היי בנות התייעצות שבוע 40+2

[טל השחר12]

היי בנות התייעצות שבוע 40+2

שוב שלום, אז כמו שכבר כתבתי בכותרת אני שבוע 40+2,הריון ראשון. מזה שבוע בערך אני מרגישה שהגוף מתחיל להתכונן אבל אין שום דבר משצעותי שמתפתח לצירים של ממש במוניטור אתמול נצפו צירים אך לא סדירים שנרגעו במהלך הערב אני מתחילה לפתח חששות שמא הגוף לא מתקדם,או לא יתקדם מספיק וכמובן מפחדת להגיע למצב של זירוזים למיניהם האם יש משהו שכדאי לעשות על מנת לקדם כאן משהו?(אני יודעת שזה לא תלוי בי הרבה)ולגבי זירוזים טבעיים כגון סקס,הליכה,שיאצו..אני מנסה. תודה בנות

 

[חצי שמש]

אני הלכתי ב9 בבוקר למדקרת סינית

(ציפי הברמן בטבעון) ועוד באותו הלילה ילדתי. האמת היא שלא האמנתי שזה יילך, היא מדקרת קבועה שלי וזה היה טיפול שגרתי מבחינת התזמון שלו- רק שבאמת באותו בוקר שאלתי אם יש משהו שהיא יכולה לתרום להנעת המנועים... היא אמרה שכן- ודקרה. בכל מקרה, אני מודה שאני אין לי סבלנות- ולא עברתי את השבוע ה40, מצד שני כל הזמן שיננתי לעצמי שאין ספק שבסוף אני אלד כי "אף תינוק לא נשאר בבטן של אמא שלו לעד". וחוץ מהדיקור ההוא- לא עשיתי פעולות אחרות לזרז כלום...

 

[טל השחר12]

היי

הלך לך טוב אני גם מנסה טיפולים אלטרנטיביים,אבל יותר בשביל ההרגעה והתחושה הטובה ואכן הסבלנות שלי מתחילה להיגמר וזה מה שמציק לי אני ממש לא רוצה להגיע למצב של 42 ואז זירוזים,מאוד חוששת מזה

 

[emilyail]

כמה דברים

עיסוי פטמות, נישוקים וחיבוקים לדבר עם מישהי שאת סומכת ומעריכה או עם המלווים שלך בלידה על חששות ,פחדיםדברים שאולי עוד מפריעים לך...בקיצור לשחרר יש שתי נקודות בשוק הפנימית של כל רגל שאפשר לעשות מאסז לא עדין לזירוז...תבדקי עם רפלקסולוגית שמבינה עיניין. בהצלחה!

 

[טל השחר12]

היי

תודה על העצות זה באמת עוזר לדבר,וכמובן שיש חששות שלפעמים קשה להפיג לא משנה מה עושים... כי זה בעיקר חוויה כלכך חדשה מסעירה ולא ידועה,אז אני לא יודעת עד כמה שיחות יכולות לעזור לי. מקווה ללדת בקרוב

 

[kohavb]

תגובה לא ברורה מאליה לפורום זה

לאור העובדה שאני מכינה את עצמי בעצמי למצב דומה לשלך, אני נזכרת עכשיו בשני ההריונות הקודמים שלי שהגיעו לשבוע 42, על כל החששות מזירוזים, וכל הנסיונות לקדם את הלידות והכל... אז בהחלט - יש את כל הדרכים הטבעיות לקדם לידה, אבל מנסיון - אם הלידה לא מתחילה מעצמה, כל הנסיונות הללו רק יתישו אותך במידה ואת מגזימה, ולכן חשוב מאוד מאוד מאוד (בעיקר בהריון ראשון שבו בהחלט יש לך עוד זמן לזה), ואולי חשוב יותר מכל - לנוח!!! טיפולים למיניהם - לא הייתי הולכת על משהו שמכאיב או מציק (נניח דיקור מוקסה או דיקור אצל מדקר שאוהב להפעיל יותר מדי), הייתי הולכת בעיקר על השיטות והגוונים שנועדו להרגיע ולעזור בריכוז שלך עם עצמך, בחיבור שלך לעצמך, כדי שתהיי בטוחה שאת מכוונת ומפוקסת על עצמך וזו המטרה בלידה. ועכשיו לחלק שלא טבעי כל כך לפורום זה, אני אגיד לך משהו שאמרה לי הדולה שלי לפני הלידה הקודמת שלי, כשבשלב מסויים כבר הייתי אחרי שני לילות של צירי דמה, קלופילום למשך של יממה, דיקורים, הליכות, עיסויי פטמות, סטריפינג ומה לא, והיא אמרה לי את הדבר הבא: "פיטוצין לא חייב להיות האוייב שלך" מיותר לציין שהייתי בהלם! ואז היא אמרה שבלידות שמתפתחות לאט, כאלו שמגיעות בהריון בשל, לפעמים מספיקות 2-3 טיפות כדי לייצר צירים בריאים וטבעיים, והפיטוצין הוא רק הדחיפה הסופית שההריון זקוק לה. אז גם זירוזים מלאכותיים, לפעמים יכולים באמת לעזור. למה אני מספרת לך את זה - משתי סיבות: קודם כל שתהיי שלמה עם ההריון שלך, ותתמקדי בלהיות בסדר, כי את לא "מאחרת" או כל הגדרה לא נעימה אחרת שהמערכת מכניסה לנו לראש. שנית שלא תפחדי יותר מדי מהבאות - קודם כל יש לך עוד הרבה זמן עד שאת בהגדרה "הריון עודף בסיכון", וגם זירוזים לא חייבים להגמר במפל התערבויות נוראי ומפחיד - מסתבר שיש גם סטטיסטיקה בריאה בשימוש בפיטוצין. (אגב - אני לא נצרכתי לו בסוף, לא בראשונה ולא בשניה, די התעלמתי מהוראות הרופאים בכל מה שקשור בהמלצות החמות לזירוזים, הלכתי למוניטורים וכל עוד הכל היה תקין חיכיתי, פעם אחת עד 41+3 ופעם שניה עד 41+5, ויש כאן כמה נציגות שחיכו עוד הרבה יותר ממני, וילדו בבריאות ותקינות). שיהיה בבריאות!

 

[טל השחר12]

איזו תגובה מושקעת!

שלום גם לך התגובה שלך בהחלט מרגיעה,ובהחלט מכל הסיפורי לידה שקראתי שהתחילו במתן פיטוצין לזירוז נותר בי הרושם שפיטוצין זה דבר רע אבל כנראה שכמו כל דבר זה מאוד סובייקטיבי לאותה היולדת. אני באמת לא רוצה להתיש את עצמי יותר מידי אבל אין מה לעשות יש מעין "דד ליין"שמרחף מעל הראש והוא שבוע 42 שרוב הנשים ממש לא רוצות להגיע אליו ובמיוחד לא בהריון ראשון שגם ככה מלווה בהרבה אי וודאות אני רק יכולה לקוות שהגוף יעשה את שלו ושהוא מקדם את הלידה ושהיא תתחיל בקרוב

 

[דרקונית סגלגלה]

אהבתי את התגובה.

מצד אחד, קשה לי לקבל את זה שלפעמים "מה שצריך בלידה" זה פיטוצין. זה באמת לא ברוח הפורום

מצד שני, אפשר לומר שבזכות הפיטוצין ילדתי וגינלית. סירבתי לזירוז, הלידה התחילה בסוף שבוע 42 בצירים טבעיים אבל במהלך הלידה לא היתה התקדמות ואף היתה תקיעה, ולכן אחרי כ- 24 שעות של צירים ובפתיחה 5, קיבלתי פיטוצין. שבסופו של דבר הביא לפתיחה מלאה וללידה. בלי הפיטוצין יכול להיות שכלום לא היה מתקדם והייתי מגיעה בסוף לקיסרי. דרך אגב במקרה שלי זה היה "קצת" יותר מ2-3 טיפות... פיטוצין מבחינתי זה משהו שטוב שיש.

 

[kohavb]

מעולה!

אולי זה המקום לבקש מכל מי שחוותה פיטוצין כמקדם לידה בריאה לבוא ולהעיד על כך?

 

[חתונת יער]

אני זירזתי עם רפלקסולוגיה, אבל -

היי אני זירזתי עם רפלקסולוגיה,בשבוע 40+4,כי פחדתי להתחיל מעקבים בבתי חולים (לחברי כללית בבאר שבע המעקבים נעשים החל משבוע 40 בסורוקה) ולאבד את הזכות ללדת בבית.(אם ימליצו לי להשאר בסורוקה,המיילדת לא הייתה יכולה לקבל אותי ללידת בית) זה עבד וילדתי בליילה של יום הטיפול. זה גם היה כייף ומפנק. אבל - בדיעבד ולקראת הפעם הבאה אני מתכוונת לחכות עם זה. הבן שלי מתוק אבל מאוד סובל מגזים והאינטואיציה שלי אומרת שהמערכת שלו הייתה צריכה עוד קצת זמן "להתבשל",הוא גם משוגע על מנשא בד ונרדם רק בתנוחה עוברית עם ראש מכוסה לגמרי. אני מרגישה שהוא ממש היה זקוק לעוד כמה ימים שם בפנים. אז אני מאוד מבינה ומזדהה עם הקושי שלך אך אני מציעה לך ללכת לחנות ספרים ולקנות לך ספר גדול ומעניין ,להכנס איתו למיטה ולהמתין עם זה קצת...

 

[kohavb]

../images/Emo45.gif

אהבתי את הרעיון של ספר גדול!!!

 

[חתונת יער]

לכל מי שהתחמקה בבגרות,זה הזמן לחטא ועונשו ../images/Emo13.gif

 

[kohavb]

גם השטן ממוסקבה מעולה

או הארי פוטר להבדיל ברמת הכבדות?

 

[shlomitit]

בנות, בנות, זה אישה יולדת

יש לה ראש להחטא ועונשו? השטן במוסקווה? תנו לה נערה עם קעקוע דרקון או משהו כזה. נראה לי שזה יעשה את העבודה (אם כי יש סיכוי להעלאת רמת האדרנלין).

 

[kohavb]

יאללה - המלצות ספרים לשבוע 36 ומעלה

יתקבלו בברכה (אני במצב קטטוני שבו אני כבר לא מסוגלת לעכל יותר מאשר מאמר קליל בעכבר העיר, וגם זה בהפסקות...)

 

[חצי שמש]

אני קראתי המון ספרים בכל חודש 9

כולם מומלצים מאוד: גוף שני יחיד - סייד קשוע הדוד פטרוס והשערת גולדבך צילה של הרוח- קרלוס רואיס סאפון מה המה- דייב ארגס ואפילו את הנסיך הקטן... אבל הכי מומלץ למי שלא קראה, בעיניי זה החיים הסודיים של הדבורים- סו מונק קיד מתאים מאוד לאמהות בדרך, לדעתי

 

[פלפלת09]

../images/Emo55.gifהחיים הסודיים של הדבורים../images/Emo99.gif

ויש גם את הסרט, לראות כשמתחילים הצירים...

 

[shlomitit]

נו, אז אמרתי - נערה עם קעקוע דרקון

וההמשך שלו נערה ששיחקה באש יעבירו לך יופי את הזמן. (ויש סכנה כמובן להעלאת רמת האדרנלין, אז קחי זאת בחשבון.

) חוץ מזה - "המורה לפסנתר" ספר יפהפה בעיני, אבל קצת איטי כזה ועם דברים די מזעזעים. לא בטוחה שלסוף החודש התשיעי. התחלתי אתמול את "לב מתעורר" של גיל הראבן. מתחיל נפלא ולא רציתי להניח אותו מהיד, וכבר היה אחרי חצות. לא נפלתי מ"לבד בברלין" והייתי מציעה להתרחק מ"בדידותם של המספרים הראשוניים" שזכה משום מה לאהדה גורפת.

 

[גרצייה]

"לב מתעורר" נפלא

 

[דרוסיליה]

שני הספרים הכי אהובים עליי הם

"בשוכבי ובקומי אישה" של מירה מגן (היה מועמד לפרס ספיר) "שאהבה נפשי" של גיל הראבן (זכה בפרס ספיר) אני לא מצליחה לקרוא ספרי פרוזה בחודשי ההריון, אז עברתי ז'אנר לספרי המתח של דיוויד באלדאצ'י והרלן קובן, רובם לא רעים.