היי שוב
טוב תקשיבו.. שלחתי הודעה לפני כמה ימים ולא בדיוק הגיבו לי עליה... לא משנה. בכל אופן, אני קצת בבעיה. לא בדיוק "בעיה" אבל יש לי 2 דברים די מטרידים: 1) אני עוברת שנה הבאה לבי"ס חדש (כל שנה אני עוברת ביצפר, ולא בגלל בעיות חברתיות, דווקא סבבה לי בכל מקום- אבל אני תמיד מרגישה שהבצפר לא מתאים לי) והוא אמור דווקא ממש להתאים לי, מכל הבחינות! אבל אני טיפה מפחדת לעבור ולהתחיל שוב מההתחלה.. אומנם תמיד בסוף זה "מצליח".. אבל אני ממש לחוצה, מה אם הפעם זה לא? אולי ישנאו אותי? אולי ואולי.. וזה קשה! חברות שלי נורא עצובות שאני עוזבת אבל מפרגנות לי בכל זאת והם אומרות לי שהם בטוחות שיהיה לי טוב שם ואם אני אצטרך אותם הם תמיד יהיו שם בשבילי. זה אפילו יותר מלחיץ!!!!! 2) בנים.... אני לא אחת כזאת שמתחילה עם בנים, אני לא ממש מתייחסת אליהם בקטע כזה... כשמתחילים איתי (לא קורה המון.. אני בת 14 וחצי) אז אני הופכת את זה לשיחה קלילה, כזאת שבין ידידים. אני גורמת להם להרגיש נוח. אבל כל הזמן יש לי הרגשה מעצבנת כאילו שהם חושבים שאני ממש מכוערת [אני לא חושבת ככה, אני די שלמה עם המראה שלי אפילו שאני רחוקה מלהיות דוגמנית] ולוקחים אותי כמובן מאליו, בתור ידידה שפורקים אצלה הכל. אני הרבה יותר אוהבת את המעמד הזה- של "חברה טובה שלהם" מאשר "בת חתיכה שמתחילים איתה".. אני לא רוצה שיראו אותי בתור חברה פוטנציאלית. אני לא ארגיש נוח.. מצד שני, זה מתחיל קצת להימאס עליי הסטטוס הזה של "חברה טובה" הם כמעט מחשיבים אותי כחבר טוב באדי-באדי. ובינינו, לפעמים פשוט נמאס, נ-מ-א-ס לשמוע כל הזמן על חיי האהבה של ההוא ומה הוא אמר לה, ואיזה "כוסית" היא.. זה כאילו שהם שוכחים שאני בת, ומדברים איתי על GUY STUFF (אולי יש לי שגיאת כתיב). קחו בשחשבון גם, שבתור חברה טובה של חברות שלי, אני ממילא שומעת כל הזמן על חיי האהבה שלהן- שזה נורמלי למדי, אנחנו בנות. אבל לשמוע על זה משני הצדדים, בעוד צד אחד שאמור (כביכול) להישאר בלתי מפוענח בשבילי ובשבילנו הבנות ככלל, משתף אותי בעניינים הכי כמוסים שלו.. טוב שהם לא משתפים אותי בפנטזיות שלהם גם! זה מתחיל להיות קצת מעיק.. בעוד לי אין בדיוק "חיי אהבה" (וממש לא חסר לי, למי שתוהה) אני מודעת לעצם היותי בת 14 וחצי, ואני הרבה יותר אוהבת לצחוק ולעשות שטויות עם חברות וידידים, ואני לא משתפת אף אחד ב"עניינים הכמוסים שבלב" (כי אין לי כאלה! חחח) זה ממש מטריד כבר! זה גורם לי לחשוב שמשהו דפוק בי... לפני חודש וחצי קיבלתי הצעת חברות מאחד הידידים הטובים שלי. דחיתי אותה בעדינות. זה לא שאני דחויה והמעמד היחיד שיכול להיות לי בקרב בנים זה ה"יועצת". עובדה שהיו כבר כמה שהתאהבו בי, אבל ככה כנראה תופסים אותי. זה מייגע כבר. כמה אפשר לטחון כל היום בנים-בנות?! ואגב לכל מי שחושב שבנים פחות רכלנים מבנות- טעותמרה בידיו! ואני באמת אובייקטיבית! אני לא מרכלת בכלל (בטח שלא על בנים) חברות שלי גם לא (ואני ביקורתית כלפי חברות שלי, שלא יהיו אי-הבנות!) בצורה מוגזמת, ובנים אוהוווווו כמה מרכלים! ועוד על מידות חזייות, צבע שיער, הדברים הכי מטומטמים! והגועל זה שהם מספרים לי את זה כאילו אני אחד משלהם. השלב הבא- להזמין אותי לערב בנים. אולי הם מצפים שגם אני אשב איתם עם יד במכנסיים (=בחצאית) ואשרוק ל"כוסיות"?! באמת שאני אחת שלוקחת דברים בהומור. זה די מצחיק אותי, אפילו שיש בזה משהו גם טיפה מעליב. עוד משהו שטיפה מציק לי, זה שחברות שלי לפעמים לא ישנות לילות כי הם מנסות להבין את ה"ראש של הבנים" ומה הם חושבים עליהם ועל מה הם מדברים. זה מה שמושך אותם בבנים- שהם כ"כ מסתוריים... אצלי זה לא תופס, כי אני יודעת בדיוק מה הם חושבים. אני כאילו מבינה גם ראש של בנות (שזה נורמלי) וגם ראש של בנים (WTF??) בזמן שחברותיי מנסות לנחש מה הבנים חושבים/אומרים, אני פשוט יודעת. כי הם אמרו לי. זה מוציא את כל הטעם מהעניין כי כל הקלפים פתוחים לפניי.. זה כזה מוזר!! אז חשבתי להתחיל לנתק קשר עם רוב הידידים שלי כי זה כבר הגיע למצב לא נוח בעליל שאני מרגישה שתיכף הם ירצו שאני אשתתף בתחרות היריקות שלהם, זה לא לעניין. וגם באיזשהו מקום נמאס לי להיות החבר-בת שלהם. זה ממש מעיק! ואז הבנתי שטו לייט, אני לא יכולה לנתק איתם קשר. הם סומכים עליי, הם בונים עליי, וזה לא שהם עשו לי משו רע. הם מאוד מעריכים אותי והם קיבלו אותי מאוד יפה אליהם. יש לכם דרך שבה אולי הם יתחילו להתייחס אליי בתור אשכרה בת ולא משהו לא מוגדר? רק חסר שהם גם ישאלו אם יש לי חברה וזהו.. ואני לא מגזימה! *כל מה שנכתב פה לא נכתב מייאוש או מעצבים, אפשר להסתכל על זה בהחלט בתור הומור, שכן אני לא שונאת אף אחד מהם ואני מחבבת את כולם.. זאת גם לא בקשה נואשת לעזרה, אבל אם למישהו יש איזו עצה טובה אני אשמח לשמוע
תודה רבה!* נ.ב.2 אני לא יודעת אם זה קריטי, אבל אני גם דתייה, ואני שומרת נגיעה, והם מביאים לי צ'אפחות בלי לשים לב מרוב שהם רגילים לתת גם אחד לשני, וכמה שאני מסבירה להם שוב ושוב הם לא יודעים על מה אני מדברת בכלל.. הם לא מרגישים שהם נוגעים בי! אחחח לכו תסבירו להם גם.!
טוב תקשיבו.. שלחתי הודעה לפני כמה ימים ולא בדיוק הגיבו לי עליה... לא משנה. בכל אופן, אני קצת בבעיה. לא בדיוק "בעיה" אבל יש לי 2 דברים די מטרידים: 1) אני עוברת שנה הבאה לבי"ס חדש (כל שנה אני עוברת ביצפר, ולא בגלל בעיות חברתיות, דווקא סבבה לי בכל מקום- אבל אני תמיד מרגישה שהבצפר לא מתאים לי) והוא אמור דווקא ממש להתאים לי, מכל הבחינות! אבל אני טיפה מפחדת לעבור ולהתחיל שוב מההתחלה.. אומנם תמיד בסוף זה "מצליח".. אבל אני ממש לחוצה, מה אם הפעם זה לא? אולי ישנאו אותי? אולי ואולי.. וזה קשה! חברות שלי נורא עצובות שאני עוזבת אבל מפרגנות לי בכל זאת והם אומרות לי שהם בטוחות שיהיה לי טוב שם ואם אני אצטרך אותם הם תמיד יהיו שם בשבילי. זה אפילו יותר מלחיץ!!!!! 2) בנים.... אני לא אחת כזאת שמתחילה עם בנים, אני לא ממש מתייחסת אליהם בקטע כזה... כשמתחילים איתי (לא קורה המון.. אני בת 14 וחצי) אז אני הופכת את זה לשיחה קלילה, כזאת שבין ידידים. אני גורמת להם להרגיש נוח. אבל כל הזמן יש לי הרגשה מעצבנת כאילו שהם חושבים שאני ממש מכוערת [אני לא חושבת ככה, אני די שלמה עם המראה שלי אפילו שאני רחוקה מלהיות דוגמנית] ולוקחים אותי כמובן מאליו, בתור ידידה שפורקים אצלה הכל. אני הרבה יותר אוהבת את המעמד הזה- של "חברה טובה שלהם" מאשר "בת חתיכה שמתחילים איתה".. אני לא רוצה שיראו אותי בתור חברה פוטנציאלית. אני לא ארגיש נוח.. מצד שני, זה מתחיל קצת להימאס עליי הסטטוס הזה של "חברה טובה" הם כמעט מחשיבים אותי כחבר טוב באדי-באדי. ובינינו, לפעמים פשוט נמאס, נ-מ-א-ס לשמוע כל הזמן על חיי האהבה של ההוא ומה הוא אמר לה, ואיזה "כוסית" היא.. זה כאילו שהם שוכחים שאני בת, ומדברים איתי על GUY STUFF (אולי יש לי שגיאת כתיב). קחו בשחשבון גם, שבתור חברה טובה של חברות שלי, אני ממילא שומעת כל הזמן על חיי האהבה שלהן- שזה נורמלי למדי, אנחנו בנות. אבל לשמוע על זה משני הצדדים, בעוד צד אחד שאמור (כביכול) להישאר בלתי מפוענח בשבילי ובשבילנו הבנות ככלל, משתף אותי בעניינים הכי כמוסים שלו.. טוב שהם לא משתפים אותי בפנטזיות שלהם גם! זה מתחיל להיות קצת מעיק.. בעוד לי אין בדיוק "חיי אהבה" (וממש לא חסר לי, למי שתוהה) אני מודעת לעצם היותי בת 14 וחצי, ואני הרבה יותר אוהבת לצחוק ולעשות שטויות עם חברות וידידים, ואני לא משתפת אף אחד ב"עניינים הכמוסים שבלב" (כי אין לי כאלה! חחח) זה ממש מטריד כבר! זה גורם לי לחשוב שמשהו דפוק בי... לפני חודש וחצי קיבלתי הצעת חברות מאחד הידידים הטובים שלי. דחיתי אותה בעדינות. זה לא שאני דחויה והמעמד היחיד שיכול להיות לי בקרב בנים זה ה"יועצת". עובדה שהיו כבר כמה שהתאהבו בי, אבל ככה כנראה תופסים אותי. זה מייגע כבר. כמה אפשר לטחון כל היום בנים-בנות?! ואגב לכל מי שחושב שבנים פחות רכלנים מבנות- טעותמרה בידיו! ואני באמת אובייקטיבית! אני לא מרכלת בכלל (בטח שלא על בנים) חברות שלי גם לא (ואני ביקורתית כלפי חברות שלי, שלא יהיו אי-הבנות!) בצורה מוגזמת, ובנים אוהוווווו כמה מרכלים! ועוד על מידות חזייות, צבע שיער, הדברים הכי מטומטמים! והגועל זה שהם מספרים לי את זה כאילו אני אחד משלהם. השלב הבא- להזמין אותי לערב בנים. אולי הם מצפים שגם אני אשב איתם עם יד במכנסיים (=בחצאית) ואשרוק ל"כוסיות"?! באמת שאני אחת שלוקחת דברים בהומור. זה די מצחיק אותי, אפילו שיש בזה משהו גם טיפה מעליב. עוד משהו שטיפה מציק לי, זה שחברות שלי לפעמים לא ישנות לילות כי הם מנסות להבין את ה"ראש של הבנים" ומה הם חושבים עליהם ועל מה הם מדברים. זה מה שמושך אותם בבנים- שהם כ"כ מסתוריים... אצלי זה לא תופס, כי אני יודעת בדיוק מה הם חושבים. אני כאילו מבינה גם ראש של בנות (שזה נורמלי) וגם ראש של בנים (WTF??) בזמן שחברותיי מנסות לנחש מה הבנים חושבים/אומרים, אני פשוט יודעת. כי הם אמרו לי. זה מוציא את כל הטעם מהעניין כי כל הקלפים פתוחים לפניי.. זה כזה מוזר!! אז חשבתי להתחיל לנתק קשר עם רוב הידידים שלי כי זה כבר הגיע למצב לא נוח בעליל שאני מרגישה שתיכף הם ירצו שאני אשתתף בתחרות היריקות שלהם, זה לא לעניין. וגם באיזשהו מקום נמאס לי להיות החבר-בת שלהם. זה ממש מעיק! ואז הבנתי שטו לייט, אני לא יכולה לנתק איתם קשר. הם סומכים עליי, הם בונים עליי, וזה לא שהם עשו לי משו רע. הם מאוד מעריכים אותי והם קיבלו אותי מאוד יפה אליהם. יש לכם דרך שבה אולי הם יתחילו להתייחס אליי בתור אשכרה בת ולא משהו לא מוגדר? רק חסר שהם גם ישאלו אם יש לי חברה וזהו.. ואני לא מגזימה! *כל מה שנכתב פה לא נכתב מייאוש או מעצבים, אפשר להסתכל על זה בהחלט בתור הומור, שכן אני לא שונאת אף אחד מהם ואני מחבבת את כולם.. זאת גם לא בקשה נואשת לעזרה, אבל אם למישהו יש איזו עצה טובה אני אשמח לשמוע
