היי לכולם

היי לכולם

יצירה חדשה\ישנה "את כל מה שחלמתי שתהיי" העיניים האלה משגעות אותי...היא לא עונה , כמובן למה שהיא תענה? מה הייתי בסך הכל בשבילה? עוד סטוץ... עוד אחד לרשימה אבל אני אזכור הכל בשבילי זה היה הכל! כל טיפת זעה כל טיפת רוק כל נגיע בבשר החשוף אני אזכור את הכל צרוב בזכרוני חתום באש **************************************** זה התחיל כמו כל סרט אמריקאי כושל.... היא שפכה עלי כוס שוקו ביציאה מבית קפה והחולצה הלבנה שלי לא נשארה כל כך לבנה העיניים האלה, וואו מהרגע הראשון שראיתי אותן ידעתי שאני רוצה אותה והיא כמובן כמעת התעלמה ממני לגמרי דחפה אותי לשירותים באדישות מוחלטת פושטת לי את החולצה "זה רק שוקו לא ישאר לך כתם!" היא אומרת בכזאת רצינות, כאילו שהיה איכפת לי מהחולצה באותו הרגע... העיניים האלה "אמ..." אין לי כל כך מה לומר העיקר שלא תלך ואני עומדת שם מולה בחזיה ומכנס ואין לי ממש מה לומר היא נראתה כועסת... ואז חייכה... "אני מצטערת! עבר עלי יום רע" היא מחטטת בתיק ומוציאה סווטשר כחול "הנה חבל שתלבשי אותה מוכתמת" לקחתי את הסווטשר ולבשתי אותו מלמלתי תודה חרישי ויצאתי מהתא היא התקוננה לצאת מהשירותים ואז הסתובבה "אם בא לך לדבר פעם" צוחקת ומביאה לי פיסת נייר עם מספר... ********************************************** שקט עכשיו... היא קמה מתלבשת והולכת "לאן את הולכת?" היא מסתכלת עלי עם העיניים האלה ויוצאת "לאן את הולכת?" אני צועקת... לא רוצה לוותר עליה , עלינו אני רואה אותה מהחלון בחדר השינה שלי עוצרת מונית ונכנסת ********************************************** "שיט" ידי דופקת בחוזקה על שולחן הכתיבה אני מנסה להעלות אותה על הכתב ******************************************** צלצלתי אליה אחרי יומיים אמרתי שלום ואם היא זוכרת היא אמרה שכן וצחקה, שאלה עם השוקו ירד חייכתי "כן הוא ירד" היא שמחה, דיברה כמו אדם שונה לגמרי עזרתי אומץ.... אבל שוב הוא נעלם לי "רוצה להיפגש מתי שהוא?" היא שואלת מה היא קוראת מחשבות?.... הרעיון חלחל למוחי היא היחידה שמבינה אותי, והיא אפילו לא מכירה אותי "כן" אמרתי "אני רוצה שניפגש" ***************************************************** "עשית את זה פעם?" היא שואלת עם מן מבט תמים כזה "כן, ברור" היא לא נראתה מסופקת "עם בת אני מתכוונת" המבט בעיני הסגיר אותי "אני מבינה" היא אמרה והתחילה להתלבש שוב "חכי" אמרתי, לא מאמינה שהוצאתי הגה בכלל "אני רוצה שתישארי" והיא מחייכת וממשיכה להתלבש "ביום אחר אולי... אני צריכה ללכת" נגעתי בכתפה היא הסתובבה נישקתי אותה היא הדפה אותי לאחור "אני צריכה ללכת" חייכתי מה עוד יכולתי לעשות? היא הייתה כל כך לא רגילה היא השתנתה כל שניה התנהגות שונה מראה שונה שאלות שונות זה שיגע אותי! כמו העיניים האלה שלה. ************************************************** עוד שתי שורות ואני מסיימת כל הסיפור בקווים כללים אבל עדיין אני לא מצליחה לתאר אותך או את איך גרמת לי להרגיש "שיט" אני לא מצליחה להעלות אותך על הכתב **************************************************** "אז היום ב-5 אצלי" היא אומרת "איפה זה אצלך?" אני שואלת "ניפגש בבית קפה זה שתי דקות משם" אני מסכימה ומתחילה להתארגן כבר 4 וחצי יצאתי מהבית והגעתי לבית הקפה בחמש היא חיכתה שם ליד מוכר צעיר וקונתה כוס שוקו כשראתה אותי חייכה והלכה לקראתי "היי" אמרתי לא מצליחה להפסיק לחייך, יש לה את התכונה הזאת שכשרואים אותה חייבים להרגיש מה שהיא מרגישה ועכשיו היא חייכה אז גם אני חייכתי הלכנו לדירה שלה קטנה ומושקעת בגוונים עזים של כחול חדר השינה היה כולו בנוי ממיטה ענקית.... פשוט מושלם "תרגישי בנוח" בדיוק מה שהייתי צריכה לשמוע בשביל להתיישב על המיטה והיא התיישבה לידי "מאי" היא אמרה "רוצה לשתות משהו? אולי לאכול" "לא... תודה" אני עונה בהיסוס ******************************************************* צלצלתי עשר פעמים לנייד וענה רק מזכירה "למה הלכת יעל?... למה הלכת?" היא תמיד עושה לי את זה בלי שום התראה פשוט קמה והולכת למה הלכת?????? הקול צועק בתוכי ואין ממך תשובה... ניסיתי להתקשר מטלפון חסוי, היא בכל זאת לא עונה אני שונאת לאהוב אותך... בא לי לצעוק את זה מול כל העולם אני שונאת לאהוב אותך. ********************************************************* היד שלך נגעה ביד שלי שהייתה מושענת על המיטה גורמת לי לשים יותר לב אליך אני מסתכלת אל תוך העיניים הדבש שלך את רק מחייכת חיוך מתוק, ומתקרבת גם אני התקרבתי את לוחשת לי באוזן "קר לך?" אני עונה בשלילה את הולכת ומדליקה מזגן "לי קר אני מצטערת" אני קמה מהמיטה ועומדת מולך אני מתקרבת אליך ואת לא מתנגדת נותנת לשפתי לחוש את שפתיך לגופי להיצמד לגופך לידי לנוע לאורך העורף, אל הגב, בקו ישר צמוד לעמוד השדרה את מחייכת את החיוך המקסים הזה נשכבת על המיטה מושכת אותי אחריך, אני נשכבת לידך את מביטה אלי מורידה את החולצה שלך נשכבת מעלי פותחת לי את הכפתור של הג'ינס נושכת לי את השפה מחייכת מנשקת לי את הצוואר פותחת חזיה, המבט שלך משתנה קצת ואז "מאי" את אומרת בקול המתוק שלך "עשית את זה פעם?" "כן, ברור" היא לא נראתה מסופקת "עם בת אני מתכוונת" המבט בעיני הסגיר אותי "אני מבינה" היא אמרה והתחילה להתלבש שוב
 
המשך

******************************************** אני יושבת בחדר שלי בחיים לא הרגשתי ככה, כלפי אף אחד! את פשוט כל כך שונה מכולם, ברמה יותר גבוה מכולם את מרחפת וכלנו זוחלים על ארבע אני לוקחת דף ועיפרון, מחדדת אותו לאט ובנתיים חושבת איך להתחיל, איך לתאר אותך יש לי כבר חמש או שש רעיונות שונים כמובן שכולם גרועים, אף אחד לא מתקרב אפילו להיות כמו שאת "שיט" ידי דופקת בחוזקה על שולחן הכתיבה אני מנסה להעלות אותה על הכתב ***************************************************** הפאלפון שלי התחיל לנגן את הסימפוניה של בטהובן על המסך מהבהב "יעל" אני עונה , הבטן שלי החליטה להתמלא בפרפרי בר מטורפים "היי מאי, אני מצטערת על אתמול אני הגזמתי" אני ממלמלת "זה בסדר" ואת לא נראת מרוצה "בואי אלי מחר, אני אפצה אותך" אני מסכימה ואת מנתקת בלי לומר שלום. כרגיל *********************************************************** אני מנסה לתפוס אותך בפעם העשירית באותה השעה או שאת לא עם הנייד או שאת לא רוצה לדבר איתי. או שקרה לך משהו, או שגנבו לך את התיק או שנגמרה הבטריה... אני משתגעת יש פה כזה שקט בלעדיך ********************************************************* אכלתי את התות האחרון וליקקתי ממך את הקצפת את מרחת סירופ שוקולד על החזה החשוף שלי וליקקת בהנאה גלויה אני נאנחת "לא נשארו תותים?" את שואלת פתאום אני מתחילה לצחוק ומבקשת סליחה אבל התותים היו נורא טעימים ו... "כן" את עונה "הם אורגנים" ושתינו פורצות בצחוק. את יורדת ממני מתכרבלת לצידי מתחת לשמיכה הגשם מטפטף על החלון, אני מרגישה כל כך שלמה עם עצמי כל כך שלמה איתך "את כל מה שחלמתי שתהיי" ***************************************** סיימתי את הסיפור שלי, סיימתי דפדפת סיימתי את הפרק הזה בחיי, את לא מדברת איתי אבל הצלחתי, הצלחתי להעביר את הבלבול שאת גורמת לי להרגיש הצלחתי להעביר את הכאב כעס שיגעון, בכך שכתבתי שאני לא יכולה לתאר אותך גאוני... **************************************************** קבענו שוב בבית הקפה, שכחתי איך מגיעים את מגיע באיחור של 5 דקות קצת סמוקה מתנצלת מחבקת אותי, "היי" את לוחשת מובילה אותי אחריך דרך סמטה ירוקה רוחשת ברחשים אל הדירה המטופחת שלך פותחת את הדלת, אנחנו נכנסות לחדר השינה המיטה בצבע אדום עז תותים בקערה עם קצפת, סירופ שוקולד וורד שחור, יחיד "איך זה בתור פיצוי?" את שואלת מחייכת "לא היית צריכה לעשות את כל זה" אני אומרת כמעת בלחישה "דווקא כן," את מחייכת "את שווה את זה" ****************************************************** ועכשיו שקט שקט של לילה שקט של חורף שקט ממך ולמרות שאני מתגעגעת אני מעדיפה את זה ככה שקט
 

femfatal

New member
התגובות כאן באות בגלים...

בכל אופן מאד אהבתי את הסגנוון כתיבה,מקורי בעיני.הסיפור מרתק ושוב-מקורי!! מאד אשמח לקרוא עוד סיפורים/יצירות שלך,הצלחת לסקרן אותי מאד בסגנון! אני רק חייבת להאיר לסיום -בתור קוראת הייתי מעדיפה לקרוא את הכל ברצף מבלי הקיטוע שהיה באמצע,זה הרס קצת מהרצף ומהזרימה!
 

מורן א

New member
../images/Emo24.gif ברוכה הבאה

הקטע שכתבת מקסים, קראתי אותו פעמיים ואהבתי אותו מאוד. אני הייתי קוראת לו "שקט". הפורום לפעמים מעט שקט, זה האופי שלו, וכמובן שנשמח אם תבחרי להשתלב. מורן
 
למעלה