הייתם לוקחים את עצמכם וילדים להופעה בת 3 שעות

[3תיתי]

לספר למה שאלתי?

 

[אתיר]

כי סתם רצית לדעת???

נו מה???? יאללה שדרי

 

[3תיתי]

קיבלנו הזמנה לאופרה כבדה במיוחד

בת שלוש שעות. לא הצגה, 45 קטעים. מסתיים בערך ב-11 בלילה. מדגישה: כבד, עגמומי ומלא "רצ'יטטיב", כלומר דיבור בשירה- החלק העייף עוד יותר של האופרה. הייתם הולכים?

 

[lavendula]

לא הייתי הולכת אבל אם היא אוהבת, וגם אתם

אז אולי שווה לכם, בהתחשב בפרמטרים נוספים כמו:
מרחק מהבית
האם יש הפסקה?
מה מתוכנן לכם חמרת בבוקר?
מחיר הכרטיס
מה מתוכנן למחרת?

 

[שקדייה]

כן.

מקסימום אם נשברים יוצאים באמצע.... אין מה להפסיד.
ומי אמר בעצם שחייבים את כל ה-3 שעות, אם ממצים אחרי שעה, גם טוב.

כל זה תחת ההנחה שהמילה "הזמנה" משמעותה- בחינם.

 

[lavendula]

אופס, לא שמתי לב שזה בחינם

 

[3תיתי]

טוב... מאד התלבטנו.

מדובר באמת באופרה מהסוג היותר כבד. למחרת לימודים. אכן, בחינם, וקיבלנו המלצה לשבת ליד הדלת. אכן, הגענו מוקדם ותפסנו מקום ליד הדלת, למרות שיש בזה אי נעימות, כי המזמינה היא הסולנית. (והיא גם זו שהזהירה ויעצה להביא כרית לשינה עריבה ולברוח באמצע. התייעצנו עם כל מיני. כולם אמרו שטרוף ללכת, כולל מוסיקאים שאמרו שלהם אין סבלנות לדבר כזה.

הלכתי עם שיר, כי זלוטו' לא מסוגל לשבת בלי הגבהה ובלי לקום הרבה, כל כך הרבה זמן. אכן, המקום ליד הדלת הרגיע, כי האופציה לברוח קיימת. אני חושבת, שעצם הידיעה שאפשר לברוח, גרמה לנו לקחת את העסק בקלות, על שלוש שעותיו ו 45 קטעיו. (פסוקים מהתנ"ך והברית החדשה).

להפתעתנו, מלבד באמת החלק השני, שעסק בייסורים, מוות ועינויים (עם פרס גדול בסוף), היה אחלה! האולם היה מלא. מזג האויר היה נעים (אין מיזוג). הכיסאות (עץ) היו בסדר. כבר ישבנו על גרועים מאלה! (ללא ריפוד). האופרה היתה בעברית, מה שבהחלט עזר. לא ניצלנו את זכות הבריחה. למען האמת, אף אחד לא ניצל אותה, אפילו לא בהפסקה בת 15 הדקות בין החלק הראשון לשניים הנותרים. הקהל עמד על רגליו לא נתן לאמנים ללכת, כולל שריקות וצרחות ודרישה החלטית של הדרן, (שניתן לבסוף. אחרת האמנים היו חוטפים מכות).

אני לא אומר שלא היו כמה חלקים מאתגרים, ואף משמימים. זו חויה ל"מתקדמים", וההכרות עם האמנים, בהחלט משמעותית להעצמת ההנאה. אבל הנה, למרות תנאי הפתיחה הלא מבטיחים- בהחלט נהנינו. הייתי עושה זאת שוב גם היום!

 

[הפתעות נעימות]

טוב לקרוא שנהניתן.

 

[אתיר]

אתן אמיצות מאוד!!!

אני אהבתי את החלק עם הכרית

 

[mykal]

איזה יופי, שנהניתן.

שמחה בשבילכן.
אכן מחויה מרשימה.

 

[חוטהשני]

באמת כל הכבוד לך ולשיר גם אנשים מבוגרים לא שורדים אופרות כאלה.

 

[3תיתי]

שום כבוד. היה מהנה.

אם היינו סובלות, היינו הולכות הביתה.

 

[נושיתי האחת]

לא. הייתה נגרמת פאדיחה רצינית והייתי נרדמת.

 

[אתיר]

 

[3תיתי]

מזה חששתי.

 

[גמבה מתולתלת]

לא

 

[Amyrlin Seat]

נשמע לי כמו משהוא שאני בעצמי לא הייתי שורדת

לדעתי לא בהכרח קשור לגיל אלא לרמת העניין (ואולי גם לאורך הרוח).

 

[3תיתי]

גם אני לא חשבתי שאשרוד

לא רק אשרוד, אלא ממש אהנה. זה בהחלט קשור גם לכך שאני מכירה חלק מהאמנים. לי (ולשיר), זה משנה.

 

[Amyrlin Seat]

נשמע שהיה לכן כיף , מה שמוכיח שאסור להתקבע

וכדאי תמיד לנסות דברים חדשים (בעיקר אם לא צריך לקחת משכנתא).

 

[3תיתי]

כן נכון!

ההופעות הללו לא יקרות כמו אופרה שלמה מומחזת. זו עם התזמורת הענקית, התלבושות והרקדנים. ובכל זאת, הוצאות החינוך הבלתי פורמאלי של שיר, כבדות ביותר וקשה לנו לעמוד בהן. המורים מבינים, וכשמתאפשר- הם מזמינים. לפעמים אנחנו יודעים מראש, שמדובר בהופעות קלילות יחסית, או קצרות. אבל כאן, קיבלנו ממש אזהרות מכל כיוון, שצפוי לנו סבל!

מסתבר, שכבר לפני 300 שנים, ידעו להפעיל את הקהל. יש מסורת שאומרת, שבזמן שמיעת קטע השיא, המלך ג'ורג' השני נעמד על רגליו בהתרגשות. כשהמלך עומד, כל שאר הקהל נעמד גם! וכך מאז, את הקטע הנ"ל שומעים בעמידה. ומי שלא ידע, קיבל סימן מהמנצח לעמוד! זה די משעשע שכולם נעמדים פתאום. כך גם בהדרן.

היה בסדר גמור!