הייתי חייבת לפתוח שירשור בנושא

צ26

New member
שמעתי גם על קשר כזה

קשה לי מאד להאמין שמשהי שנמצאת כאן רגועה כל הזמן. עם כל הלחץ, בדיקות, זריקות, כאבים ותיזוזים שאנחנו עוברות איך אפשר להיות רגועים. בכל זאת בסופו של דבר זה מצליח. קשה לי להאמין שזה רק בגלל מצב נפשי רגוע אך מי יודע. להיות רגועים ולטפל גם קצת בנפש זה תמיד טוב.
 

ליטל 38

New member
היתה כאן פעם... מישהי שסיפרה

שהלחץ שלה היה כל כך גדול ומצב הנפשי כל כך רע, שהיא התחילה לקבל תרופות נוגדות דיכאון. רק מה... עוד לפני שהיא התחילה את התרופות היא כבר היתה בהריון ולא ידעה. היא נכנסה להריון בשיא הלחץ. במצב הכי רע שהכירה. ואני - כל פעם שאומרים לי להרגע
אני נכנסת לקריזה. ואיך בדיוק אמורה העובדה שאני ארגע להשפיע על בעיית הזרע של בעלי?
אנחנו לא אשמות שאנחנו כאן. גם אם אנחנו "בלתי מוסברות". להיות "בלתי מוסבר" זה לומר שהרופאים לא זיהו את הבעיה. אבל זה לא אומר שהבעיה היא לחץ. והלחץ שלנו לגמרי טבעי.
תראי לי מטופלת פוריות שלא נמצאת בלחץ.
תראי לי מטופלת שלא קורסת אחרי תשובה שלילית. ובקיצור - מותר ואפשר להעביר את הזמן הזה בקריזה ובעצבים. אבל אם אפשר למצוא דרכים להעביר אותו טוב יותר אז "יותר עדיף" לא? ואני לכבוד הטיפול האחרון שלגמרי לגמרי נכשל - החלטתי שאני לא חושבת יותר על הטיפולים ולא חוזרת לטיפול עד להודעה החדשה. ומצידי עוד חצי שנה או עוד חודש, אבל יש תנאי אחד: הפסקה עד שהעולם שלי יתמלא מחדש בדברים שלא קשורים לבדיקות דם, אולטרסאונד וגונל.
 

tdr1

New member
בנות - אתן מקסימות ../images/Emo140.gif

מצטרפת לתחושות שלכן. אני אומנם בתחילת התהליך אבל כבר צברתי כמה וכמה רגעים של בעסה. אני מאמינה שלחץ עשוי להשפיע. בפעם הראשונה מאז שהפסקתי גלולות המחזור איחר לי בשבועיים וחצי. כנראה מהלחץ. אני כבר קיוויתי שנקלטתי אבל המציאות (הבטא) טפחה לי בפרצוף. אני לא מאמינה שאפשר להימנע מלחץ אבל אפשר לנסות להקטין אותו קצת. התחלתי לא מזמן, בהמלצת אחת החברות כאן, טיפול הילינג כדי להתמודד עם כל ה"איכס" שנהיה לי, ובינתיים זה נחמד ולדעתי גם מועיל. אני בכלל בעד תוספות של רפואה משלימה יחד עם הרפואה הקונבנציונלית. שכל אחת תמצא מה עושה לה טוב. לגבי התמודדות עם התגובות של הסביבה - אני לא מאמינה שאי פעם נצליח להשקיט את כולם. מכל מקום צץ מישהו עם איזו הערה - זה כמו מגפה. אז הכי כדאי לא להתייחס יותר מדי - אנשים, בסך הכל, מתכוונים לטוב (נדמה לי). וזה גם די מעייף לחשוב בכל פעם על תגובה הולמת, לא? אני יודעת שיהיו עוד המון רגעים של כאב וחשש וייאוש אבל אני מקווה שאעבור אותם ולא אשכח שבסוף, בטוח, הכל יהיה בסדר.
 
../images/Emo47.gif../images/Emo42.gif../images/Emo39.gif

נסי לראות את זה ככה : את מלכה
!!!!! מגיע לך הכל :
אפילו שלווה. מה, לא ? אז תחפשי את זה בשביל עצמך, בלי שום קשר לטיפול או לא. להפסיד לא תפסידי כלום, מקסימום תרוויחי. בהצלחה.
 

נועם@בת

New member
יש קשר הדוק בין מתח בעיות פוריות

באופן חד משמעי הוכח הקשר- גם הנסיון כאן בפורום וגם מחקרים רבים שנעשו מראים כי טיפולי פוריות גורמים למתח רב
. יותר מזה, היה לי פעם לינק למחקר שהראה שזוגות שעברו טיפולי פוריות נמצאים בסיכון לתסמונת פוסט טראומטית בדומה לאנשים היו באיזורי אסון או חוו מחלות קשת. ההיפך לא ממש נכון
. אמנם אנשים שנמצאים במצב סטרס קבוע מפרישים הורמוני דחק שיכולים לפגוע בתפקוד הכללי של הגוף, בין היתר בביוץ. אבל בשביל להגיע להורמוני דחק צריך להיות במצוקה אמיתית, לא סתם בקריזה מטורפת של טיפול או הורמונים. אני יכולה להביא את עצמי בתור דוגמא, נכון שהיו לי טיפולים שההורמונים עלו לי למוח, אבל בגדול אני חושבת ששיחקתי אותה שאנטי כל השנים. האופטימיות נשפכה ממני, כל נאחס שקרה בדרך הפך אצלי לסימן טוב וכל שלילי רק קרב אותי לחיובי
. להגיד לך שזה עזר? לא בטוחה, לפוריות זה לא עזר, אבל לשפיות וליכולת להמשיך לנשום ולחייך זה עזר בהחלט. יחד עם זה, כשאני מסתכלת על הדברים בריאה הוליסטית, אני חושבת שהתכוונות, מחשבות חיוביות, שלווה, אופטימיות וכל מה שבורח החוצה עם הזריקה הראשונה- כל אלה יכלים לעזור. ברור שזה לא רק-תרגעי-ותצליחי, אלא משהו הרבה יותר עמוק. הפחדים, החששות, החרדות, הראיה השלילית- כל אלה יכולים ליצור בנו מעין חסימות אנרגטיות, מעין מחסומים שנוספים על מה שכבר קיים בגוף שלנו. עצם החשיבה החיובית, האופטימיות, הרצון להמשיך- משחררים ונותנים כוחות. זה דיון קצת פילוסופי, שנסיון לסכם אותו בשנים שלושה משפטים חוטא לו. בדבר אחד אני כמעט משוכנעת, אחוז האופטימיות והרגועות שהרו בפורום שווה פחות או יותר לאחוז הפסימיות והלחוצות שהרו
. ובשורה אחרונה, שווה לעשות כל מה שאפשר להרגע, לא בשביל הטיפולים, אלא בשביל השפיות. לא מספיק שאנחנו עוברות שבעה מדורי גיהנום בדרך להריון, אנחנו צריכות גם לחיות בנאחס קבוע?
נועם
 

לורי13

New member
שמשית היקרה

אומרים לנו להרגע כמובן שלא ניתן המתח הורג את כולנו אבל אל יעוש אך רשמת אין דבר העומד בפני הרצון עז תעמדי בדום מתוח קחי כוחות חדשים וקדימה לטיפול בהצלחה וכל מי שאומר לך להרגע שיקח מנת פרוזק.
 

לורי13

New member
היי שמשית ../images/Emo24.gif

תדעי שרובינו מורתות עצבים מגרדות קרות יש לנו צפורנים חזקות מוכנות לרוץ מהרמה לאילת. איך כתבת עין דבר העומד בפני הרצון אז ילה לעמוד דום מתוח להתחיל טיפול ומי שאומר לך לא להלחץ שהוא יקח פרוזק לפני שיגיד לך. ב.ה.צ.ל.ח.ה מחזיקה לך אצבעות
 
משהו+סיפור

אני מסכימה עם הטענה שרוגע לא יעזור למי שיש בעיה פיסית/ממשית כמו- בעיית זרע, חצוצרות סתומות וכו'(ולכו תסבירו את זה לקוסמטיקאית שלי שניסתה להסביר לי שעלי להיות רגועה...
) אבל, לחץ בטח שלא יעזור לאף אחת מאיתנו. וסיפור: יש לי דודה שהתחתנה בגיל מאוחר ומשהו כמו 7 שנים ניסתה להרות ו-כלום. כמובן שהיא היתה אצל מיטב הרופאים שמוכרים פה בפורום-ולא נקלטה. הם החליטו לאמץ,רק שבגלל הגיל הם נאלצו לפנות לאימוץ מחו"ל. תוך כדי תהליך האימוץ דודתי נקלטה להריון בטיפול IVF מס' 12!! היום יש להם תאומים מתוקים שעולים לכיתה א' וילדה מקסימה שקטנה מהם בשנה(הבת, היא הביולוגית שלהם).פשוט אושר!
ברגע שידעו שהם מאמצים א.ההתעסקות כבר לא היתה רק בטיפולים. ב.הם השתחררו מהמועקה שלא יהיה להם ילד. עבורה זה עבד. הלוואי ורק לחץ היה הבעיה שלי. בהצלחה לכולן ושהטיפול הבא יהיה האחרון!
 
למעלה