אין לי אפילו מילים לתאר את ההרגשה שהייתה במשך היום הזה. ההרגשה שהייתה בטקס,ההרגשה שהייתה שקראו בשם שלי וניגשתי לעבר המ"מ. לא האמנתי שהצלחתי,שאני עומדת מול המ"מ ונשבעת להגן על המדינה שלי. לא האמנתי שעשיתי את זה. אפילו בכיתי קצת הרבה
ורק הגעתי הביתה ואני כבר מתגעגעת לפלוגה המקסימה שלי. בקיצור,לכל החדשים שיגיעו לכאן ויהססו לגבי ההתנדבות,שלא יחשבו פעמיים ויתנדבו!
) בטקס אתמול הבנתי כמה היה שווה לחכות את כל הזמן הזה שחיכנו, ואת זה שכל החברים כבר בצבא ורק אני מתגייסת מאוחר.. זה פשוט היה שווה את הכל. היה מרגש ועוצמתי. פלוגת ארבל אני אתגעגע!!!
נהנתי מכל רגע,ובטקס ההשבעה הייתי על סף דמעות מרוב התרגשות ומרוב מחשבה שאלה אנשים שהצבא אמר להם לא,והנה הם כרגע עומדים ונשבעים לצבא בנוכחות המשפחה. פלוגת ארבל אני יתגעגע נ.ב זה ולרי למי שתהה