היי בנות יש לי שאלה מתרידה

[עתיד ורוד]

היי בנות יש לי שאלה מתרידה../images/Emo4.gif

האם יש מצב שאחרי גרידה באותן חודש ניתן להיכנס להריון???

 

[קודקודה]

כן.. זה קרה לי../images/Emo9.gif

 

[עתיד ורוד]

או את מעלה בי תקוות תודה ../images/Emo6.gif

 

[מושי נושי]

בבקשה תענו לי

זה לא קשור לנושא שעליו דיברתן אך, עשיתי בדיקת ביוץ ויצא לי שתי פסים מהממים זה אומר שאני מבייצת עכשיו, היום או שבעוד כמה ימים?מחר , מחרתיים.

 

[ה ח ת י כ ה החסרה]

ביומיים הקרובים ../images/Emo50.gif../images/Emo178.gif../images/Emo45.gif

 

[סיסי הנסיכה אחת]

|מושי מושי קדימה לעבודה.... ../images/Emo70.gif.

יש לך זמן? קדימה להתארנב היום מחר מחרתתים והלאה כל עוד יש כח

 

[מושי מושי1]

היי הניק שלך דומה לשלי

יאלה לעבודה-למיטה!!!!!!!!!!!!!

 

[שנה מעוברת]

מושי יש לך זמן לעשות "ספירת מלאי?"

סתם סתם הבטחתי לך....

 

[קודקודה]

בכיף ../images/Emo9.gif

 

[עתיד ורוד]

אז עוד שאלה ../images/Emo35.gif קטנתונת!!!

אז זה לא נכון כשרופאים אומרים שהרחם חלש וצריך לתת לו מנוחה ליפני הכניסה פעם שנייה להריון..?? ניתן להרות והריון יהיה בסדר ויגמר בסדר? תודה על התשובה

 

[קודקודה]

לא תיכננתי, זה קרה ב"טעות"

אני הייתי אחרי גרידה בשבוע 11, הייתי אצל הרופא שאמר שאני אפילו לא בכיוון של לבייץ (בדיעבד הייתי כבר אחרי ביוץ

- אז לא שמרנו). אבל לשאלתך, רצוי לתת מנוחה של מחזור לפחות. אצלי ההריון התחיל עם דימומים, כדורים לחיזוק הרחם ושמירה (לא יודעת אם זה קשור). בכל מקרה, המון בהצלחה

, נינה

 

[עתיד ורוד]

תודה ) אני שמחה בשבילך..

פשוט אין בי כוח להמתין יותר..ומה שמעניין נראה לי שזיהיתי ביוץ ליפני יומיים בדיוק 14 יום אחרי גרידה..אבל כשהגעתי לרופא הוא בדק וראה שהזקיק 10 מ"מ ואמר שעדיין אין ביוץ..טוב אני לא יודעת למי להאמין לו או לתחושות בטן שלי..בכול אופן אנחנו לא שומרים..כמו שאמא שלי אומרת אם ה' ירצה אז החודש הוא החודש ואם לא אז הכל לטובה והעתיד עוד ליפני.. וגם שמעתי מהרופאים שאומרים שלא חובה להמתין..טוב נו נראה לאן זה יוביל בכל אופן אני לא מצפה..בשביל לא להתאכזב... ולך שיהיה המון בהצלחה..והמשך קל

 

[אלמה האחת]

גם אני לא יודעת מה להחליט! עברתי

לפני שבועיים גרידה ולדעתי אני מבייצת היום (אני פשוט מרגישה כאבים חזקים בצד, אבל לא בדקתי עם ערכת הביוץ, כי הייתי בטוחה שלא ארצה עדיין להיכנס להריון). בכל אופן, אתמול התחילו הפרשות והבעלול בא אלי בלילה ואמר: "מאמי, את יודעת שאני נוסע לאילת מחר (הוא נסע היום בצהריים עד מחר), אז תחליטי עכשיו: להמשיך לנסות או לא? כי עד שאחזור ביום שישי זה בטח יהיה מאוחר" ולא נתתי לו, פחדתי שאולי זה מוקדם מדי. גם אמא שלי אמרה לי את אותו הדבר: "אם אלוהים מחליט שיהיה לך עכשיו, אז הוא יהיה עכשיו ולא משנה אחרי איזה מחזור תחזרי לנסות", אבל עם כל הכבוד לאמרה היפה הזאת (ואני מאוד מאמינה באלוהים), אני חושבת שעדיף לחכות על פי המלצת הרופאים לפחות להופעתו של מחזור אחד. אני לא מאמינה שרק אחרי שבועיים הגוף חזר לעצמו אחרי הטראומה שספג והחלטתי שאני אתן לגוף עוד קצת זמן לרפא את עצמו. אז נכון שאני מבואסת נורא, מי היה מאמין שהביוץ כאן ואני לא נותנת לבעלול לנסות, זה נורא! אבל!!!! אני חושבת לעצמי שאם אקלט וחלילה, חלילה אאבד שוב את ההריון - אני אחשוב שזה גם קצת באשמתי כי לא נתתי לגוף להתגבר קצת על מה שעבר ואכעס על עצמי. בקיצור - אני מחכה עד לאחר המחזור הבא ליתר בטחון!

 

[אלמה האחת]

ויש לי שאלה אליך: אני מבינה לפי מה

שכתבת שכבר היית בביקורת אצל הרופא? איך זה? אמרו לי בתל השומר לקבוע ביקורת רק בתום 4 שבועות מההפלה. המנתחת שלי אמרה לי שהגרידה עברה יפה מאוד והכל נקי מאוד, אבל בכל זאת צריך ללכת לביקורת לבדוק שבכל זאת אין שאריות. אז שאלתי: אז למה עוד ביקורת? הרגע אמרת שהכל נקי" והיא אמרה שליתר בטחון. אז את כבר היית בביקורת? מתי לך אמרו להגיע לביקורת לאחר הגרידה? אוף! זה מעצבן לחשוב שאולי כבר יכולתי להיות אחרי ביקורת ולנסות היום וסתם אני מחכה לביקורת עד סוף החודש! מרגיז!

 

[עתיד ורוד]

היי אלמה האחת ../images/Emo9.gif עונה על ה ../images/Emo35.gif

אני הרי היסטרית..מה שקרה לי שאחרי גרידה לא היה לי דימום היו קצת כאבים עברו להם 4 ימים ונתקפתי בכאבים חזקים בבטן..וגם פתאום התחילו לי הפרשות חומות..פחדתי נוראה אז רצתי למיון נשים כבר אחרי 4 ימים והרופא עשה לי אולטרסאונד ואמר שכרגע הכל נקי אין דלקות אבל בכל מקרה צריך לגשת לרופא בעוד כמה שבועות..אוקי קבעתי תור..רק שמה שלשום קיבלתי כאב בטן נוראי בלי הפרשות דמיות..ושוב חטפתי חרארא...אז בהמלצת בנות חמודות טסתי לרופא..שעשה בדיקה שוב ואמר שהכל נקי אין דלקות..ויכול להיות שזהו הביוץ החמוד המתקרב..רצתי גם לרופא כי אני טסה לחו"ל בעוד שבועה ורציתי לדעת שהכל נקי שלא יקבל איזה כאב בחו"ל ויחשוב מה הבעייה ולא יוכל להינות ויחשוב רק על זה.. אז היוזמה ללכת לרופא היתה שלי בלבד..אבל לא ראיתי שום סיבה חוץ מכאבים למה לא!!

 

[עתיד ורוד]

אופס קוונת המשורר היתה..

שחוץ מכאבים ..שהיתה אחד הסיבות שטסתי לרופא יותר מוקדם..גם אם הם אינם למה לא ללכת יותר מוקדם?

 

[שיגצה]

הי אלמה, מה שלומך?../images/Emo140.gif

קיבלת כבר תוצאות של בדיקות קרישיות יתר?

 

[אלמה האחת]

איזו מקסימה! איך את עוקבת וזוכרת כל

אחת פה? ממש מחמם את הלב! עוד לא עשיתי את הבדיקה. למה? אז קודם כל זנחתי את זה למספר ימים (סתם, לא יצא לי, אולי כי לא היה בא לי...). והסיבה הנוספת היא שהעניין הוא שבנוסף לבדיקת קרישות היתר קיבלתי קבוצה של כל הבדיקות הכלליות שיש. לרוע מזלי (כל החרא נופל עלי לאחרונה) קיבלתי בתחילת השבוע דלקת חריפה בשכמות בגב (בקושי זזתי שלושה ימים) והרופא אמר שעדיף שאתן לדלקת לחלוף, כי מן הסתם כשהגוף מודלק בטח תהיינה תוצאות שיעידו על כך וחבל שסתם אלחץ (הרי ברור שאני אחליט שהתוצאות תהיינה קשורות לגרידה ולא לדלקת, רואת שחורות שכמוני). בקיצור היום הגב הרבה יותר טוב (למרות שאני עדיין עם אנטיביוטיקה). ועוד משהו לגלות לך? הדלקת הזו היתה "נוחה" לי באיזה שהוא מקום. ולמה? כי הרגשתי שאין לי מקום בראש ובנפש לבדיקות וכו' וכו', פשוט אין לי את הכוחות! השבוע האחרון היה לי מהקשים בחיי מבחינה נפשית. מיום ליום יותר עיכלתי את אובדן ההריון ונכנסתי לאפטיות נוראית, דיכאון נוראי. במקום שאתחיל להרגע אז להיפך - כל יום השבוע הרגשתי איך אני שוקעת -ישנתי המון, בכיתי המון, קראת בקנאה (ותסלחנה לי הבנות שאני כמובן מאחלת להן בהצלחה) את כל הודעות הפסים כאן והלב שלי נחמץ מקנאה. הרי רק לפני שבועיים התפללתי בשביל כולן ועכשיו אני מהצד השני יושבת ומקנאה? למה זה קרה לי לעזאזל? ואין לי כח עכשיו להתחיל בדיקות כאלו ואחרות, אין לי כח לזה! אין לי כח לזה! הבעלול שכבר הספיק ללמוד את כל הנושא ניסה לעודד אותי בעובדה שאני לפחות נכנסת להריון ולפחות מבייצת באופן סדיר, ואני? נכנסתי בו בלי רחמים וכל הזמן עניתי לו: "אז מבייצת אז מה? אז בהריון אז מה? אבל מה זה שווה? משהו מחזיק שם? שני הריונות כימיים וגרידה אתה קולט? מה שווה לי ההיקלטות הזאת לעזאזל? והוא כמובן ברוב עדינותו אמר שהרי לשם כך אנו ממשיכים לבדוק את עניין קרישות היתר, אז למה הייאוש? ואני? "תקשיב לי! לא בא לי לבדוק, לא בא לי לרוץ, לא בא לי תינוק! אוקיי? לא רוצה! לא רוצה תינוק! תינוק זה מפריע בלילה, תינוק זה הרבה כסף, תינוק זה מגביל, אוקיי? לא רוצה תינוק בעצם". כן, כן, אחותי השתגעתי לגמרי, העצבים היו בשמיים. אבל!!!! אבל!!!!! היום קמתי בבוקר ואמרתי לעצמי שזהו, אני חייבת לסיים את תקופת האבל הזאת. אז ביום שני אני בבדיקת דם! (לא יום ראשון, כי ממש לא בא לי להתחיל צום במוצאי שבת, יש לנו שתי מסיבות ובטוח ארצה לנשנש משהו, פרה שכמותי...). מה אומר לך? סליחה על ההשתפכות, הייתי חייבת לפרוק. מאחלת לך ולכולן שבת שלום, והלוואי שלעולם, לעולם אף אחת לא תדע איבוד הריון מהו!

 

[עתיד ורוד]

רגע את בשבועה 11 גילית שאת..

בהריון או שהייתי אצל רופא בשבועה 11 והוא לא זיהה ביוץ? לא אמור להופיעה מחזור 8 שבועות אחרי גרידה 11 זה כבר מוגזם קצת לא?