DusT in The W i n d
New member
היישר מה-לב
כותבת אלייך כותבת לך מילים כנות, כותבת לך כי לא מבינה הרבה ברגשות לא מבינה הרבה באהבה לא מבינה הרבה בנתינה. מעולם לא קיבלתי משהו שהוא רק עבורי משהו שניתן ברוך ואהבה בשבילי מאמינה שבגלל זה גם לעולם לא אדע כיצד לתת. יודעת לשמור לעצמי את מה שיש לי. כי מפחדת לאבד את המעט טוב שנשאר. לפעמים תוהה אם אי פעם תיתן לי משהו, פעם חשבתי שזה בגלל שאני לא שווה את המאמץ לכן אינך מעניק לי דבר. היום אני יודעת טוב מזה יודעת שאתה לא חייב לתת יודעת שכדי לקבל משהו אני צריכה להיות מספיק טובה אני צריכה להיות ראויה. פעם חשבתי שאני ראויה להכל היום אני יודעת טוב מזה, יודעת שאני לא בן אדם טוב כמו שחשבתי כמו שהעמדתי פנים שאני. יודעת שלא מעט דברים שעשיתי הופכים אותי ללא ראויה לנתינה שלך. לפעמים כואב מבפנים לדעת שלעולם לא אהיה ראויה לנתינה שלך שלעולם לא אהיה מספיק טובה להיות חלק שתהיה גאה בו שלעולם לא תהיה שם כדי לדאוג לי קצת יותר טוב. כי עד היום אתה מפנה מבט ממני ולעולם לא הפנת מבט אליי אתה שונא אותי? אתה עד כדי כך חושב שלא מגיע לי? אז כמו שאמרתי איני יודעת אם זו שינאה או שזו האהבה כי מעולם לא לימדו אותי להבחין בין רגשות של אחרים ובמיוחד ברגשותי איני יודעת אם אני כועסת או כואבת או שמא מבינה רק יודעת שלא יכולה ככה. אולי ככה זה נועד להיות. אני בחיי ואתה במעשייך בלעדיי.
כותבת אלייך כותבת לך מילים כנות, כותבת לך כי לא מבינה הרבה ברגשות לא מבינה הרבה באהבה לא מבינה הרבה בנתינה. מעולם לא קיבלתי משהו שהוא רק עבורי משהו שניתן ברוך ואהבה בשבילי מאמינה שבגלל זה גם לעולם לא אדע כיצד לתת. יודעת לשמור לעצמי את מה שיש לי. כי מפחדת לאבד את המעט טוב שנשאר. לפעמים תוהה אם אי פעם תיתן לי משהו, פעם חשבתי שזה בגלל שאני לא שווה את המאמץ לכן אינך מעניק לי דבר. היום אני יודעת טוב מזה יודעת שאתה לא חייב לתת יודעת שכדי לקבל משהו אני צריכה להיות מספיק טובה אני צריכה להיות ראויה. פעם חשבתי שאני ראויה להכל היום אני יודעת טוב מזה, יודעת שאני לא בן אדם טוב כמו שחשבתי כמו שהעמדתי פנים שאני. יודעת שלא מעט דברים שעשיתי הופכים אותי ללא ראויה לנתינה שלך. לפעמים כואב מבפנים לדעת שלעולם לא אהיה ראויה לנתינה שלך שלעולם לא אהיה מספיק טובה להיות חלק שתהיה גאה בו שלעולם לא תהיה שם כדי לדאוג לי קצת יותר טוב. כי עד היום אתה מפנה מבט ממני ולעולם לא הפנת מבט אליי אתה שונא אותי? אתה עד כדי כך חושב שלא מגיע לי? אז כמו שאמרתי איני יודעת אם זו שינאה או שזו האהבה כי מעולם לא לימדו אותי להבחין בין רגשות של אחרים ובמיוחד ברגשותי איני יודעת אם אני כועסת או כואבת או שמא מבינה רק יודעת שלא יכולה ככה. אולי ככה זה נועד להיות. אני בחיי ואתה במעשייך בלעדיי.
