כמה הסברים
ראשית, באגד יש פחות הקפדה על סוג האוטובוס המוקצה לעבודה בקו מאשר בדן ובשניהם אין הגבלה של סוג אוטובוס יחיד לקו. דווקא בדן, בזמן האחרון מחדשים ציים שלמים של קו, כלומר סדרה שלמה נכנסת לקו אחד (או יותר) ואז באמת נוצר מצב שיש רק דגם אחד בקו. בעיקרון מה שקובע זה הסידור של הנהג והוותק שלו. במידה והנהג עובד בסידור עבודה בינעירוני, הוא יקבל אוטובוס בינעירוני לעבודה, כאשר שנת הרכב נמצאת ביחס הפוך לוותק שלו, כלומר, ככל שהנהג ותיק יותר, כך האוטובוס יהיה חדש יותר. במידה והנהג עובד בסידור עירוני, הוא יקבל אוטובוס עירוני, כאשר גם כאן הוותק משחק תפקיד. אם לנהג בסידור עירוני, יש הסעה של מפעל בתוך הסידור, הרי שהוא יקבל אוטובוס בינעירוני (בגלל המושבים) ולכן ניתן לראות הרבה פעמים אוטובוסים בינעירוניים עובדים בקו עירוני. זה נובע גם מאופן בניית הסידורים באגד, שלעתים רבות נהג שמגיע מצפת לת"א (למשל) צריך לבצע נסיעה עירונית מת"א לראשל"צ ואז לחזור לצפון. לגבי ה-O303, מדובר לרוב באוטובוסים רזרביים, אשר עובדים בקווים מזדמנים ע"פ הצורך, או בסידורים קבועים בסניפים הנחשבים נחותים מבחינת עבודה. בכלל זה נחשבים הסניפים במרכז, לעומת הסניפים בי-ם, שם תמיד מקבלים את המכונות החדשות ביותר ואחרי כמה שנים זורקים אותם למרכז. הבולט ביותר הוא סניף הרצליה, שמורכב כמעט כולו מעגלות O303 ו-O405 עתיקות. בדן, לעומת זאת, יש חשיבות רבה מאוד לסידור של הנהג, ובד"כ ככל שהסידור קשה יותר, כך יש יותר סיכוי לנהג בלי וותק לקבל אוטובוס חדש, אבל גם כאן יש עדיפות לוותיקים. בדן, הסיכוי לראות אוטובוס בינעירוני מבצע קו עירוני נמוך מאוד, וזה קורה בעיקר בימי שישי או במהלך השבוע בבוקר, כאשר הנהגים של הקווים לירושלים מתגברים את הקווים העירוניים בטרם יעלו לבירה. בשתי החברות נדיר מאוד לראות אוטובוס עירוני מבצע קו בינעירוני, וזה קורה בעיקר במקרים של עומס קיצוני, ובעיקר בקווי החרדים בתקופות הקיץ או החגים.