מצפה ומייחלת
New member
הי, יעל, חדשה פה וזקוקה לעזרתך.
ילדתי לפני 3 חודשים תאומים מקסימים, כנראה שמת לב אלי עוד בפורום הירון תאומים, אני בכ"ז שמתי לב אלייך.
התחלתי להניק אותם כל אחד ארוחה אחרת לסירוגין, אבל מאז שחזרתי הביתה ראיתי שלא מתאפשר לי להניק כל ארוחה, כגון בשעת הבוקר כשאני צריכה לשלוח את הגדולים ללימודים או בצהריים כשהם חוזרים הביתה או בשעת ההשכבה, כי אין לי הרבה עזרה ולא כל יום. היום הגעתי למצב שאני כמעט ולא מניקה אותם, הסבר בהמשך...
אבל קודם היסטורית ההנקה שלי: ילד ראשון ינק עד גיל 8 חוד' והלך מאווווד קשה בהנקה, הוא פשוט לא רצה לינוק! ובגיל די מוקדם נאלצתי להוסיף לו בקבוק אחד תמ"ל ליום שאח"כ הפך ל-2 ו-3 וכו' עד שהרמתי ידיים.
לידה שנייה היתה של תאומים, שבוע 34, היתה לי התאוששות מאוד קשה מקיסרי והם לא ממש הצליחו למצוץ, אז מראש החלטתי שזה גדול עלי וויתרתי.
הפעם, שוב תאומים, שבוע 37+4. בן ובת. הבת בביה"ח מצצה יפה ובזכותה בעצם הגיע החלב, אך כשהוא הגיע, היא לא הסכימה לינוק והיום איך שאני מצמידה אותה היא מתחילה להתעצבן ולצרוח ולא מסכימה בשום אופן לינוק ונרגעת רק אחרי הבקבוק. גם כשכן ינקה קצת, לא נרגעה עד שקיבלה בקבוק של ארוחה שלמה, כאילו לא ינקה. הבן עד לא מזמן עוד כן ינק ואח"כ נתתי לו תוספת של בין 30-50 מ"ל. לאחרונה הוא גם לא מסכים לינוק בשום אופן. כרגע אני שואבת כמה פעמים ביום, מאחר והם לא יונקים. בשאיבה יוצא לי 50 מ"ל.
אני רוצה להבהיר דבר אחד: אין לי מטרה להגיע למצב של הנקה מלאה, מאחר ויש לי עוד 3 ילדים בבית שדורשים את שלהם ואין לי הרבה עזרה. חוץ מזה נראה לי גדול עלי העניין של הנקה מלאה, כי אני לא אחת שתשב איתם כל היום בבית, ואז מה עושים כשיוצאים ושניהם רוצים לאכול?
מקווה שתצליחי לעזור לי כי עדיין מוקדם מדי בשבילי לוותר לגמרי על ההנקה. כל הזמן חשבתי שכשהם יגדלו וניכנס לשיגרה מסוימת יהיה יותר קל עם ההנקה, ובינתיים אני רואה שקורה בדיוק להיפך.
טוב, די, חפרתי מספיק. מקווה שכל הנתונים יעזרו לך לעזור לי.
ילדתי לפני 3 חודשים תאומים מקסימים, כנראה שמת לב אלי עוד בפורום הירון תאומים, אני בכ"ז שמתי לב אלייך.
התחלתי להניק אותם כל אחד ארוחה אחרת לסירוגין, אבל מאז שחזרתי הביתה ראיתי שלא מתאפשר לי להניק כל ארוחה, כגון בשעת הבוקר כשאני צריכה לשלוח את הגדולים ללימודים או בצהריים כשהם חוזרים הביתה או בשעת ההשכבה, כי אין לי הרבה עזרה ולא כל יום. היום הגעתי למצב שאני כמעט ולא מניקה אותם, הסבר בהמשך...
אבל קודם היסטורית ההנקה שלי: ילד ראשון ינק עד גיל 8 חוד' והלך מאווווד קשה בהנקה, הוא פשוט לא רצה לינוק! ובגיל די מוקדם נאלצתי להוסיף לו בקבוק אחד תמ"ל ליום שאח"כ הפך ל-2 ו-3 וכו' עד שהרמתי ידיים.
לידה שנייה היתה של תאומים, שבוע 34, היתה לי התאוששות מאוד קשה מקיסרי והם לא ממש הצליחו למצוץ, אז מראש החלטתי שזה גדול עלי וויתרתי.
הפעם, שוב תאומים, שבוע 37+4. בן ובת. הבת בביה"ח מצצה יפה ובזכותה בעצם הגיע החלב, אך כשהוא הגיע, היא לא הסכימה לינוק והיום איך שאני מצמידה אותה היא מתחילה להתעצבן ולצרוח ולא מסכימה בשום אופן לינוק ונרגעת רק אחרי הבקבוק. גם כשכן ינקה קצת, לא נרגעה עד שקיבלה בקבוק של ארוחה שלמה, כאילו לא ינקה. הבן עד לא מזמן עוד כן ינק ואח"כ נתתי לו תוספת של בין 30-50 מ"ל. לאחרונה הוא גם לא מסכים לינוק בשום אופן. כרגע אני שואבת כמה פעמים ביום, מאחר והם לא יונקים. בשאיבה יוצא לי 50 מ"ל.
אני רוצה להבהיר דבר אחד: אין לי מטרה להגיע למצב של הנקה מלאה, מאחר ויש לי עוד 3 ילדים בבית שדורשים את שלהם ואין לי הרבה עזרה. חוץ מזה נראה לי גדול עלי העניין של הנקה מלאה, כי אני לא אחת שתשב איתם כל היום בבית, ואז מה עושים כשיוצאים ושניהם רוצים לאכול?
מקווה שתצליחי לעזור לי כי עדיין מוקדם מדי בשבילי לוותר לגמרי על ההנקה. כל הזמן חשבתי שכשהם יגדלו וניכנס לשיגרה מסוימת יהיה יותר קל עם ההנקה, ובינתיים אני רואה שקורה בדיוק להיפך.
טוב, די, חפרתי מספיק. מקווה שכל הנתונים יעזרו לך לעזור לי.
