קצת על כפר (ומעיין) ליפתא../images/Emo26.gif
הכפר ליפתא, 725 מעל פני הים, ממוקם במבואות ירושלים ובו שרידי בתים מפוארים, מתקנים מסורתיים להפקת שמן ( בתי בד), מעין זורם וניקבה שאפשר להלך בה. בתי האבן של הכפר, משתלבים עם מדרון ההר היורד לכיוון נחל שורק. הבתים הנטושים הם שרידים של כפר ערבי שהוקם במאה ה-16, בו התגוררו על פי מפקד בשנת 1931 כ- 1844 תושבים ב-410 בתים. היום שרדו 55 מבנים, הנמצאים בסכנת הריסה, שוד אבנים ופגעי ונזקי טבע. בתי הכפר הוקמו בחלקו העליון של המדרון, כדי לנצל את הקרקע הפורייה שבאפיק הנחל והמעיין הנובע כל השנה, להשקיית העיבודים החקלאיים. ההסטוריה המאוחרת יותר של המקום, מלמדת על ישוב יהודי במקום. ליפתא מזוהה עם האתר המקראי מי-נפתוח, הנזכר במקרא בספר יהושוע ט"ו: 9 בתיאור הגבול הצפוני של שבט יהודה: "ותאר הגבול מראש ההר, אל מעיין מי נפתוח ויצא אל ערי עפרון ותאר הגבול בעלה היא קריית יערים". פעם נוספת נזכר המקום בתיאור הגבול הדרומי של שבט בנימין: "ופאת נגבה מקצה קריית יערים ויצא הגבול ימה ויצא אל מעין מי נפתוח" (יהושוע, י"ח 15). משערים שהשם נפתוח הוא שיבוש השם מרנפתח – שמו של מלך מצרי, שערך בשנת 1220 לפנה"ס מסע כבושים בארץ כנען. בשיר הניצחון שחובר בעקבות המסע (השיר נמצא חרות על לוח בזלת) נזכר שמו של עם ישראל לראשונה, ובפעם היחידה במקורות המצריים. על כן, אגב, נקרא הלוח הזה "מצבת ישראל". בפרעות בשנת 1936 וכן בפעולות האיבה בראשית מלחמת השחרור, הטרידו תושבי הכפר את התחבורה היהודית לירושלים, ובמהלך מבצעי הפריצה לירושלים נכבש הכפר, תושביו ברחו לרמאללה והכפר ננטש. במשך השנים עלו מספר יוזמות ותוכניות לשימור הכפר ונופו הייחודי, יוזמות שלא מומשו מחוסר תקציב. במשך השנים נפגעו מבני הכפר קשות עקב פלישות, שוד אבנים, פיצוץ יזום של תקרות המבנים ע"י ממ"י ואימוני צהל בשטח.
מעיין ליפתא המעין הוא מעין שכבה, שרבים כמותו בהרי ירושלים (סטף וכד‘). מי הגשם חודרים דרך שכבת סלעי הגיר ומחלחלים מטה עד הגיעם לשכבת הסלע האטום. סיפקתו של המעין קטנה וכדי לנצלו הקימו ברכת אגירה, וממנה תעלות להשקיית הבוסתנים. (בסוף ימי הקיץ ישנם עצי תאנה עמוסי פרי ושיחי סברס) הכניסה למעיין, כמו כל המעיינות באזור ירושלים, גם מעיין זה כוער על ידי חסידי ברסלב בכתובות.
)
