../images/Emo7.gif ליאורי.........
קצת לקחת לי את המילים .... אני דבר ראשון מעל ומהכל משתתף בצערך אני לא יודע לפני כמה שנים זה קרה אבל אני משער לעצמי שזה מאוד מאוד קשה ... אם יש משהו שבאמת סותם לי את הפה כל פעם מחדש, משהו שאני לא מצליח להתמודד איתו בשום מצב או למצוא דרך לעודד זה מקרים כאלה, אני רק יכול להיות שם ולקוות שזה עוזר... אז קבלי ממני חיבוק ענקי, אני הכי "שם" שאני יכול להיות בשבילך ומקווה שהיום יעבור עלייך בסדר, כמה שאפשר בכל מקרה... אני באמת קצת נתקע במקרים כאלה אני מוצא שאין הרבה מה להגיד, רק להיות גאה בך שאת עוד עומדת, בכזאת אמיצות אני לא יודע אם הייתי מסוגל , זה מטורף לגמרי... ההתמודדות שלי עם מוות הייתה כשסבא שלי נפטר ועד היום אני לא מעקל, וזה שונה לגמרי אני יודע אבל אני רק יכול להגיד לך שאני יודע שביום של האזכרה הנפטר יורד מן השמיים ומביט מתעדכן, הוא עדיין שם , הוא תמיד בלב, והוא היה רוצה שנחייך בכל עת... אז מחר שתהיי שם, תנסי לקחת לך כמה דקות בצד ולדבר איתו, לספר לו מה קורה בחיים שלך, לעדכן אותו ולהגיד לו שאת מאוד מתגעגעת.... אני בטוח שהוא ישמע וישלח חיבוקים ואהבה בחזרה... אני בכל מקרה מקווה שבכל זאת תרדמי הלילה ואולי הוא יבוא לך בחלום ויגיד לך שהכל בסדר שם, שאין לך מה לדאוג... אני באמת מקווה שתהיי בסדר, ואני איתך מאמי, כל הזמן...