הירידה והסביבה הקרובה שלי

[שמחה37]

הירידה והסביבה הקרובה שלי

בעקבות דיון בקומונה השכנה (שאני מאוד מאוד אוהבת אותה) איך בעקבות הירידה השתנו (או לא השתנו) היחסים עם הסביבה סביבה = בעל, ילדים, הורים, אחים , מקום עבודה וכד'. אם החשיפה קשה מותר להחליף ניק

. סופ"ש מקסים לכולם שמחה

 

[אופירA]

אצלי לא השתנו

(שנה וחצי אחרי טבעת, ירידה 32 קילו, 80% מעודף המשקל). הבן שלי לא השתנה, ונשאר מקסים. הוא מרוצה יחד איתי עם הירידה והקלילות והסיפוק שלי (הוא מעדיף שלא ארד עוד, אבל הבין שלא אהיה מקל גם אם ארד עוד 10 קילו). הוא העיד שההשמנה הגדולה בהחלט לא נראתה טוב, אבל לא נראתה נורא ואיום. אחותי לא השתנתה. היא פרגנה בנימוס, ולא מכל הלב. הרגשתי את הקנאה. הכל כרגיל. אמא שלי לא השתנתה. לא פרגנה לרגע. המשיכה להעיר על הבטן הגדולה והשמנה... הרגשתי בגדול את הקנאה. הכל כרגיל. זה כל המשפחה

. במקום העבודה לא השתנה דבר. העובדות החמיאו לי מאוד, אז הבוס שלי התעצבן שזה בשעות העבודה... הבוס שלי נשאר משוגע, אז התפוטרתי. לא קשור לניתוח

. חברות וברחוב החמיאו לי והתפעלו מכל הלב, עם עיניים בורקות. הרגשתי את הלב של כל המחמיאים, ואני מאמינה לכל מחמאה. רק 2 מכרות קינאו, וגם את זה הרגשתי. לפי הניסוח של המחמאות ושפת הגוף... היחס שלי לתאוות האכילה ולהשמנה לא השתנה בעקבות הירידה - אני ממשיכה, כמו כל החיים, לנסות להשתלט על תאוות האכילה ולהגיע לסדר באכילה ובהתייחסות אליה. פתחתי קצת את הטבעת, כדי להמשיך במערכת היחסים הזו. התוצאה - כמו תמיד. רעבה לעיתים קרובות, לא מצליחה לרדת במשקל. נראה מה יהיה בהמשך. היחס שלי לעצמי השתפר - אני מרגישה יותר ביטחון במראה החיצוני שלי. אני נהנית קצת יותר מהמראה (יש עוד שומן), ונהנית מאוד מהתנועה. היחס שלי לקניית בגדים לא השתנה כלל - קשה לי נורא לבחור ולקנות בגדים. אפילו גרביים ונעליים וכובעים. סיוט. לא השתנה כלום.

 

[פרפרית עקודה1]

שינויים מבורכים

המשפחה, החברים, המכרים, כולם החמיאו , פרגנו, מסתכלים בעיניים בוהקות, מחייכים, חלק צועקים ופונים לזרים לגמריי ''אינעל העולם- הייתם מאמינים שהיא הורידה 50 ק'ג ?? < וזה תמיד נאמר בהפרזה > התחושות נעימות, אמנם מפרגנים, מחמיאים אך לא מרגישה שהשתנתי, נשארתי אותה אחת, זה לא עלה לי לראש, עדיין כמישהו מצפצף לי ברחוב אני חושבת שהוא צופר למישהי אחרת, ועדיין שמסובבים ת'ראש אחריי אני חושבת שהוא איבד משהו''.. עדיין לא מתחלחל לי לתודעה השינוי העצום שניכר בי.מניחה שהרגלים ושינוי תדמית לא קורים ביום אחד, זה יקרה מתישהו .. והנה תמונה שלי מהיום, אעלה תמונה גם של לפניי- אין לי כרגע על המחשב. (מקווה שזה יצליח, פעם ראשונה )

 

[פרפרית עקודה1]

לא הולך לי עם התמונה: )

 

[רונה גימל]

פרפרית, הבטחת תמונה, זה לא

ילך לך בקלות להתחמק מזה. תביני, להבטיח לנו תמונה ולא לקיים זה הליך לא חוקי.

 

[פרפרית עקודה1]

חח רונהל'ה זה בטיפול, סבלנות: )

בחיי שגרמת לי לצחוק בקול: )) חח

 

[חמ סה]

טיפול 10,000 מתבצע מהר יותר ../images/Emo3.gif

 

[ליבי3617]

לא מתביישת ../images/Emo13.gif

ותמיד נשבעתי להופיע פה אך ורק בניק שלי (שהפך לשם שני) אז ככה: המשפחה מאד מפרגנת. הם אומרים שזה ניתוח שהציל לי את החיים וזה אחד הדברים הטובים שעשיתי. במסעדה מזרחית שהיינו פעם, ביקשתי בקלאווה בסוף ואבא שלי אמר למלצרית: לנו לא - לרזה מותר

אחותי אמרה שנהייתי פחות ממורמרת. יש מצב. אני כן אחת שהשומן עצר אותה בחיים ועכשיו החיים זורמים בכיוון הרבה יותר טוב

למקום העבודה הנוכחי כבר הגעתי אחרי הירידה של 50 ק"ג. הראיון שלי עבר פיגוז.. ישבתי לבושה יפה, נהניתי מעצמי והקרנתי ביטחון. אני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי וזה מוקרן החוצה. מרגישה שיש לי לגיטימציה לדבר (חברות של אמא שלי אמרו שפתאום אני מדברת... זה כי אני מרגישה יותר נוח). מרגישה כיף לצאת ולפגוש אנשים ונוצרו לי הרבה מערכות יחסים בזכות הדמות החדשה. ועדיין מתה מצחוק כשמישהו מתחיל איתי. מה? אני? אתה רציני?

 

[זוג אש]

שינויים

כולם מפרגנים, ישנם כאלה שמלטפים וסוטרים כמו: "איזה טוסיק יפה יש לך, אבל כל הציצי נעלם, ממש שטוחה" מצחיקים אותי אנשים כאלה, מנסה לא להתייחס כולם אומרים שהפכתי לאדם שלו לעומת ההיפר שהייתי קודם. עדין לא מבינה בדיוק מה אני? רזה? שמנה? מלאה.. חברה אמרה לי " את לא מלאה וקצת יותר מרגילה"..עדין לא ברור לי מה זה???? חוץ מזה דיי קשה להתמודד עם המחמאות שלא נגמרות, לא אהבתי מחמאות קודם והיום זה נהיה הרגל להגיד "תודה רבה, תודה...תודה ... טוב דיי"

 

[אופירA]

זה רזה. באחריות. רגילה זה דחליל...

 

[shelly115]

הירידה ו- הסביבה הקרובה שלי

אצלי הרבה מאוד השתנה .. רודם כל מבחינת משפחה לא ציפיתי לכ"כ הרבה פרגון כמו שאני מקבלת אפילו אמא שלי מחמאה לי ככה בקטנות "ירדה לך הבטן " "עוד קצת [קצת נחשב לעוד 20 קילו אצלה..] ואת תהיי ממש יפה " ועוד על מיני משפטי חצי עוקץ - חצי מחמאה. אבא ואחים שלי מחמאים לי מכל הלב חברים לעבודה לא מפסיקים לפרגן אפילו שלפעמים אני עולה חצי קילו או קילו ה כל הזמן אומרים מה עוד כמה ירדת ?? כמה מידות ירדו ממך ?? מחמיאים לי שאני נראית טוב.. והאמת שה עושה את כל היום ואת כל המשמרת !!! לגבי חברות טובות [סיפרתי רק לשלוש \ ארבעה הכי קרובות ] הם מפרגנות מ-א-ו-ד כל הזמן מחמיאות ומדרבנות אותי לשאר התהליך.. הרבה יותר כיף להכנס לחנויות בגדים [אני מודה אני מכורה לשופינג..] ולפעמים אפילו למצוא בחנויות "נורמליות" ולקנות בתחושה טובה..ולא שהכל לא סגר אלייך ויש לך בטן נוראית וכ'ו וכ'ו ובסוף את קונה רק במתאים לי .. בקיצור אני נהנת מכל רגע מרגישה שיש לי עוד הרבה לעבור [גם בתהליך הנפשי וגם בירידה בק"ג] לפחות עוד 20-25 עד להגיע למצב ומשקל סביר.. זהו ממשיכים בתהליך בחיוך.. אוהבתוכ'םםם