הדמות של השייח היורק הוא המייצג...!
תורת ישראל הקדושה הקדימה את התואר "פרא" ל"אדם". ומשמע הדבר, כי לעולם! בני זרעו של ישמעאל ייקראו פרא!! בין אם הוא נשיא מצרים שרשף את ה"כאלב" לעברו של עראפת מול מצלמות כל העולם (שלא לדבר על עראפת עצמו..). ובין אם הוא שייח העומד בראשות התנועה האיסלאמית המתועבת. שהפרא יצא מתוכו וירק על פניו של שוטר משטרת ישראל... ולמה שארבה במילים, הנה אפשר לקרוא את המאמר הנ"ל... חיות אדם, פרא אדם וגלות ישמעאל ארבעת אלפי שנות היסטוריה ערבית עקובה מדם ורצח ממחישה לנו באלפי תמונות זוועה את דעת-התורה הקובעת את מהותו הפנימית, הבלתי משתנה, של ישמעאל: "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו" המראות המזעזעים של מעשה הלינץ' בשני חיילי צה"ל בשבוע שעבר ברמאללה מביאים אותנו לעיין בפרשת לך-לך בספר בראשית, המלמדת אותנו על ימי נערותו של ישמעאל, אנו לומדים גם כי נאמר עליו מן השמים: "והוא יהיה פרא אדם". פסוק זה נדרש בכמה פנים בידי קדמונים, ורבים גם חשו את משמעותו הנוראה על בשרם. פראותם ורצחנותם של בני ישמעאל נודעו בעולם כולו מזה אלפי שנים. עמים רבים סבלו מ"ידו בכל" של ישמעאל ובפרט העם היהודי, כפי שכבר כתב הרמב"ם, כי נגזר על עם ישראל לסבול בתקופתנו מישמעאל יותר מאשר כל אומה אחרת. המהרי"ל דיסקין נהג לומר, כי אופיו הפראי של ישמעאל הוא ייחודי ומושרש בקרבו, עד כי הדבר בא לידי ביטוי אפילו בהגדרתו. כידוע בלשון הקודש נהוג להזכיר את שם העצם לפני שם התואר, המתאר את שם העצם. ("אדם חכם" ולא "חכם אדם"). מדוע איפוא אמר המלאך להגר, כי ישמעאל יהיה "פרא אדם", ולא אמר "אדם פרא"? אלא, אמר רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל, ללמדנו בא הדבר, כי עיקרו של ישמעאל הוא ה"פרא" שבו. זה הוא "שם העצם" שלו, זה הוא עיקר מהותו, ולא רק תואר לוואי. אדרבא, ה"אדם" שבו רק טפל לתכונות הפרא המקננות בקרבו. ארבעת אלפי שנות היסטוריה ערבית עקובה מדם ורצח ממחישה לנו באלפי תמונות זוועה את דעת-התורה הקובעת את מהותו הפנימית, הבלתי משתנה, של ישמעאל: "והוא יהיה פרא אדם ידו בכל ויד כל בו". מראש מקדם נקבע שמו 'ישמעאל', כותב "פרקי דרבי אליעזר", "מפני שעתיד הקדוש ברוך הוא לשמוע שוועת העם מפני הצרות שיעשו להם בני ישמעאל באחרית הימים, שנאמר ישמע ק-ל ויענם". בניגוד לעשיו שניסה להלביש על רצחנותו אידיאלים שונים, שטופה ההיסטוריה התפרצויות דמים של עמי ערב, שמאחוריהן ניצב ללא בושה יצר תאוות ההרג. גם בעל ה"חפץ חיים" זצ"ל התייחס לפסוק זה בהזדמנות מסויימת, והעיד על הדברים רבי שמעיה אליעזר דיכובסקי זצ"ל בספרו "נאות דשא". היה זה זמן קצר לאחר הטבח בחברון בשנת תרפ"ט (1929). הרב דיכובסקי ביקש לשמוע את חוות דעתו של החפץ חיים על המצב בארץ ישראל; על התשובה העיד הרב דיכובסקי בשורות הבאות המצוטטות מתוך ספרו: "הנה התורה הקדושה אומרת על ישמעאל: 'והוא יהיה פרא אדם'. הלא ידוע כי התורה שלנו היא נצחית. ואם היא אומרת על ישמעאל 'והוא יהיה פרא אדם', הרי משמעותו, שישמעאל ישאר לנצח פרא אדם". "ואפילו יתאספו כל עמי התרבות שבעולם, וירצו לחנך את ישמעאל ולעשותו כבן תרבות, שלא יהיה פרא אדם - הלא ודאי לא יוכלו בשום אופן ולא יעלה בידם כלל. כי לא בן תרבות הוא שהרי התורה העידה עליו שיהיה פרא אדם ו'יהיה' - פירושו גם לעתיד, לנצח". "ואפילו אם ישכיל ישמעאל ללמוד, ויהיה למשל עורך דין וכדומה, אז יהיה 'עו"ד פרא אדם'. ואם ישכיל להיות פרופסור, אז יהיה 'פרופסור פרא אדם'. זאת אומרת, כי הפראות שבו לא תסור ממנו לנצח". (כולנו ראינו את פרופ' סעיד מאוניברסיטת קולומביה מיידה אבנים כמו אחרון הפרחחים בשער פטמה שבגבול הלבנון ואת ד"ר אחמד טיבי שש על הפוגרום בקבר יוסף באומרו קבר רחל עכשיו) ואמר: (החפץ חיים) 'אוי! מי יודע מה הפרא-אדם הזה עלול עוד לעשות לעם-ישראל'. העימות הישראלי-פלסטיני מהווה גם התגשמות הנבואה מהתורה: "וישמן ישורון ויבעט… הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם ואני אקניאם בלא עם בגוי נבל אכיעסם: (ספר דברים פרק לב, כא). הקמת המדינה, הייתה לדברי גדולי הדור חיוך מבורא עולם שקולקל ע"י מנהיגי המדינה. קולקל, מכיוון שהוקמה מדינה בעלת סממנים יהודים קלושים. מדינה המתכחשת למורשתה. מדינה המחנכת את בניה להעדר אמונה ולבורות במורשתם. מדינה שבעטה במסורתה.
