יש שתי סיבות לעניין, בעיני-
סביבה וחינוך, ודימוי עצמי.
הסביבה בה גדלת מאד משנה את היחס שלך לסקס. אני מכירה הרבה אנשים שגדלו בבית שבו המילה אפילו לא נאמרה.
בנות נחקרו לגבי עם מי ולאן הן הולכות בכל רגע נתון, והאווירה הכללית היא שמי ששוכבת עם גברים באופן חופשי - היא שרמוטה שמביישת את כבוד המשפחה.
וגם אם זה לא הגיע למקום הקיצוני הזה- החברה שלנו חנכה אותנו שסקס זה כלי שיש לנשים על גברים. זה כמו מתנה.
רוצה לגרום לו להתענין? תרמזי על סקס.
רוצה להשאיר אותו בסביבה? תחכי עם הסקס.
כועסת עליו? תענישי אותו ואל תתני לו סקס.
סקס נתפס כמו משהו שרק גברים נהנים ממנו ונשים נותנות אותו כטובה, משתמשות בו ככלי מסחר.
אף אחד לא לימד אותנו שגם אנחנו אמורות להנות מזה. אף אחד לא לימד אותנו לחקור ולראות מה עושה לנו טוב ומה נעים לנו.
סקס נתפס ככלי שלנו, לא ההנאה שלנו. הגבר לא אמור ללמוד איך לעשות לנו טוב, הרי אנחנו נותנות סקס בשבילו..
אפילו בסרטים, בסדרות, בספרים שקראנו- מלמדים אותנו איך נשים מנסות להתחמק מסקס בתואנות שונות ומשונות,
אף פעם לא שמענו שגבר אומר שיש לו כאב ראש כדי להתחמק מזה, נכון?
קשה מאד לפרוץ את המחסומים האלה.
קשה לומר "אני אוהבת סקס בדיוק כמו גבר, זה לא מסחר ולא כלי, אלא פעולה שכיפית לשנינו",
ולא רק שזה קשה, זה גם ממתג אותך בצורה מסוימת, נרצה או לא נרצה.
גבר שרוצה הרבה סקס הוא גבר נורמלי, בחורה שרוצה הרבה סקס היא נימפומנית.
הסיבה השנייה היא דימוי עצמי נמוך.
כדי לדבר על סקס בחופשיות, לציין תנוחות אהובות, אזורים רגישים או אפילו סתם לכוון את הפרטנר (להגיד "לא, זה לא טוב", או "כן, שם, עוד, חזק יותר") - צריך להיות במקום שמרגיש שווה. צריך להיות במקום שמרגיש שמגיע לו.
לצערי, אני מכירה יותר מדי נשים שלא מרגישות ככה.
שמרגישות נבוכות, פחות טובות, שיש להן דימוי גוף נמוך, שמרגישות פחות יפות או פחות מושכות מהממוצע בחברה.
נשים שמרגישות שמתפשרים עליהן, שמרגישות שהן צריכות להסתיר את החלק הזה והזה, שמרגישות שתפקידן לתת ולא לקבל.
וזה יוצר קושי, מבוכה, הסמקה, חסימה. התחושה הזאת של לא להיות מסוגלת להשתחרר, לתת לגבר שאיתך לפנק אותך, להרגיש שזה מגיע לך.
אם תשאל אותי, את שתי התופעות צריך למגר. שתיהן הרסניות, כל אחת בדרכה שלה.
ואני בעד שכל אישה שאי פעם הרגישה ככה (או כמו באופציה הראשונה- שזה לא בסדר לאהוב ולהנות מסקס כמו גברים, או כמו באופציה השניה- שהיא לא ראויה לקבלה ולעונג) תעבוד על עצמה, על קבלה עצמית ועל שחרור.
הסקס הרבה יותר טוב ככה
בנימה אישית-
אני לא אוהבת לדבר על סקס. אני לא חושבת שזה נובע מאף אחת מהסיבות שכתבתי (או אולי זה נובע קצת משתיהן), זה בעיקר כי - זה מוריד לי.
לא אוהבת ניתוחים טכניים.
איך את אוהבת, מה את אוהבת, ממה את גומרת...
טייגר אמר משהו כל כך יפה ונכון- ארצה או לא ארצה, הגוף שלי מספר לגבר שאיתי את כל מה שהוא צריך לדעת.
השיחה על זה מורידה מהספונטניות, מהכיף, מהחידוש שיש בסקס.
אם אגיד לך שהצוואר זה המקום הכי רגיש שלי ואז תנשק לי את הצוואר- קצת מבאס, דוגרי. אני ישר אחשוב "האם הוא סובל מלנשק לי את הצוואר והוא עושה את זה רק בגלל שאמרתי?"
זה הרבה יותר כיף שתגיע לאיזור הזה לבד, ותרגיש אותי מצטמררת, ותבין ש.. הנה ג'ק-פוט. זה מה שעושה לה טוב
הגילוי ההדדי השקט הזה - זה אחד החלקים הכי כיפיים בסקס. לא הייתי רוצה לוותר עליו.
