היי

[The Blue Fairy]

היי

טוב, אז אני לא מתאימה לפה כל כך, אבל קראתי את מה שיש בינתיים בפורום ועלו לי כמה שאלות לראש...מקווה שזה בסדר שאני שואלת ושאני לא מפריעה אז קודם כל אני אציג את עצמי, אני עדי אני בת 18 (בקרוב חיילת) ויש לי חבר שכבר בצבא, ומכיוון שהוא יהיה קצין גם הוא יצטרך לחתום קבע. אז איך אתן מסתדרות עם העובדה שהוא לא שם לידכן כשאתן צריכות אותו, עם הגעגועים אליו, עם חיי המין (מצטערת, גם זה חלק מהזוגיות לא? ), עם הכל? במיוחד אלו עם הילדים...זה לא מתיש? ומה עוזר לכן בכל זאת לשמור על שפיות ועל הזוגיות כמו שהיא? והזוגיות שלכן התדרדרה בגל להעובדה שהוא בקבע או שהיא השתפרה? מצטערת, אני סקרנית יום טוב שיהיה לכן\ם

 

[אשת קודקוד]

בת 18

היי מתוקה.הכי חשוב שתדעי שהאהבה מחברת גם בזמנים קשים אלה.אז ככה אני נשואה כ 3 שנים לקצין בכיר שרוב ימיו נמצא בשטחים.זה לא קל.הוא מעט בבית.הוא רוב הזמן לא זמין...כשצריך אותו הוא איננו.עוברת טיפולי פוריות די לבד.כשכואב איננו.אבל כשנמצא שווה כל דקה.הכי חשוב שתזכרי לאיזה מערכת את נכנסת.ואם את אוהבת אין ספק שתתגברי.יש גם המון טוב גם בתוך הרע...בהצלחה

 

[אמאל4]

אני נשואה כבר 17 שנים../images/Emo57.gif

איש מקסים,שלא הייתי מוותרת על רגע אחד מהחיים לצידו. נכון,זה לא קל אבל ה

עוזרת להתגבר על הכל.