יש קשר הדוק בין מתח בעיות פוריות
באופן חד משמעי הוכח הקשר- גם הנסיון כאן בפורום וגם מחקרים רבים שנעשו מראים כי טיפולי פוריות גורמים למתח רב
. יותר מזה, היה לי פעם לינק למחקר שהראה שזוגות שעברו טיפולי פוריות נמצאים בסיכון לתסמונת פוסט טראומטית בדומה לאנשים היו באיזורי אסון או חוו מחלות קשת. ההיפך לא ממש נכון
. אמנם אנשים שנמצאים במצב סטרס קבוע מפרישים הורמוני דחק שיכולים לפגוע בתפקוד הכללי של הגוף, בין היתר בביוץ. אבל בשביל להגיע להורמוני דחק צריך להיות במצוקה אמיתית, לא סתם בקריזה מטורפת של טיפול או הורמונים. אני יכולה להביא את עצמי בתור דוגמא, נכון שהיו לי טיפולים שההורמונים עלו לי למוח, אבל בגדול אני חושבת ששיחקתי אותה שאנטי כל השנים. האופטימיות נשפכה ממני, כל נאחס שקרה בדרך הפך אצלי לסימן טוב וכל שלילי רק קרב אותי לחיובי
. להגיד לך שזה עזר? לא בטוחה, לפוריות זה לא עזר, אבל לשפיות וליכולת להמשיך לנשום ולחייך זה עזר בהחלט. יחד עם זה, כשאני מסתכלת על הדברים בריאה הוליסטית, אני חושבת שהתכוונות, מחשבות חיוביות, שלווה, אופטימיות וכל מה שבורח החוצה עם הזריקה הראשונה- כל אלה יכלים לעזור. ברור שזה לא רק-תרגעי-ותצליחי, אלא משהו הרבה יותר עמוק. הפחדים, החששות, החרדות, הראיה השלילית- כל אלה יכולים ליצור בנו מעין חסימות אנרגטיות, מעין מחסומים שנוספים על מה שכבר קיים בגוף שלנו. עצם החשיבה החיובית, האופטימיות, הרצון להמשיך- משחררים ונותנים כוחות. זה דיון קצת פילוסופי, שנסיון לסכם אותו בשנים שלושה משפטים חוטא לו. בדבר אחד אני כמעט משוכנעת, אחוז האופטימיות והרגועות שהרו בפורום שווה פחות או יותר לאחוז הפסימיות והלחוצות שהרו
. ובשורה אחרונה, שווה לעשות כל מה שאפשר להרגע, לא בשביל הטיפולים, אלא בשביל השפיות. לא מספיק שאנחנו עוברות שבעה מדורי גיהנום בדרך להריון, אנחנו צריכות גם לחיות בנאחס קבוע?
נועם