הי אני צריכה את עצתכן

[מורי לנצח]

הי אני צריכה את עצתכן

מעשה שהיה כך היה .
בתחילת השנה התחלתי לעבוד בגן ילדים מקסים של ממש בתור גננת מובילה . היה לי קשה. מאוד קשה. בעיקר כי באתי אמנם עם נסיון בעבודה עם ילדים
אבל חוסר נסיון מוחלט בלהיות גננת.
התחברתי לילדים מאוד והם אלי ונוצרו קשרים ממש טובים.
לי עדיין היה קשה והרגשתי כמו דג מחוץ למים.
אחרי מיליון שיחות עם היועצת שלי ועם כל הגורמים המשותפים הוחלט שאני אשנה את התפקיד שלי בגן ולא אהיה יותר גננת מובילה.אבל כן אשאר בתור חלק מהצוות הפעיל של הגן.
כרגע בפועל אני על תקן גננת רוטציה (אני עובדת בגנים שהם חלק מבית ספר) ומחליפה בכל הגנים וגם בבית ספר ואני נכנסת להובלת שעות הצהריים בגן שלי.
העניין הוא עם ילד אחד ספיציפי. הילד הזה היה הפרוייקט האישי שלי מתחילת השנה. הוא ילד מורכב וקשה ומדהים ומקסים כאחד. ואני לגמרי מאוהבת בו .
העניין הוא שכרגע הוא חווה נטישה ממני. כי הוא לא נשאר לשעות הצהרון והוא נורא! נפגע מזה שלא יכולתי להכנס לגן כשחגגו לו יומולדת כי בדיוק החלפתי מורה בשיעור.
קשה לי עם המחשבה שהוא כל כך כועס עלי כי מדובר בילד שאני ממש אוהבת ,למרות שזה לא העניין כמה שאני אוהבת אותו. העניין הוא חווית הנטישה שלו ומה אני יכולה לעשות איתה ..
רעיונות יתקבלו בברכה

 

[פרפרי אהבה]

נשמע שנקשרתם אחד לשני וזה לא קל-

זה בעייתי כי אנחנו עובדים עם ילדים ולילדים יש הנטייה "הנוראית" הזו להיכנס לליבנו עמוק עמוק.
אני חושבת שחלק מלהיות גננת זה להבין שאת שם בשביל כולם ואי אפשר להרשות לעצמנו להתחבר רק לילד אחד אלא צריך להיות שם בשביל כולם.
ברור שיש חיבור לילדים ספציפים לפעמים, כאלה שמזכירים לנו את עצמנו, כאלה שלקחנו כפרוייקט וכו'- אבל צריך לזכור שאת שם בשביל כולם ולא רק בשבילו.

לגבי חווית הנטישה-לא כתבת גילאים, אבל אם הוא מבין ובוגר לגילו- הייתי מדברת איתו על זה שאת הגננת של הרבה ילדים ושאת מאוד אוהבת אותו ואותם אבל לא תמיד יכולה להיות נגישה כי את צריכה לטפל בכל הילדים. אולי כשאת מגיעה לכיתת גן שלו ועושה פעילות-לבחור בו ראשון, לתת לו תשומת לב מיוחדת לרגע ואז להמשיך הלאה.

 

[מנסה ומתנסה]

נשמע שאת גננת מדהימה...

יוצרת קשר נהדר עם הילדים, נקשרת ומכילה .
שזה דבר שקשה בדרך כלל לשמר לאורך זמן....
מציעה שתנסי נוכח הקשיים לשמר את התכונה החיונית
הזאת (שלצערי מוצאים מעט מאוד במערכות).

לעצם השאלה - מציעה לנסות ולא להיפגע מהכעס ולא להעצים
אותו במחשבה, אלא לפעול למצוא דרכים למפגש עם הילד.
אפילו שעה-שעתיים בשבוע, ככל שהמערכת מאפשרת.
זאת לצד הסבר (ברמה של ילד) של השינויים שעשית,
אבל לא במקום המפגשים. כלומר - אפילו לנסות לגייס את
צוות הגן לטובת שימור הקשר הנדיר הזה עם הילד.
ילדים מורכבים כאלה, זקוקים יותר מכל למה שאת יכולה
ורוצה להעניק.

במקביל מציעה לך לחשוב בכיוון של חינוך מיוחד. לפי תאורך
זה יכול להיות כיוון שמתאים לך.

 

[גן רוחלה]

הדברים של מתנסה נכונים מאד בעיני

הייתי מקדישה לו קצת זמן בימים שכן מגיעה לגן, כן נוגעת בו יותר ( ביותר ממובן אחד) יחד עם זאת מדברת על העבודה שלי כגננת בכמה גנים. מדגישה את היום המיוחד שבו את באה לגן כמה הוא חשוב לך כי את יודעת שביום זה תפגשי אותו.
זה הזמן וזה הגיל ללמוד שלא כל מה שרוצים יכול להתקיים. כן הייתי אומרת לו את זה ומדגישה שגם את היית רוצה כל יום אבל...
הילד זכה את זכית והייתי רוצה להיות בעלת הגן שזוכה באנשי צוות המתייחסים לעבודתם כמוך.