הייי כולם

קשת17

New member
הייי כולם

כבר המון זמן שלא נכנסתי לפה, לא שאי פעם הייתי נכנסת הרבה מידי, אבל באמת יש פה אחלה אנשים, אוהבתתתת אותכם! האמת שנכנסתי מסיבה מסוימת. החלטתי שאני חייבת לפרוק את מה שאני מרגישה, אני לא כל כך סגורה על עצמי בנוגע לרגשות שלי ואולי אם אני יכתוב את זה פה יהייה לי יותר קל לגבש דיעה. בכל אופן כמו שאולי חלקיכם יודעים (או שלא..) אני יוצאת עם מישהו עוד מעט שמונה חודשים. לפני חודשיים בערך דיברנו על הכל ומאז המצב השתפר פלאים. בחודש האחרון הקשר בינינו מדהיםםם סוף סוף אני מקבלת ממנו את היחס שרציתי תמיד, הוא מראה בי התענינות,כל יום מדברים (מה שפעם בחיים לא היה קורה, הוא לא בן אדם של טלפון) שיחות ארוכות כאלה, ניפגשים הרבה יחסית- והאמת שהרוב זה יוזמה שלו. אבללל....כן יש אבל, ואני לא יודעת בדיוק להסביר מה הוא. בחיים לא אמרנו אחד לשני "אני אוהב אותך", כי כנראה לא הרגשנו ככה, בזמן האחרון כל כך טוב לי, אני פשוט לא מפסיקה לחשוב עליו, אני רק חושבת עליו ועולה לי חיוך ענק על הפנים. אני יודעת שאני מרגישה אליו הרבה, אבל משגע אותי שאני מפחדת לקרא לזה "אהבה", אולי מהחשש שזה חד צדדי, וכן אני יודעת שהוא לא באמת אוהב אותי. והאמת שזה מפריע לי, ביום שישי האחרון נפל לי האסימון, אחרי 8 חודשים כמעט הוא עדיין לא אוהב אותי, אז למה שזה יקרה בהמשך?! הוא מתגייס עוד שבוע ואז בכלל יהייה קשה, ואני לא בטוחה שנצליח לעמוד בזה אם אין כאן כביכול אהבה אמיתית. אני מרגישה שהוא איתי מנוחיות וזה מכאיב לי, אני יודעת שאני חשובה לו ושאיכפת לו ממני, אבל הגעתי למצב שזה פשוט לא מספיק לי. ביום שישי רק בכיתי, הרגשתי מטומטמת, שאני עם מישהו שאפילו לא אוהב אותי, הבנתי שהמצב לא ישתנה מהבחינה הזאת, סוף סוף הפסקתי להתכחש לעובדות שעומדות לי מול הפנים. ואז החלטי שאני גומרת את זה, באמת שבחיים שלי לא בכיתי ככה, כאב לי הלב פשוט, לא חשבתי שככה ניקשרתי אליו, שאני באמת מרגישה אליו כל כך הרבה. מה עוד שאני בן אדם שמבין את הרגשות שלו בדרך כלל אחרי שאני "מאבדת" את הבן אדם- ככה זה היה לפחות עם שני האקסים, ועכשיו פתאום כל הרגשות נפלו בבום למרות שהוא כביכול שלי, ומתנהג אליי הכי מדהים שאני רק יכולה לבקש. אבל זה פשוט לא הספיק לי, הרגשתי שאני משלה את עצמי, שהוא איתי מנוחיות והחלטתי שאני לא יכולה יותר ככה. הלכתי לישון, לא יצאתי, ולא הצלחתי להירדם כל הלילה בגלל המחשבות, הוא התקשר אליי בסביבות 4 ככה ואז הוא אסף אותי אליו והלכתי לישון שם, פתאום כשהגעתי אליו לא רציתי לגמור את זה, היה לי כל כך כיף וחשבתי אולי שההרגשה הזאת שלי תשתנה. מה שכמובן לא קרה, למחרת לא הפסקתי לחשוב עליו, מצד אחד הייתי מאושרת כי היה לי באמת מדהים איתו, אבל מצד שני ההרגשה המגעילה נמשכה. כל יום דיברנו, גם כמה פעמים ביום, ובזמן השיחה הייתי מאושרת, וברגע שניתקתי ההרגשה הרעה חזרה. אתמול הוא בא לישון אצלי, עוד פעם אותו סיפור, עכשיו אני יושבת בוכה, ולמה בעצם??? הוא לא עשה לי כלום... אני מרגישה מיואשת כי אני מודעת לעובדה שזה משהו שאי אפשר לשנות, אני לא יכולה לשנות את הרגשות שלו כלפיי, וגם הוא לא יכול להחליט לשנות אותם פתאום, מצד שני אני סוף סוף מודה בפני עצמי שיש לי רגשות אליו, אפילו רגשות חזקים, ומהרגע שהגעתי למסקנה הזאת, אני מרגישה כל כך רע. חברה שלי אמרה לי שהוא פשוט לא שווה אותי, ושהיא מכירה לפחות 5 אנשים שמחכים רק לרגע שניפרד, אבל איכשהו אף אחד אחר לא מעניין אותי, ואני מרגישה שהוא הכי שווה את זה בעולם, אני לא רוצה לאבד אותו, אבל אני לא רוצה גם להרגיש את ההרגשה המגעילה הזאת. אני פשוט לא יודעת כבר מה לעשות. פעם ראשונה שאני אומרת את זה אבל אני חושבת שאני אוהבת אותו ובמקום שזה יעשה לי טוב זה רק מכאיב לי. וואוו זה יצא ארוך, ממש תודה למי שהגיע עד לפה!!!!!! ואני נורא אשמח לקבל תגובות...
 

yaeli87

New member
תראי...

אני לא חושבת שאת צריכה לקבוע אם הוא אוהב אותך או לא... אני חושבת שזאת החלטה שלו אולי הוא לא אומר לך כי הוא מפחד לקרוא לזה "אהבה" כי אחרי הכל הוא מתגייס עוד שבוע, הוא לא רוצה להפגע... כמו שאת לא אומרת לו...למה את לא אומרת לו? כי את מפחדת מהתגובה...נכון?.. יכול להיות שככה גם הוא... לא יודעת... תראי, את יכולה לקחת "פיקוד" להגיד לו שאת אוהבת אותו ולראות איך הוא מגיב, אני חושבת שתקבלי תשובה בסגנון של: מדהימה שלי אני אוהב אותך גם!... חחח רק תחושה... את לא יכולה להחליט בשבילו מה הוא רוצה ומה הוא לא ומה הוא מרגיש וההפך... זה הפחד שלפני הצבא... גם האקס שלי עבר את זה!!! טוב... אני לא יודעת אם זה עזר לך או לא אבל שיהיה לך בהצלחה מתוקה ואל תגמרי עם זה סתם.. חבל... אוהבת...
יעלי...
 

קשת17

New member
האמת...

שאני לא מחליטה בשבילו. דיברנו לפני חודשיים בערך, הוא אמר לי כמה שאני חשובה לו וכמה שטוב לו בקשר הזה אבל שנינו הגענו למסקנה שמשהו פה כביכול חסר, לא הגדרנו מה, אבל לשנינו היה ברור שאהבה אהבה כנראה שעדיין אין, אמרנו שמה שחסר זה לא משהו שאפשר להחליט היום שנשנה אותו אלא רק עם הזמן. הוא אמר לי שהדבר האחרון שהוא רוצה שניגמור, אבל שאם לא טוב לי אז הוא לא יחזיק אותי בכוח, באותו זמן חשבתי שאני מרגישה כמוהו. לא נראה לי שזה קשור כל כך לגיוס שלו,בכל זאת זה קשר שנמשך הרבה זמן, אז אם ניפגע בגלל הגיוס זה לא משהו שחדש למישהו מאיתנו. ואני מרגישה שאני לא יכולה לקחת את "הפיקוד", אולי זה מפגר, אבל אני מפחדת לקבל את התשובה שאני בערך יודעת שאני יקבל- או יותר נכון לא לקבל תשובה. הצבא הזה פשוט תקועעע כל כך .... אני רואה אצל חברים שלי שממש היו מאוהביםאיך זה הרס את הקשר, ואני לא מסוגלת לחשוב שזה יקרה גם לנו. אני יודעת שאם זה מספיק חשוב לשני הצדדים אז אפשר להצליח, אבל אני לא בטוחה שזה באמת מספיק חשוב לו וזה מכאיב לי. בכל מקרה תודהההה מתודה. העלת לי חיוך על הפנים...
 

yaeli87

New member
אני מבינה אותך לגמרי...

תראי, זה לא מפגר שאת מפחדת לקחת "פיקוד", זה מן חשש כזה שכולם עוברים ...אבל תחשבי נגיד אם תאמרי לו והוא יגיד לך שהוא אוהב אותך גם?... איזו הקלה תרגישי ותהיי הבן אדם הכי מאושר בעולם!!! מותק תמיד תזכרי- אל תתחרטי על דברים שאת עושה...תתחרטי על דברים שאת לא עושה!!! הכל לטובה, ולפי דעתי את צריכה להגיד לו מה את מרגישה אני מתארת לעצמי שזה רק ישפר את הקשר ואני מאד שמחה שהעלתי לך חיוך...
בהצלחה...שבת שלום... ותעדכני אותי... אוהבת... יעלי
 
המממ... ../images/Emo90.gif

חיבוק!
תראי, אני לא בטוחה שהבנתי באיזה קשר אתם - מדברים הרבה, ישנים האחד אצל השניה וכו'... לא הבנתי למה את לא מדברת איתו על ר-ג-ש-ו-ת? למה את לא מתארת בפניו בדיוק את מה שתיארת כאן, בפנינו?.. הוא צריך לדעת איך ומה את מרגישה! ובשבוע הקרוב תנסי לראות (אולי זה כבר התחיל לפני...) שהוא מנסה להיות איתך כמה שיותר. זה ככה? אולי הוא כאילו "נפרד" ממך כי הוא חושב שלא תצליחו לשמור על קשר נורמלי בזמן הצבא... אולי הוא פוחד שהקשר ידעך \ יגמר?... בקיצור, - מציעה לך מאוד לעשות איתו מן שיחת נפש כזאת מרגשת.... :(
 

קשת17

New member
קודם כל...

חזרה...ותודה על התגובה. האמת שאני בעצמי לא ממש יודעת באיזה קשר אנחנו, אנחנו ביחד, רק אחד עם השני, הוא טוען שאני מאד מאד מאד חשובה לו, כל החברים שלו ושלי יודעים שאנחנו "ביחד" ואנחנו לא מנסים להסתיר את זה, אבל אני לא קוראת לו "חבר שלי" וכנ"ל הפוך. תראי, אני בן אדם כזה שקשה לו לדבר על רגשות בפני בנים, מאד מטומטם אה?! מאז ומתמיד הייתי כזאת, אולי זה נובע מפחד מפניהם, כי כל פעם שהודיתי בפני עצמי שאני מרגישה התאכזבתי אחר כך. אולי יש לך שיטה לשנות את זה?! חחחח.... עכשיו סוף סוף הודיתי בפני עצמי שאני מרגישה המון, אבל להודות בפניו זה כבר סיפור אחר, אני לא מבינה את עצמי בקטע הזה, זה איזשהו פאק כזה.. אני מפחדת שאני ישמע שזה חד צדדי, אני מפחדת כי מאד נראה לי שזו תהייה התשובה, הוא כבר אמר לי בעקפין בזמנו שגם אני הרגשתי ככה שחסרה כאן אהבה ממש, יש רגשות, לא בטוח שאהבה. בואי נגיד שעכשיו יהייה לי מאד מאד קשה לשמוע את זה, כי אצלי זה כבר לא ככה, אני ירגיש מפגרת לא יודעת אם בצדק או לא. האמת שעד שאמרת את זה לא חשבתי על זה, אבל באמת בשבועיים האחרונים אנחנו המוןןןן ביחד, וזה בעיקר יוזמה שלו. הוא באמת מנסה כמה שיותר להיות איתי, לדבר איתי, גם אם זה לא נוח לו הוא מסדר את זה ככה שיהייה אפשר להיפגש, ופעם זה לא היה ככה, אם לא היה נוח אז וויתרנו. יכול להיות שאת צודקת...אני מקווה שלא
אני יודעת שהוא חושב שיהייה קשה, אני בטוחה בזה, הוא הולך לחזור פעם ב-21 כנראה, את יודעת מה עכשיו שאני חושבת על זה מה שאמרת נראה לי יותר ויותר הגיוני. אוףףףף...זה משגע אותי, כי אני יודעת "ששיחת נפש" זה הפ]יתרון הכי נכון, ובדרך כלל אני לא בנאדם ש"מפחד" להגיד מה הוא חושב, אבל פה, לא יודעת, אני מפחדת לדבר איתו על הכל, אני מפחדת לקבל תשובות שאני לא רוצה לשמוע.
 
אני חושבת

שכדאי לך לקחת את הסיכון הזה ולדבר איתו על רגשות משום שזה קשה לשמור כך את ההרגשה הזו ולהשתגע מזה ואולי בכלל תגלי משהו חדש...?
 

The Sunshine18

New member
חמודה,

אם את מרגישה ככה, אין סיבה שתמשיכי את הקשר. למרות זאת, אל תראי את כל ה8 חודשים האלה כמיותרים. אני מניחה שנהנתם ביחד, שהיה לך כיף - וגם לו. אבל עכשיו, כשאת מודעת לעבודה שאת רק חשובה לה, הוא לא אוהב אותך, אין טעם להמשיך. מגיע לך מישהו שאת באמת באמת יואהב אותך, כומשתמע מהדברים שלך שגם את הגעת לאותה מסקנה. זה אולי כואב, אבל בסופו של דבר תדעי שזה השתלם, ועשית את המעשה הנכון! בהצלחה!
 
למעלה