היי לא גרושה עדיין אבל מתה מפחד

gyh27

New member
היי לא גרושה עדיין אבל מתה מפחד

אני בת 27 נשואה 8 שנים....יש לנו 3 ילדים קטנים קטנים מאוד ואי אפשר יותר "לסחוב" ביחד ואני לא יודעת מה לעשות,איך עושים את הצעד הזה? הבן הגדול כבר אמר לי שהוא לא אוהב אותי כי אני מגרשת את אבא רע לי בלב אני לא יודעת איך אני אתמודד לבד עם 3 תינוקות,אני לא עובדת רק עכשיו ילדתי אני פוחדת ןלהיות לבד,לישון לבד להתעורר לבד להיות הורה לבדפתאום אני קולטת איך 8 שנות נישואין נישלו אותי מהעצמאות שלי,פתאום אני קולטת שאני לא ניידת כי לא הייתי צריכה עד עכשיו פתאום אני קולטת שאפילו שקיטרתי שהוא לא עושה כלום....כל "הכלום" הזה פלוס "הכלום" שלי ייפול עליי אני לא מפסיקה לבכות ולהאשים אותו שהוא הרס לי את החיים כל הריבים שהיו לנו בעבר והוא התחנן שנישאר יחד ושהוא יישתנה וכל הזמן נתתי לו צ'אנס נוסף והוא המשיך לשבור לי את הלב ועכשיו כשכבר נגמרו כל הצ'אנסים והוא כבר בכלל לא רוצה אותם הוא רוצה שנסגור את הבאסטה עכשיו אני עם 3 תינוקות כשהקטן ביותר בן חודשיים,מי ייסתכל עליי עם 3 ילדים?!מי יסתכל עליי אחרי 3 לידות כשאני בעצמי לא יכולה והוא נוחר לו בסלון כאילו אין לו טיפת כבוד לכל השנים שלנו יחד
 

NoaModiin

New member
טבעי ביותר...

טבעי שתפחדי מפני מה שצפוי לך, אבל כאשר תהיה שלמה עם ההחלטה, תגלי פתאום שהשד לא נורא כל כך. פתאום יהיו לך כוחות לעשות כל מה שלא עשית עד עכשיו.
 

Rinattt

New member
וואו...

אני הייתי גרושה+3 בגיל 27 - לא קל! אבל אפשרי... :) קבלי עיצה מכל הלב, תעשי הכל בכדי שכן תוכלי להסתכל על עצמך [כאילו מה איכפת לך אם מישהו כן יסתכל עלייך אחרי 3 לידות או לא? חשוב שאת תוכלי!] צאי לעבוד, צאי מידי פעם לכוס קפה עם חברות, תתייפי - בשביל עצמך ועצמך בלבד!!! ותביני, כשאת לא תהפכי את עצמך למובן מאליו ולמסכנה ובכיינית ותדעי שאת חזקה יפה ומוצלחת תזכי לכבוד המגיע לך. אל תצפי שיכבדו אותך אם את עצמך לא יכולה לכבד את עצמך [מי יסתכל עליי עם 3 ילדים?! אחרי 3 לידות כשאני בעצמי לא יכולה - את מזלזלת בעצמך] ומה שלא נעים לך בעצמך - תשני. תעשי את כל זה כשאת עדיין במסגרת הנישואים, לכי תדעי אולי הוא יגלה אותך מחדש והימים הטובים יחזרו... :) [חבל למהר לפרק את החבילה] בהצלחה
 
קודם כל להירגע

תראי הרבה נשים וגברים עברו ועוברים את אותם הדברים אז כן קל זה לא יהיה. אבל מבטיח לך שאם הכול יתממש ותתגרשו תראי פתאום שיש לך הרבה יותר כוחות ממה שחשבת שגם בלעדיו את מסתדרת ואפילו טוב יותר יש הרבה אנשים טובים שם בחוץ ואירגונים שיעזרו ומי יסתכל עלייך...תאמיני לי שהרבה . גברים לא יחסרו תאמיני לי אמן שזו תהיה הבעיה היחידה וחוץ מזה שפה תוכלי לשאול הכול ולקבל תשובות ממבחני החיים
 

דגיגית33

New member
כולם....

יכולים להבין את הפחדים שלך, ואת הלבטים, נכון, קל זה בטוח לא יהיה, אבל את לא לבד, יש עוד הרבה במצבך שעברו ולצערי עוד יעברו. תתחילי לחשוב על לקדם את עצמך, לרכוש מקצוע, על מנת שתוכלי לחוש מעט יותר בטחון, לפחות כלכלית, תתחילי לחשוב על איך את רוצה להראות ולאט לאט לבצע שינויים, אל תתעסקי בהאשמות, הן לא יובילו אותך למקום טוב, זה המצב ואיתו את תתמודדי, לאט לאט כל קושי בעיתו. והכי חשוב, להבין, שהסביבה יכולה לעזור לך לתמוך בך, אבל רק אם את מוכנה לעשות זאת עבור עצמך.
 
gy יקרה, כמה בלבול ניתן למצוא בהודעה אחת...

ברשותך, בואי ננסה לעשות קצת סדר! אז מה היה לנו שם? את פוחדת להיות לבד, לישון לבד, להתעורר לבד... והיום, בעלך נוחר לו בסלון, אז אם הבנתי, זה אומר שגם היום את ישנה לבד, אני טועה? וחוצמזה, יש לך בונוס מדהים של סימפוניית כלי נשיפה ושאיפה. איך, איך תוכלי לוותר על זה?! את לא מפסיקה לבכות ולהאשים אותו שהרס לך את החיים... היום את מגדלת 3 ילדים קטנים (שיהיו בריאים!) - האם הוא כפה עלייך את ההריונות או שאת מסוגלת לקחת אחריות על ההחלטה כאדם בוגר? את מספרת שאינך עובדת, אינך ניידת וש"נישלו אותך מהעצמאות שלך"... מה חלקך במצב הנוכחי? האם ויתרת על מקום עבודה כדי להאריך חופשות לידה? האם בחרת שלא לעבוד ולהקדיש עצמך לאימהות? את יודעת, כשלמישהו חשובה עצמאות וניידות הוא פועל כדי להשיג אותן! אינו מפתח תלות וקונה אפילו טראנטה באלפיים ש"ח כדי להיות אחראי על ניידותו וניידות עולליו בתחומי עיר מגוריו. האם היה לך נוח להטיל זאת על בעלך ש"לא עושה כלום" והלה כשל בחלק זה של ה"כלום" וגרם לך לחוש נבגדת? יש לי תחושה שבתוך תוכך השלמת עם המצב והרגשת טוב עם אותה תלות. תחנוניו שלא לאבד אותך בשיאן של המריבות שהיו ביניכם והריטואל של הסכמה מצידך גרמו לך לחוש שאת שולטת במצב. יש לי רושם שהבטלן הנחרן הפתיע אותך וגרם לך לחוש רעידת אדמה בלתי צפויה בעליל... את כותבת ש"הוא רוצה לסגור את הבאסטה" והדבר הציף את כל הפחדים והחששות ובצדק, אך אל לך לשכוח שאם את שלמה עם ניתוק הקשר - הדבר יכול לתת לך מנוף אדיר לשלוט בחייך מתוך מידת העצמאות הנדרשת לאם לשלושה עוללים ולהוכיח לך שאת מסוגלת לתפקד באופן שיגרום לך להרגיש טוב עם עצמך ולאהוב מה שנשקף למולך במראה גם לאחר שלוש לידות! (החשש שלא יסתכלו עלייך הוא קשקוש מוחלט שאינו ראוי להתייחסות...) מאידך, כתבת שבעלך גרם לך לשברון לב ואני מרגיש שהאהבה לא מתה... היא זקוקה להחיאה! החיאה שתגיע רק ממקום של הערכה עצמית גבוהה יותר מצדך! תוכיחי לעצמך שאת מסוגלת, תוכיחי גם לו. העריכי את עצמך ותגרמי לו להעריך אותך. חושב שאת מסוגלת לגרום לו להתאהב בך מחדש, אבל רק אם תצאי ממעגל הקסמים שאת נתונה בתוכו! כתבת ש"אי אפשר יותר לסחוב ביחד"... נו, בטח, כשכל אחד מושך לכיוון אחר! אם תצליחו לאחד מטרות ולסחוב יחד - יהיה הרבה יותר קל! לטובתכם ולטובת הילדים הרכים שהבאתם לעולם. כגרוש איני יכול לשלול גירושים, אולם יש לי רושם שאתם עדיין בשלב שהינו בר תיקון. השינוי חייב לנבוע מתוככם ובשום פנים ואופן לא מתוך פחדים להישאר לבד! לא כברירת מחדל, אלא מתוך ראיית הטוב שבזוגיות שלכם. חישבו מה הביא אתכם להיות יחד ולהקים משפחה לא קטנה... ברור לי שנעתם בכח האנרציה ולא מתוך מחשבה מרובה... סוף מעשה במחשבה תחילה - אולם לעתים תוכל המחשבה להגיע בשלב מאוחר יותר... לוותר עליה לגמרי - אי אפשר!
 

lorine

New member
סוף מעשה בהדרכה תחילה

אהבתי את דרך ההסתכלות שלך. אני לא בטוחה ש-GY במקום הזה ויכולה לקבל את מה שכתבת מבלי שיתעוררו בה רגשות של חוסר יכולת וחוסר אונים. שמעתי על תחום של הדרכה או אימון אישי המיועד לאנשים/ נשים במצבה ומציעה ל-GY לנסות, בעזרתם לגלות את החוזקות שלה. כרגע היא לא מרגישה שווה ובעלת ערך, ומה שמדריך אותה זה הפחד. GY, הצעד הראשון הוא לבדוק עם איש מקצוע שמתמחה בגירושין ובהדרכה מסוג זה (ואם תרצי יש לי רשימה...מניסיון...) אם גירושין זאת המטרה הנכונה בכלל ולעכשו בפרט. היה ותחליטי שאין מנוס בעיתוי הזה להתגרש, תוכלי להיעזר בו/ בה גם בתהליך, ולקבל תמיכה עבורך ועבור ילדיך. חזקי ואמצי
 
עזבי...

חלפו יומיים עקרים מנוכחות ו/או תגובות של גברת ג'י וואי וזאת, לאחר הפצצה שהטילה כאן. חושב שהחברים התייחסו למצוקתה בשיא הרצינות ותרמו מנסיונם והשקפותיהם להקל עליה. הגברת לא חזרה, לא התייחסה לתגובות (אפילו לשם נימוס!) ומעוררת בי תחושה שאינה אלא טרול משועמם... וזה צורם כשקוראים תגובה כל כך אכפתית ומושקעת כשלך... מקווה שאני טועה. ואם כך - אין לי בעיה להתנצל.
 

robsato

New member
את חזקה ! ( אמרי לעצמך : אני אתגבר !!!! )

שלום לך. שמי רוברט, אני מתאר לעצמי שכל מה שכותבים לך , לא כל כך משנה את המציאות העגומה בה את חיה. גם אם יווצר מצב בו תתגרשי, אל תרגישי מובסת או עם רגשות " מנחיתים " כמו במכתבך. נכון, קשה ואפילו מאוד, לגדל בשניים 3 ילדים, שלא לדבר על להיות גרושה עם 3 ילדים. ואולם, אני מאחל לך כח וחוכמה להתמודד עם כל מה שבא לאחר הגירושין. אינך כל כך " מי יסתכל עלי עם 3 ילדים", יסתכלו עלייך עם 3 ילדים אם תשדרי לעולם שאת ראויה שיסתכלו עלייך. 3 ילדים אינם קללה, חלילה, כל דפוק המודד אותך לפי הילדים אינו ראוי לכך שתתייחסי אליו, ולא חשוב כמה הוא : יפה,גבוה, מאהב נפלא עם כסף ושאר ירקות... את יכולה להעלות את ערכך בחיים, על ידי כך שתשקיעי ( במאמץ רב, ועם עזרה היכן שניתן למצוא ולקבל ) בעיצוב האישיות שלך.וביכולות שלך !!! המצב העצוב גורם לך להתכנס בתוך הקונכייה שיש לכולנו, ואולם המפלט הזה של בריחה לקונכייה, זמני. !!!! כמו עם סמים, ( לא מניסיון !!
) אני מניח, זו מעין בריחה זמנית למציאות אחרת... לא מת העולם אם הגעת לגירושין....מת ( וברוך השם ) קשר קלוקל שאולי היה צריך להסתיים מזמן, ואולם נכון הדבר " מוטב מאוחר מלעולם לא " ....( ובכלל, מה כל כך מאוחר בגיל - 28 ? ). אני מקווה שהחלטותייך תהיינה הגיוניות יותר מאשר רגשיות. את אחראית לטיפוח וגידול 3 פרחים שהיושב במרום העניק לך, ( וכמו בהגדה של פסח " כן לך ולא לא, כיוון שהוציא עצמו מן הכלל" התא המשפחתי. ).אני לא דתי , אני מאמין שיש אל הדואג לברואיו. והוא יעזור לכם. אם יש לך משפחה, אין שום סיבה שלא לנסות ולהסתייע בהם. בתבונה. לו יכולתי לסייע יותר ממאשר סתם להקליד מילים , הייתי שמח לעזור . היי חזקה. האמיני בעצמך וביכולותייך, מעטים ככל שיהיו... והמצב רק יתבהר.
חיוך לך. רוב.
 

robsato

New member
וכמו בהגדה של פסח " כן לך ולא לו, כיוון שהוצי

טעיתי קצת...אבל לא נורא... וכמו בהגדה של פסח " כן לך ולא לו, כיוון שהוציא עצמו מן הכלל" התא המשפחתי. ). כיוון שבעלך הוציא עצמו מן המסגרת... היי חזקה.
 
ספירת מלאי

בת 27 - עדיין צעירה, כל החיים לפניה. "איך 8 שנים נישלו אותי מהעצמאות שלי"-יש לך עכשיו הזדמנות להיות עצמאית..ובגדול. ותפסיקי..תפסיקי להאשים אותו שהוא הרס לך את החיים- קחי אחריות,הרי את עצמאית בפוטנציה?{ראי המשפט השני}. תפסיקי לקטר,זה לא יקדם אותך-תתחילי להתעסק במה את הולכת לעשות" ולא ב..נישלו אותי..קיטרתי..הוא הרס לי..היו לנו ריבים..הוא שבר לי את הלב.. אל... תתעסקי.. בעבר.. כי העבר מת...שימי אותו בקופסה..לא תוכלי לשנות אותו..הוא לא קיים לגבייך..ואגב לא קיים כלפי אף אחד. החשוב הוא..מה אנו עושים היום..עכשיו..כי..היום ועכשיו-אנחנו חיים. אתמול היית בת 26 ..והיום? תוכלי לחזור להיות רווקה ולהתחיל הכל מהתחלה? לא ! אבל תוכלי לאסוף עצמך "עם כל החבילה" ולעשות משהו. היפכי המשבר הזה ל"הזדמנות" ל: 1. לשנות את חייך. 2.להיות עצמאית. 3.לסחוב את עצמך עם הילדים בלבד וללא מטען עודף של "נחרן ספות מדופלם"..שובר לבבות ושובר הסכמים והבטחות הנטול כבוד לכל שנותיכם ביחד. מכאן..יש לך הזדמנות לצמוח. עד עתה היית,... צמח נבול, מכונת ילדים נטולת עצמאות מופלאה, שבורת לב ומאוכזבת הבטחות. ועוד משהו..ככל שהקושי גדול כך ההצלחה גדולה. דמי עצמך ל"קפיץ" ..ככל שיהיה מכווץ יותר כך תגיעי למרחק וגובה ביחס ישר. ואנו חיים עם "מה שיש" ולא עם "מה שאין". עשי "סקיצות" ! זה עובד.
 

d a n i e l s 5

New member
מסכימה עם כל מה שכתבת חוץ מ....

עניין העבר .... העבר לא מת ...גם אם ננעל אותו בקופסא..... כבר כתבתי בעבר , ברגע שאתה נועל משהו , תמיד יגיע איזה "פורץ" שיפרוץ לך אותו בלי שהתכוננת לכך....ככה פתאום ביום בהיר , ואז..... וואואוו זה יכול להיות קשה . לכן ...אני בעד להתסכל על העבר, ללמוד ממנו , להתעמת איתו , להבין מה נכון היה ומה לא ....וליצור את ההווה החדש שלנו :)) העבר הוא חוט מקשר להווה , ואין עתיד ללא עבר (אמרו חכמים ). וכמו שאמרתי , עם כל השאר מסכימה איתך מילה במילה :))))))))))))
 
אממ.. הגעתי לפה מהעמוד הראשי..

אל תחשבי שאם יש לך 3 ילדים אף אחד לא יסתכל עלייך, כי זה לא נכון. אם תמצאי מישהו שאוהב אותך באמת, הוא לא יסתכל על מס' הילדים שיש לך. תראי, אני רק בת 15, אבל ההורים שלי התגרשו כשהייתי בת 4 בערך או אפילו 3, יש לי עוד אחות קטנה שהיתה אז בת שנתיים. אחרי שהם התגרשו, אמא שלי לא יצאה אף פעם אחד, וגם לא לבלות לבד, היא אמרה שהיא לא יכולה לבלות בלעדינו (גם עכשיו זה ככה, אפילו שאנחנו מנסות לשכנע אותה לנסוע לאילת בלעדינו ולהנות P: ). מבחינה כלכלית, הסתדרנו מצויין, ולא היה חסר שום דבר. אני זוכרת שעוד היו חושבים שאני הילדה הכי עשירה בשכבה.. אבא שלי ז"ל, נפטר לפני 4 שנים, ובערך באותו זמן אמא שלי התחילה לצאת עם מישהו, וילדה לפני כמעט שנה (ביולי). עכשיו גם הם נפרדו, הם לא היו נשואים והוא לא צריך לשלם מזונות, אמא שלי לא עובדת, אבל הכל בסדר, ועדיין יש לה מחזרים, ואני אישית מכירה מישהו שרוצה לצאת איתה. אבל היא אומרת שהיא מעדיפה להיות רק איתנו.. זה קורה להרבה מאוד אנשים, ואם מסתכלים על נשים כמעט בנות 40+ 3 ילדים, אז ברור שיסתכלו גם עלייך, את רק בת 27
 

p r i n c i

New member
...

ולי יש רגשי נחיתות מזה שאני בת 27 ועוד לא נשואה. כנראה שהדשא של השכן תמיד שונה יותר
 

GIANTG

New member
לא יודע מה הוא עשה ולא עשה לך

כל עוד הוא לא היכה אותך, יש לך דברים הרבה יותר חשובים עכשיו. את צריכה לחשוב דבר ראשון על הילדים שלך. אם את לא תוכלי להעניק להם את המינימום כלכלית, הם ילקחו ממך. אם לא תוכלי לספק להם מחסה ריגשי נוח בבית, הם יגדלו ויפתחו תסביכים כאלה ואחרים. אם הם יראו אותך מחליפה בני זוג כמו גרביים, הם יגדלו ויהיו כמוך. עכשיו, תשקלי שוב את כל זה. הם קטנים והם צריכים את אבא לידם. את לבדך בלי עבודה לא מסוגלת לספק להם את הצרכים הבסיסיים שהם חייבים לקבל. תשכלי שוב את נושא העזיבה. זה יכול להיות לא חכם בכלל...
 

GIANTG

New member
אגב, קראתי כמה תגובות...

רוב ההורים שהציגו, הם הורים לילדים יחידים. גם אני בן לאם חד הורית, ותאמינו לי, שזה מספיק קשה לה. יש הבדל עצום בן לגדל ילד אחד לבד, לבין לגדל שלושה (במיוחד כשאחד מהם תינוק). זה לשלש את כל ההשקעה שצריכה להינתן... אז במקום לתמוך ולתת דוגמאות שלא קשורות יותר מדי, תהיו קצת ריאליים... זה בלתי אפשרי ובמיוחד למישהי שעדיין מחשיבה את עצמה צעירה ורוצה להינות מהחיים.
 

r o n i t 3 7

New member
גיל ממש לא פרמטר כאן

הכל עניין של בשלות ומוכנות לחיים - לא מכירה את המילה "לא יכולה" יש "לא רוצה" או "לא מסוגלת", ולכאן נכנס העניין של כוח הרצון, הבחורה וזאת למרות גילה הצעיר כבר נמצאת בסיטואציה מסויימת, לשנות אותה אין לה אפשרות - זה קיים, אז מה שנשאר לעשות הוא מאותה נקודה להתקדם למעלה - נכון שלא קל, ונכון שמאוד מאוד קשה - אבל בהחלט אפשרי ולתוך כל זה אפשר לשלב גם בילויים ולהינות מהחיים, ואגב בילויים - אפשר לצאת ולבלות מבלי לבזבז הרבה כסף. יום נעים :))
 
למעלה