הי אנשים, תגידו...

למה???

New member
הי אנשים, תגידו...

יוצא לכם לכתוב כשאתם מסטולים? אם כן, איך זה יוצא? ואם בא לכם לפרסם אז בכיייייייף
 

pink pong

New member
מה הכוונה לכתוב?

שירים וסיפורים??? לכתוב בפורום? לכתוב סתם דברים? מה הכוונה.?
 

plomphy

New member
אני

לא כותבת. אבל יש לי סקיצות מהירות של ציורים..ואז שיש לי כוח אני צובעת על בד... זה יוצא הזוי לגמרי....
 

מ ח י י ך

New member
ובכן

פעם הייתה לי להקה. הרכב. אני ועוד מישהו יותר נכון. אני כתבתי הרב והוא הלחין. אני שרתי והוא ניגן. הופענו כמה פעמים והיה סבבה. תחביב נחמד מאד. ותגובות מצוינות. הקלטנו סקיצות. כנסו לאתר שבניתי לזכר ההרכב שלא קיים כבר מ98: http://listen.to/haturkim ואפרופו לכתוב על סמים... שיר 16 עד הסוף כתבתי מסטול והקלטנו מסטולים לגמרי בטייק אחד. בטרילוגיה גם שומעים שאנחנו מסטולים. תהנו. ותגובות יתקבלו בברכה. :)
 
כמעט תמיד...וגם לצייר יוצא לי מלא..

בעיקר בישיבות שמתנהלות באיזי,בשקט,בלי לחץ(לא קורה הרבה לצערי)ובישיבות שהייתי עושה רק עם החבר(היום לשעבר
אוף...)... בדרך כלל כותבת סרטים חזקים שהיו לי,רעיונות מטורפים כאלו,ותובנות שאתה מגלה על העולם כשאתה מסטול תחת... לדעתי חשוב לכתוב,אם רק אפשרי,שיהיה תיעוד,כי קורים המון המון המון דברים מדהימים במהלך הסאטלה,שאחר כך אם אתה לא רושם אתה לא זוכר,וזה אולי הדבר היחידי שאני שונאת או לא "מקבלת באהבה" בגאנג'ה שאני כל כך מעריצה.. חבל לי!!הלוואי שזה לא היה פוגע בזיכרון בכלל,וככה היו לי תחושות יותר חיות לאחר הסאטלה,לא מעומעמות עד כדי לא ברורות לחלוטין לגבי מה שהיה בישיבה... ואני חוזרת ואומרת ומדגישה-זה לא תמיד ככה,אני מדברת בספציפיות על ישיבות מסויימות שבהן אתה *ממש,אבל מ-מ-ש הפוך*,וממש ממש יצירתי...
אלו,בכל אופן,הישיבות שאני הכי הכי הכי אוהבת. אוהבת, טולינקה
 

sheda0ktana

New member
חברתי הטובה ביותר..המחברת הסגולה

יש לי מחברת טיולים שבה אני כותבת תמיד כשאני מחוץ לבית. יש בה לפחות איזה ארבעים דפים שכתבתי בזמן חופשה לבד באמסטרדם. הנוהל היה - לגלגל, לפתוח את המחברת, להדליק ולהתחיל לכתוב. האמת היא שרוב הקטעים שם מאד אישיים, ואני עדיין מתגלגלת מצחוק כשאני קוראת אותם, אבל נראה לי שמישהו אחר שלא היה שם לא ממש יבין מה כל כך מצחיק. ויש ציורים מצחיקים נורא שניסיתי לצייר, וכוכבים מסטולים, וכל משפט שני בערך הוא "מי שפוכה?" או "אני מחוקה" או "הצילו, מה זה החרא הזה?" ובעיקר "שיט, שוב נכבה המניאק" כי ממש לא הסתדרתי בלעשן לבד את הטילים הבליסטיים האירופאיים האלה. הבעיה העיקרית שאני מוצאת בלכתוב מעושנת היא הבהיה - או שנתקעים עם העט על הנייר ובוהים איזה שעה ועד שיוצאים מזה יש כתם ענקי של דיו שמסתיר את כל מה שכבר כתבתי, או שאני נתקעת עם הג'וינט בבהיה קיצונית עד שהוא נכבה ומסריח ולכי תצליחי להדליק אותו שוב...
 
למעלה