם מהות הקיום! הם האמת! הם הדבר שבו צריך להתמקד! טוב לך? תנצרי! ההרגשה לא חייבת לעבור אם את לא רוצה! זה דורש אימון "מה פתאום להיות מאושר? זה לא טבעי!" באמת? נסי להיות מאושרת כמה שיותר עד שתשכחי מהו העצב! קשה לך? קחי פרוזאק לכמה שבועות, ואז תקבלי כמה תובנות על החשוב והלא חשוב שבחיים! אבל למה לקחת פרוזאק כשאת יכולה להגיע לשם בלי זה? אכפת לי? בטח שאכפת לי! לא נחמד להרגיש טוב כל הזמן ולדעת שיש בחוץ אנשים שלא מרגישים כמוני! באתי רק "להפיץ את הבשורה"! אני איתך!!! מתי שתרצי!

 

[מאדאם באטרפליי]

פרוזאק מאד לא מתאים לי, פעם

ביקשתימרופא לנסות פרוזאק אחרי יום אחד היה לי התקף סכיזופרני מפחיד מיד זרקתי את הכדורים לים לפני חודש בקשתי אגב לנסות סרוקסט זהו כדור נורא כייפי, קצת משקיט את ההרעשה הארטילרית במוח וקצת מרגיע הבעיה שהוא גם מרדים ואם אנחנו רדומים, קשה לתפקד נראה, נקווה שזה יסתדר והמוח יתרגל העיקר שנעשה דברים, זה מה שחשוב לי - לעשות יותר לעשות ופחות לבהות

 

[star*dust]

מאדאם... מאדאם... ../images/Emo39.gif

חס וחלילה, שלא תעזי לקחת סרוקסט!!!!!!!!! זה כדור נגד חרדות ודיכאון, והוא גורם למוח להפריש חומצות מסוימות.. בקיצור - אל תקחי! עזבי ת´כדורים האלה, את יכולה להיסתדר גם בלעדיהם! אני פשוט מכירה מישהו שלוקח אותם, והם לא עושים טוב...

גם קראתי כתבה עליהם בעיתון, שאומרת שיש אנשים שהכדורים גרמו להם למחשבות אובדניות... ראי הוזהרת

באהבה

 

[stonefroze]

יש ויש

במצבים מסויימים הכדורים הללו עוזרים ותופעות הלוואי שלהם יחסית זניחות. לא מומלץ לעולם לבוא בהצהרות גורפות. אדם יכול לנסות לבדו ולהגיע למסקנה אם דבר מה מתאים לו או לא ואם כן אז למשך כמה זמן. ושוב,יש אנשים שאין להם ברירה אלא לקחת כדורים כאלה כל החיים ויש אנשים שיכולים בהחלט להעזר בהשפעה הממסכת רגשות של הכדורים הללו בזמנים קשים בחייהם. נכון,שהכדורים הללו ממסכים גם רגשות טובים, אולם הייתרון שלהם הוא המיסוך של הרגשות הרעים והדבר הזה נותן לאדם זמן לחשוב על מצבו בצורה רציונאלית יותר ולכן גם זמן לשפר את מצבו ויכולת לראות עתיד טוב יותר. זהו איננו כדור של אושר ולא כדור של היי. יש לו מטרה מסויימת והוא משיג אותה במרבית המקרים. בכל מקרה ,גם אם כוונתך טובה,את אינך נמצאת במצבה ולכן השמרי לך מלתת עצות לפני שיעשו כן אנשי מקצוע. בסופו של דבר רגשות שליליים,המועצמים במצבים מסויימים בחיים גורמים נזק קשה מאוד לאדם,כאשר הם נמשכים לאורך תקופות ארוכות ואם יש כדור שעוזר לאדם,או עשוי לעזור לאדם להביס את הרגשות הללו,הרי אינני רואה רע בכך. בכל מקרה שיהיה גם לך וגם לה כל טוב ואשרי האדם שלא יזדקק בחייו לאיזשהם כדורים ולאיזשהו מרשם מאיזשהו רופא. אבל אני ואת וכולם יודעים שזה דבר שאינו בחזקת אפשרי.

 

[star*dust]

קיפודה מקסימה ../images/Emo13.gif ../images/Emo23.gif

תודה על כל המילים, נתת לי להסתכל על דברים בצורה שונה! ת´אמת, אני לא מסתדרת עם יומנים, שעונים, וכל מה ש"עוצר" אותי מבחינת זמן. בכלופן, אין לי מושג מה הוא אותו דבר שעוצר אותי, אני מנסה לגלות אותו על מנת לטפל בו

שבת שלום, אוהבת.