היי...

[h-i-l-a]

היי...

מה המצב? סתם רציתי לספר...שהיה לי צו ראשון לפני שבוע בערך... ו...אחרי האימות נתונים אז...שלחו אותי לקב"ן....ו..נכנסתי והוא שאל אותי בת כמה אני וכל מיני סתם שאלות אחר כך הוא שואל אותי...אם אני עדיין חושבת שאני שמנה...אז אני אומרת לו שלא שאני חושבת שאני בסדר... אז הוא אומר לי את לא צריכה לשקר אם את חושבת שאת שמנה ככה...איזה רבע שעה...והוא לא קולט...הוא דפוק ... הוא מנסה לשכנע אותי שאני חושבת שאני שמנה... אז סתם אמרתי לו שאני הרבה עייפה...ולפעמים קשה לי לקום בבוקר.. אז הוא אמר לי שלא ניראה לו שאני מתאימה לצבא...ובינתיים הוא שיחרר אותי על 45...זה אומר שבנות לא יכולות לשרת.. ולא עברתי שום בדיקות רפואיות....והגיע לי צו עוד פעם שאני צריכה ללכת שבוע הבא...כי יש לי וועדה פסיכאטרית משהו כזה... מישהי יודעת מזה ?...כאילו אני יודעת בערך ניראה לי אבל מה עושים שם בערך?... וזה מזה עיצבן אותי כל הקטע של הקב"ן הדפוק הזה...בעיקרון אני לא רוצה ללכת לצבא אבל אם אני לא יילך זה יעשה לי כתם לכל החיים... אז לא יודעת מה אני רוצה... נשיקות...אוהבת אני

 

[saporta2]

חבל מאוד!

אני לא רוצה להעביר ביקורת או משהו- אבל איך את יודעת שאת לא רוצה להיות בצבא אם עוד לא היית שם בכלל? בנות מנסיון- צבא היא התקופה הכי יפה בחיים!!! הלוואי והייתי יכולה לחזור עליה שוב, הייתי חוזרת בלי שום חרטה- שוב ושוב ושוב, במיוחד בשביל בנות רגישות ומקסימות כמוכן, זה תקופה של חבר´ה, צחוקים והיסח הדעת... תשתדלו לרצות להתגייס ולעשות משהו משמעותי שיתרום למדינה, זו התקופה הכי מספקת בחיים והיא כ"כ קצרה... ואם זה אומר לכן משהו- בשנה וחצי הראשונים בצבא, מרוב שהיה לי כיף ולא הפסקתי לחייך לא הקאתי אפילו יום אחד... לתשומת ליבכן... אוהבת, טלי.

 

[Dark Blue Sky]

הילולה../images/Emo24.gif

בד"כ הצבא לא רוצה להתעסק עם אנשים עם הפרעות אכילה אבל בכל מקרה..שיהיה בהצלחה

מקווה שאת מרגישה טוב אוהבת המון

מירי