היחס לבעל בהריון

romi42

New member
היחס לבעל בהריון

לא יודעת מה איתכן אבל בעלי ממש נקרע בין הכל,הוא קם בבוקר ,מתפלל,חוזר לבית,מכין לו לאכול לעבודה,מכין בקבוק לילד,מארגן ציק צאק את הבית,שוטף בקבוקים ויוצא לעבודה(לפני הוא דואג שהקטן חוזר לישון) הוא חוזר לקראת 6 בערב,מקלח את הקטן,מארגן כלים,הולך לבית כנסת,חוזר מכין ארוחת ערב,מרדים את הילד בקיצור עושה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן היום שהייתי בבית חולים לפני שיצאתי החלטתי לקנות לו משהו,קניתי לו ספר והשארתי לו פתק נחמד שמסביר אותי בזמן האחרון את זה שאני שוכחת להגיד תודה,את זה שאין לי כוח ללטף אותו בלילה,ואני ישר מחפשת תנוחה נוחה להירדם בה... מה איתכן?איך הבעלים מקבלים אתכן???עוזרים?תומכים?? ואתן???
 
נקרע מספיק בעבודה

איך שעברנו דירה והוא פצח בקריירה חדשה ותובענית כעצמאי, נכנסתי להריון.... בגלל מעבר הדירה אני קצת יותר תלויה בעזרתו כיוון שאני הרבה פחות ניידת, אז הוא עושה מה שיכול, עכשיו כשחם וקשה לי הוא אחראי על הסעות הלוך וחזור לגנים (עד לא מזמן - אני, וברגל תודה ששאלת....), מעבר לזה פעם ב....לוקח את הבנות לבילוי אחה"צ, מדי פעם עושה כלים ובשבתות הוא הרבה יותר אקטיבי, הוא לא מהטיפוסים שישכבו לנוח.....בניגוד אלי :) זה מאוד נוח וקל להשאב למטלות היומיום, אז מנסה לעשות מה שניתן כדי לשבור את מעגל הקסמים הזה, מדי פעם אני כותבת לו מכתבים, נעים לגלות בין כל החשבונות גם איזה פתק מהאישה :) מצד שני אני סוחטת אותו ללא בושה - תשומת לב, מילה טובה, הכל אני מחלצת ממנו בהתקפות יזומות ומתוכננות בקפידה, אני תמיד אומרת תודה, אבל לפעמים אני ממש מפרטת מה כל כך עזר לי בX ובY, הרבה דברים שאני עושה בשבילי הם בעצם גם בשבילו, מנסה לא להפיל עליו את כל מעמסות היום (יש לי נטיה כזו.....) ולקבל אותו בנשיקה וחיוך, במקום להתלונן "עכשיו באים?" עוצרת לרגע ומשתמשת ב"התגעגענו אליך מאוד", משתדלת שיהיה אוכל על השולחן כשהוא מחזיר את הגדולה מהגן, קשה לומר לא לאוכל חם! וכך גונבים עוד כמה דקות של ביחד שנותנות לו המון כוח (רואים!), גם כשאני קונה לעצמי איזה קרם או בגד חדש שמשמחים אותי מאוד, זה לא רק בשבילי. כשאני מעריכה את מה שהוא עושה - אבל באמת, ולא באה אליו בטענות ובדרישות, אלא מבינה שכמו שאני מרגישה שעוד רגע אני נופלת מהרגליים - כך גם הוא, אז לא רק שקל לו יותר לעשות, אלא פתאום יש לו מרץ לעשות יותר. פעם הוא אמר לי שהידיעה שהבית מטופל והכל בסדר אצלנו נותנת לו המון כוחות ויכולת לעבוד בראש שקט, אחרי 7 שנות נישואין פתאום הבנתי שזו לא קלישאה ארכאית. בסופו של דבר, כשיש לבן הזוג כוח ושלוות הנפש, יש לו הרבה יותר מה לתת לנו מאשר אם יהיה עייף וטרוד ב1001 עניינים....הרי זה נכון גם לגבינו! נשמע שמה שאת לא עושה - את עושה נכון; תראי כמה כוח יש לבעלך לעשות את כל מה שתיארת! סחתיין! הכי חשוב שכחתי - רק הוא קם בלילה לילדות ומגיב לכל קריאה שהיא, חוץ מזה שאני ישנה כמו בול עץ אני גם ממש לא נחמדה בלילה....
 

elinorhadar

New member
כל הכבוד לבעלך!!!!!!!!!!!!!

ממש כל הכבוד!!! אין הרבה גברים כאלה. בעלי קם בבוקר מתפלל הולך לעבודה וזהו. לא עוזר בכלום אבל אני לא כועסת עליו בכלל כי הוא אדם מקסים ומיוחד ואין מה לעשות ככה הוא וככה אני מקבלת אותו. אמא שלי עוזרת לי המון וגם אני עושה בעדינות לא מעט דברים... באמת באמת כל הכבוד לבעלך!!!! תעריכי את זה. איך את מרגישה????
 
אני עושה במעט הכל רגיל אלא אם אמא שלי מגיעה

ריצות לחוגים, לארגן את הילדים בבקרים, מקלחות לקטן (הגדולים מתקלחים לבד) בבקרים, לשים אותו במעון ואחה"צ הגדולים באים איתי ומוציאים אותו מהמעון, הכל לבד, כביסות, משק בית, לא קל אבל לפעמים שממש קשה לי עם הבטן ומרגישה אפיסת כוחות, מתקשרת אליו (הוא עצמאי) שיגיע כבר. כל הכבוד לבעלך
 

romi42

New member
אורלוש

באיזה שבוע את??? איך את יכולה,בהתחלה גם אני המשכתי הכל כרגיל היום אני לא יכולה להתכופף,אולי מצבי גרוע כי הבטן נהייתה ענקית ושאני מתכופפת (לממין כביסה או משהו)אני מרגישה כאילו הן עומדות לצאת!!!
כל הכבוד לך!!!!שאת מצליחה להמשיך כרגיל!!
 
רומי, אני שבוע 23 וכמה ימים

ומה אני יכולה לעשות, קחי דוגמא של הבוקר, היום לא הלכתי לעבוד כי יש לי סקירה מאוחרת בשעה 11 והשארתי את הגדולים (עושה להם הפתעה), הערתי את הפומיקי הקטן שלנו בשעה 8, דייסה, מקלחת, לקחתי אותו למעון, חזרתי שטפתי את המרפסת כי כיסחו לי אתמול את הדשא, שטפתי את הסלון והמטבח, הילדים מתקלחים, שאחזור מהסקירה, אכין להם צהריים, צריכה להכין עוגת מייפל למסיבת סיום היום של הבן שלי ולמחר עוגת שמרים למסיבת סיום של הבת שלי. אני לא אגיד לך שקל לי, ממש לא אבל אם אני לא אתפקד, מי יעזור? חמותי אומנם גרה לידי אבל היא עוזרת קצת יותר לבנות שלה ואני מבינה אותה ואמא שלי מגיעה כמה שיותר ובשבתות ההורים שלי עוזרים לי המון, זו הסיבה שכמה שלא רציתי להוציא שמירת הריון, אני כנראה משבוע הבא חושבת להוציא כבר. אני כל הזמן מתפללת לה' שישמור לי על הדרדסים בבטן כמה שיותר ואמן גם בתשיעי כמו בת דודתי בשבדיה ששיחקה אותה עם המשקלים 3.5 כ"א מהם, אבל שמה יש גם עזרה מהמדינה לפני הלידה... ד"א אני בת 35.5
 

romi42

New member
מדהימה

ממש מדהימה אין לי מילים אני בקושי זזה מהספה למטבח למרות שיש לי חשק לנקות את כל הבית, בעלי מביא מישהי שמנקה לי פעם בשבוע אבל את יודעת זה אף פעם לא כמו שאת עושה,ואני רואה מלא פינות שאני כבר מפנטזת לארגן אותם כל הכבוד שאת עושה עוגות ועניינים לגבי חמתך??אולי בעלך יכול לרמוז לה קצת ששאת צריכה עזרה??? אני גרה ביחידת דיור ליד ההורים שלי ואין כמו עזרה של הורים אמא שלי ככה סתם מארגנת לי כביסות שבוע שעבר הוציאה את כל הארון וקיפלה הכל מחדש...היא גם עם הפרעות כמו שלי וואי בת דודה שלך!!!!!אני זוכרת שקראתי על זה שכחתי שהיא קשורה אלייך אבל מה זה!!!כל הכבוד,סחתיין עליה,איך היא הצליחה תחשבי רק 7 קילו הילדים...בלי עין הרע אני חושבת שתחשבי טוב אם להוציא שמירה כי לפי מה שאת מספרת נראה לי שתעבדי יותר קשה בבית.....מבחירה כמובן דרך אגב.....תעדני איך שאת חוזרת מהסקירה!!! יש לך שלושה בבית???את יודעת את המינים?
 
רומי יש לי 3 אפרוחים מדהימים בבית

בן, בת, בן ולגבי המין של התאומים אין לי שמץ של מושג, אישית הרגשה של בנים אך מקווה שאני טועה למרות שמה שיבוא, רק בריאות איתם בע"ה.
 

romi42

New member
משתדלת לא לזוז בערך...

למרות שאתמול בלילה כבר קיבלתי איזה שגעת מהשכיבה על הספה,ופשוט סתם התחלתי לטייל לי בבית ולחפש מה יעסיק אותי באמת באמת משתדלת לשמור על עצמי איך את???
 
למעלה