הייתי, ניסיתי לברוח, חזרתי!

אNיליה

New member
הייתי, ניסיתי לברוח, חזרתי!

אחרי כמה חודשים של בריחה מהמציאות הכואבת ותקוות מתנפצות, קיבלתי בחזרה גוף ללא הומונים ותחביבים חדשים אני מרגישה שיש לי כוחות לחזור אין לי מושג מאיפה הכוח, במיוחד שהחלטנו לחכות עוד כמה חודשים, אבל לחכות למה?? למה לחזור אחורה שלוש שנים לתקופה האופטימית? למחשבה שהחודש זה החודש... להתרגשות הפעם הראשונה... אחרי שבועיים של עידודים - תחזיקו מעמד, אמא מחכה לכם, קמתי הבוקר (יום איחור) עם דם דם דם מחזור כמובן ומלא מהאף (למצעים שלום) ואז התגבשה ההחלטה, על מי את עובדת! יאללה, חזרה לאיקסי!! ולפורום!!
 

טוליתי

New member


כמה שאני מזדהה... מזדהה עם הצורך בחופש מהורמונים, מזדהה עם העובדה שגם כשהחלטת על חופש, את תוהה אם זה מה שנכון לך, מזדהה עם הדיבור עם העוברים ועם ההבטחות, וגם עם החזרה לטיפולים. יקירה, ברוכה השבה אלינו, אבל רק לתקופה קצרצרה, שלאחריה כבר לא תצטרכי אותנו
 
למעלה