היי, הנה עוּד ../images/Emo12.gif
הו, לילה שקט עבר על כוחותינו בבית הקונפדרציה. לילה שקט ונעים
טוב, נסעתי לי עם אבא היקר ברחובות ירושלים, הלא היא עיר הקודש, הלא היא מקום שמאוד קשה להתמצא בו. למזלנו, מצאנו במהרה את בית הקונפדרציה (אגב, עדיין לא הצלחתי להבין מה פירוש המילה הזאת, אשמח להסברים,
) והלכנו לנו לאסוף את כרטיסינו שחיכו לנו מבעוד מועד בקופה. לאחר שהתברר שהמקומות לא מסומנים בעליל, החלטנו שמוטב ונתיישב כמה שיותר מהר. בעודנו מחכים שקורע הכרטיסים יגיע, נפתחת דלת שקופה לידינו ומתוכה יוצא האביתר בכבודו ובעצמו, ועולה לו לקומה מעל בקיפצוצים מעל המדרגות, שלוש מדרגות בכל פעם,
. אבא שלי שואל מדוע אני בוהה באוויר במבט מזוגג, ואני עונה לו שהאיש שזה עתה חלף על פנינו בדילוגים, הוא הוא הסיבה להתכנסותינו כאן הערב,
. בכל מקרה, עלינו לעבר האולם, שהתברר כאולם קטנטן למדי, 100 איש מקסימום, אינטימי ונעים. הבמה במרחק אפצ'י, או משו בסגנון. התיישבנו להנאתנו בשורה הראשונה. לאחר כמה דקות של המתנה, הגעתי למסקנה שמהמקום הזה לא נראה טוב את אבי, מתוך הנחה (מוטעית למדי, בדיעבד
) שהוא ינגן בקלידים. אם כן, עברנו מקום והתיישבנו בשורה השניה, הכי הכי בצד, ליד המעבר ומול הקלידים. בעודנו מעבירים את זמננו בהנאה ("רגע, אז איך האביתר הזה.. אביתר, נכון? איך הוא קשור ליוסי בנאי?", עדי אל דאגה - סיפקתי לו את המידע על כל השושלת, כמעט,
), אישה מסתורית במעיל חום עולה מידי 3 דקות לבמה. פעם מניחה דפים, פעם מזיזה כיסאות, ועוד כל מיני פעולות מרתקות שכאלה. הומ,
. לאחר שהאולם כבר המה אדם, באופן יחסי כמובן, עלתה אותה האישה לבמה, ואמרה שפסטיבל העוּד (נא לקרוא בע' גרונית) שמח לארח את אהוד.. אה, אביתר בנאי. הקהל מגחגך לו בהנאה, והזוג מאחוריי מונה לעצמו את כל הבנאים שהם מכירים ("רגע, יש אחד שקוראים לו שלומי או שאני מתבלבלת?,
"). ובכן, האישה מתקנת את עצמה ומזמינה לבמה את אביתר בנאי ויונתן רזאל. הו. לאחר ששמתי לב לעובדה שאין בכלל בכלל מאחורי הקלעים באולמון הזה, שמתי לב עוד יותר לעובדה ששלושה ברסלברים הרגע עברו לידי ועלו לבמה. הו, מחשיד,
. מיד לאחריהם, באותו מעבר בדיוק, עוברים בנחת יונתן רזאל והאביתר, הו, האביתר.
. במכנסיים שחורים וסוודר חום צמרירי במיוחד, שהורד במהרה וגילה מתחתיו חולצת שבת לבנה. אבי נער בר מצווה
. הם עולים לבמה, ואבי, באופן מטריד במיוחד, לא מתיישב ליד הקלידים
. הו, כמה חבל. בכל מקרה, הם מתחילים לנגן - אבי מתופף על הברכיים, יונתן (המוכשר ביותר, אגב) על הקלידים (שתי אורגניות, והוא ניגן בהן ביחד,
), בחור בשם אסף (?) על התופים, בחור בשם ינון הופקד על כלי הנשיפה - שכללו שני קלרינטים כמדומני, וכן סוג של קשית שתיה לבנה שיצאה מפרופורציה לחלוטין, ועוד בחור שלצערי אני לא זוכרת את שמו, שניגן במין הכלאה מוזרה בין קונטרבס לגיטרה חשמלית.
. תוך שניות ספורות שמתי לב לעובדה המעניינת, שאביתר היה היחיד על הבמה ללא זקן,
. אבל הוא בהחלט השתלב בנוף
. הפלייליסט כלל כמובן פיוטים, שכמה מהם בוצעו באופן מדהים ביותר והותירו אותי עם פה פעור. הצטערתי כל כך שלא הבאתי איתי מכשיר הקלטה כלשהו.
. כל ההופעה הייתה בישיבה, כשהחלק העיקרי שנע בגוף של אביתר היה הראש, שזז לו לאורך כל ההופעה מצד לצד, אחורה קדימה ובסיבובים, וכן הידיים, שריקדו להן בלהטוטי הידיים האופיניים שלו. מידי פעם הוא גם ניגן בגיטרה. מלבד פיוטים, היו כמה שירים של יונתן. בכמה מילים - הבנאדם מוכשר מאוד, יש לו שירים מקסימים והוא מנגן מדהים. באיזשהו שלב אבי שר את "יש לי סיכוי", בביצוע מדהים ביותר, ויש לי הוכחות. מיד לאחריו, "תחרות כלבים", שוב ביצוע מקסים במיוחד, כשבאמצע קטע אינסטרומנטלי של יונתן על הקלידים, וכן יונתן עושה לאביתר קולות שניים בפזמון, הו.
אביתר לא דיבר הרבה, רוב הזמן יונתן דיבר ואביתר הנהן בהסכמה, חמוד
. לעומת זאת, אביתר דווקא כן סיפר סיפור נחמד מאוד
, על אבא שלו ("זה סיפור על אבא שלי, יצחק, שיחיה"), שהיה גר בילדותו ברחוב האגס ליד השוק. כל חודש אלול, אבא שלו (כלומר, סבא של אבי,
) היה מעיר אותו ב-3 וחצי בבוקר עם שיר. הוא היה שר את השורה הראשונה של השיר, ובשורה השניה יצחק כבר היה צריך להצטרף אליו, להראות שהוא ער. הוא גם סיפר שאח של אבא, גברי, היה קושר לעצמו חוט לפרק היד ומשלשל אותו מהחלון, והתפקיד של אבא של אביתר היה ללכת ולמשוך בחוט, וכך להעיר את גברי שיקום לסליחות..
אחרי הסיפור, אביתר שר את אותו השיר המדובר. יפהפה
כמו כן, יונתן סיפר על חלום הזוי במיוחד שהיה לו, שכלל סקוטי או אירי, הוא עוד לא בדיוק החליט ("אלו שהולכים עם החצאיות..?"), ששר לו שיר. הומ
. אביתר הפגין במהלך הערב כישורים פרסיים מרשימים למדי, כשהוא מבליט את הע' שלו ("אנא ה' הושיעה נא") וכן מוחא בידיו נמרצות כשאצבעותיו מפוסקות. רק היה חסר שיעשה קולולולולולולו
,
. וכן נמשכה לה ההופעה, בשלב מסוים הם השתחוו וירדו מהבמה, ולאחר שהקהל המשיך למחוא כפיים במשך 43 שניות, חזרו אליה אביתר ויונתן בלבד ברוב הוד והדר, או משו
, כשהנגנים מתיישבים להם באמצע המעבר,
. אביתר מתיישב עם הגיטרה, ואומר - "זה שיר של קורין אלאל".. ליבי כמעט הפסיק לפעום, התאהבתי בו במקום (
גלשתי?) וכך פספסתי את המילים הבאות שלו, הוא סיים ב"זה שיר שאני מאוד אוהב" והתחיל לשיר את "מעיין". הו, אחד המקסימים
. ביצוע שלו עם גיטרה, כשיונתן מלווה אותו באקורדים שקטים שקטים על הקלידים.
דמעתי. לאחר מכן, עוד שיר נוסף, של יונתן אני חושבת. ואז הם מזמינים את הנגנים לחזור לבמה. באופן משעשע למדי, נגן הקונטרבס החשמלי (או משו
) חוטף מאבי את המיקרופון, ואומר משהו כמו "הם כל כך מוכשרים האנשים האלה, זה מדהים" וכולם מחאו כפיים..
ואז הם שרו שוב את השיר שבו נפתח המופע, השתחוו, ויצאו. קמנו לנו לאיטנו, בדרך החוצה כמדומני ראיתי את שרלוט ובידיה מאיה, או שזו סתם הייתה אישה יפה עם תינוקת מקסימה בידיים
. ביציאתנו קלטנו את אביתר דרך אותה הדלת שהוא יצא ממנה בהתחלה, אבל אבא מיהר הביתה, אז הלכנו. באוטו היו לנו כמה שיחות משעשעות, אבא שלי טען שאבי הזכיר לו קצת את מתי כספי ("הוא גם אדיש כזה.." "הוא לא אדיש, הוא ביישן!
"), וכן שהוא נראה זקן ("הוא מאפיר!" "הוא טוען שהוא ככה מגיל 3,
"). כמו כן התיידנו לנו מה זמרים עושים בשעות הפנאי,
. בכל מקרה, הייתי בטוחה שאתאכזב, כלל וכלל לא
תמונות אין, כבר ציינתי שזה היה אולם קטן וישבתי מקדימה, התפדחתי נורא לצלם עם פלאש
. אבל יש כמה קטעי וידיאו, מחר אני אבדוק אם הם באיכות טובה, ואם כן - אעלה
. נהניתי מכל רגע, היה שונה, היה מעניין, והיה נורא נורא כיף
חפרתי המון, תתמודדו עם זה, או מקסימום תבקשו מעדי שתשלח לכם איזה פסיכולוג,
. לילה
הו, לילה שקט עבר על כוחותינו בבית הקונפדרציה. לילה שקט ונעים
