הי האם יש בעיה מוסרית ב...?

[mister xy]

מדובר בחילוניה גמורה

ואני מניח שהיא מחללת בפרהסיא. אבל יש איזה היתר ביין מפוסטר שדינו כמבושל ולכן לא נאסר.

 

[עדין ישי]

ואני בכלל שכחתי שיש כזה מושג

ביום חמישי הייתי בשופרסל והיתה שם דיילת שלי יקבי רמת הגולן והיא מזגה לי לטעום ורק עכשיו נזכרתי שיש כזה דבר.

 

[mister xy]

את כותבת פה מה שאת היית עושה

אבל זה לא בהכרח מייצג את כלל המשתתפים פה. לא כולם מונעים מכוח הכעס על הדת...

 

[מורדת בדרך]

לא כעס!

עובדה זה עיקרון שהיום פוגע בחופש שלנו.וזה מה שנשמע מדבריו שלצימחוני הוא לא היה פוגע בעיקרונות אך לחרדי כן ולכן אני שואלת האם גם למוסלמי שמקביל לחרדי הוא היה פוגע בעיקרונות?

 

[לחוד]

עיין פה

לפני שהצטרפת אלינו נערך דיון ארוך בנושא, הלינק מוביל לדעה שאותי אישית שכנעה מאוד. http://www.tapuz.co.il/Forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=2165&MessageId=138434623

 

[אשר גינצברג]

תודה על הלינק

אני מסכים שמערכת יחסים המושתת על אמון כמו יחסי בני זוג, אכן יש כאן בעיה מוסרית. מצד שני, אם בן/בת הזוג אינם מיודעים על העובדה שהם חיים עם כופר/ת זו לא הפרת אמון בסיסית וחמורה יותר?

 

[לחוד]

בעיה בלי פתרון

אבל אין שום סיבה או הצדקה להוסיף עוד ועוד הפרות אמון בלי צורך. מה שאתה חייב כדי לחיות, בבקשה. מעבר לזה, שכור אל תשכח שאתה בן אדם. ומי שאכל שום וריחו נודף וכו'.

 

[אשר גינצברג]

השאלה היא אם יש בכלל אמון

אם ההפרה היא כל כך יסודית וכל כך חמורה - הטעייה על דבר שהוא מאד מהותי באישיות לפי כל מדד ובוודאי שבעיניו החרדיות והתמימות של בן הזוג - כמעט אפשר לומר שלבן הזוג אין מושג עם מי הוא חולק את חייו, אז אני בספק אם לאור השקר הגדול הזה, יש עדין משמעות לשמירה על אמון בעניינים ספציפיים. שלא יובן מדברי כאילו אני שופט בשלילה את בן הזוג האנוס, ההתהגות הזאת לגיטמית לחלוטין בנסיבות הקשות של חיינו והיא תוצאה של מנגנונני הדיכוי רבי העצמה שאנחנו ובעצם גם בני הזוג שלנו, קרבנות שלהם. אבל, עם כל הצער שבדבר, אי אפשר להתעלם מהעובדה שזו מערכת יחסים מעוותת שאינה מושתת על אמון אלא להפך.

 

[לחוד]

התשובה שלי היא - כן

בהחלט לא מדובר במצב פשוט. בנושאי הליבה החיים עוברים בשקר מוחלט ומתמשך, ומבלי שנראה אור בקצה המנהרה. וכאן נשאלת השאלה: אז מה? יש חיים אחרי מותו של אלוהים, ויש עוד הרבה תחומים בעולם חוץ מהדת ותולדותיה. הראש לא חייב להיות עסוק כל היום בתרי"ג מצוות ואפשר למצוא עוד הרבה ענין משותף עם הזוגי/ת בנושאים אחרים. אז נכון, אמת הדבר, יש הפרת אמון יסודית בעיקר שבעיקרים, ואני מתחמק מלענות על שאלתך ישירות, אבל אפשר לבנות מערכת שלמה של קשר על בסיס מה שכן משותף לבני הזוג, ובה להיות אמין לגמרי. אפשר לקיים יחסים מצוינים של קרבה והזדהות גם אם לא חושבים מחשבות זהות לגבי מי ברא אלה. אמנם כן, במקרה שההתאמה השידוכית המקרית היתה גרועה לחלוטין - חיים בזבל.‬

 

[חוזר בלי תשובה1]

אם הדת עושה לך פריחה לך לרופא

אל תבלבל את המוח בוויכוחים בעניין מוסר כאשר מה שמפריע לך זה אלרגיה לדת. אם כולם היו חושבים כמוך לא היה מושג של אמון בעולם, כי אתה חושב שצמחוניות זה מניע מוסרי, מישהו אחר יחשוב אחרת, ועל כן הצימחוני אף פעם לא יוכל לסמוך על אף אחד בגלל אלה שחושבים שאין שום דבר מוסרי בלהיות צמחוני, וחושבים כמוך שלא צריך להתחשב באחר אם הוא לא יודע. אם אתה מארח אחר, אין קשר לרמת המוסריות של הדרישות שלו לרמת ההתחשבות שלך בהן. לא נוח לך. אל תארח ואל תכין לו אוכל. חברה לא יכולה לחיות בהרמוניה אם אנשים יחשבו כמוך בעניין הזה. כולם יחששו מכולם. שרשרנו על זה לא מזמן תעיין שם.

 

[אשר גינצברג]

תגובה אגרסיבית משהו...

אני חושב שבדילמות מוסריות אין 'נכון' ו'לא נכון' יש הכרעות שונות שמקבל הפרט לפי סך כל הערכים הנסיון והתסבוכים הפסיכולוגיים שנצברו אצלו. אפשר להזדהות אפשר לתמוך ואפשר גם להביע חוסר הסכמה, אבל כדאי לזכור שזה לא ממש ויכוח אלא יותר החלפת דעות ותחושות. ועכשיו תגובה ענינית, שמירה על אמון אינה בהכרח ערך מחייב בכל מקום ובכל מצב. יש חשיבות לשאלה באיזה סוג של מערכת יחסים מדובר. לא הרי אמירת "אני לא יודע" כמענה לשאלותיו של הרכלן השכונתי כהרי אמירת "אני מאד אוהב אותך" לבחורה שאתה רוצה רק להפיק ממנה טובת הנאה. כמו כן יש חשיבות גם להערכה או לחילופין לאלרגיה שאתה חש כלפי נושא ההטעייה. ככל שהאמון מחייב פחות, כך תתעצם חשיבותה של שאלת הנזק האפשרי שעלול או לא להגרם למוטעה.

 

[חוזר בלי תשובה1]

מילים כדורבנות

בדיוק בגלל הסיבה שלא אני ולא אתה יכולים להחליט מהו מוסר שכן זה משתנה לפי המקום הזמן והעניין, אז השאלה לא רלוונטית לגבי הלכה או מנהג ספציפי כזה או אחר אם דא מוסרי. העניין הוא שצריך אמון בין בני האדם. ומכיוון שמוסר איננו יודעים תמיד מהו, עלינו לכבד את האחר גם כשאנו חושבים שעניין ספציפי הוא אווילי. כפי שאמרתי, אתה לא רוצה, אל תארח ואל תכין לאחר אוכל. אתה מעוניין להאכיל, עליך לעמוד בדרישותיו ללא קשר למוסריות או אווילות העניין. אני מדבר על כך שכחברה לא נוכל להתקיים בצורה אחרת.