היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת

מצב
הנושא נעול.
היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת

היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת
היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת. הכוחות הפוליטיים המכנים עצמם 'חברתיים', ובראשם עמיר פרץ, הרגו את הצעת החוק להסדרת זכויות עובדי הקבלן. ביום רביעי י"ד חשוון תשס"ו, ה-16 בנומבמר 2005, השתתפתי בהלוויה בכנסת ישראל. זה היה טקס הלוויה להצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים , שערך ח"כ יגאל יאסינוב לאחר שהכנסת דחתה את ההצעה החוק שהגיש ברוב של 29 מתנגדים מול 26 תומכים . ההצעה החברתית, שנועדה לעגן את מעמדם של עובדי הקבלן מול המעסיקים, נפלה בעזרתם של מיטב הכוחות 'החברתיים' שברחו מאולם המליאה ונטשו את ה'אג'נדה' החברתית שלהם. במהלך טקס הלוויה שנערך לזכויות העובדים בישראל נטמנה הצעת החוק בארון קבורה שהוצב בכנסת. הקהל עמד בדומיה במשך דקה לזכרן של זכויות העובדים שלא רק נרמסו על-ידי הממשלה והמעסיקים, אלא אף נקברו באותו יום על-ידי המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן בישראל - הממשלה ומוסדותיה. למאמר המלא...
 
משהו פה לא מסתדר לי...

היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת
היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת. הכוחות הפוליטיים המכנים עצמם 'חברתיים', ובראשם עמיר פרץ, הרגו את הצעת החוק להסדרת זכויות עובדי הקבלן. ביום רביעי י"ד חשוון תשס"ו, ה-16 בנומבמר 2005, השתתפתי בהלוויה בכנסת ישראל. זה היה טקס הלוויה להצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים , שערך ח"כ יגאל יאסינוב לאחר שהכנסת דחתה את ההצעה החוק שהגיש ברוב של 29 מתנגדים מול 26 תומכים . ההצעה החברתית, שנועדה לעגן את מעמדם של עובדי הקבלן מול המעסיקים, נפלה בעזרתם של מיטב הכוחות 'החברתיים' שברחו מאולם המליאה ונטשו את ה'אג'נדה' החברתית שלהם. במהלך טקס הלוויה שנערך לזכויות העובדים בישראל נטמנה הצעת החוק בארון קבורה שהוצב בכנסת. הקהל עמד בדומיה במשך דקה לזכרן של זכויות העובדים שלא רק נרמסו על-ידי הממשלה והמעסיקים, אלא אף נקברו באותו יום על-ידי המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן בישראל - הממשלה ומוסדותיה. למאמר המלא...
משהו פה לא מסתדר לי...
ח"כ משינוי פועל לטובת העובדים, ועמיר פרץ נגד?
 

שיר ורד

New member
אם תסתכל על התפלגות ההצבעה

משהו פה לא מסתדר לי...
ח"כ משינוי פועל לטובת העובדים, ועמיר פרץ נגד?
אם תסתכל על התפלגות ההצבעה
תראה שמדובר בהתפלגות בין האופזיציה לבין הקואליציה. מרבית הח"כים של שינוי והאיחוד הלאומי שהשתתפו בהצבעה הצביעו בעד הצעת החוק. מרבית הח"כים של חברי מפלגות הקואליציה הצביעו כנגד הצעת החוק. לגבי עמיר פרץ אני יכול למצוא הרבה סיבות שהניעו אותו לברוח מההצבעה. 1. החוק המוצע מוכיח שהחוק הקיים שהוצע ונדחף ע"י עמיר פרץ הוא חוק גרוע שפספס את המטרה. 2. עמיר פרץ הוא היום ראש מפלגת העבודה, כל עוד המפלגה לא פרשה מהקואליציה אסור לו להפר משמעת סיעתית (אולי תאום של ח"כ יאסינוב לדחיית ההצבעה במספר שבועות היה מאפשר לעמיר פרץ להצביע בעד). 3. עמיר פרץ לא רצה להתעמת עם שרון על נושא זה - חשוב לו קודם כל לסכם על הקדמת הבחירות. 4. עמיר פרץ באמת חולם להיות ראש ממשלה - הוא יודע איזה נזק עשוי חוק כזה לגרום לתקציב המדינה. מאחר והוא מתכוון לבזבז את התקציב על מטרות אחרות - (נשאיר לכל אחד לחשוב לבד על מה) הוא איננו רוצה לבזבזו על סבסוד מעסיקי כח האדם ע"י הממשלה באמצעות חוק זה. 5. סתם לא היה לו זמן להצביע, הוא עסוק עכשיו במערכת הבחירות.
 

שיר ורד

New member
אתה קצת מגזים

היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת
היום בו השתתפתי בהלוויה בכנסת. הכוחות הפוליטיים המכנים עצמם 'חברתיים', ובראשם עמיר פרץ, הרגו את הצעת החוק להסדרת זכויות עובדי הקבלן. ביום רביעי י"ד חשוון תשס"ו, ה-16 בנומבמר 2005, השתתפתי בהלוויה בכנסת ישראל. זה היה טקס הלוויה להצעת חוק אחריות מזמין שירותי קבלן לזכויות העובדים , שערך ח"כ יגאל יאסינוב לאחר שהכנסת דחתה את ההצעה החוק שהגיש ברוב של 29 מתנגדים מול 26 תומכים . ההצעה החברתית, שנועדה לעגן את מעמדם של עובדי הקבלן מול המעסיקים, נפלה בעזרתם של מיטב הכוחות 'החברתיים' שברחו מאולם המליאה ונטשו את ה'אג'נדה' החברתית שלהם. במהלך טקס הלוויה שנערך לזכויות העובדים בישראל נטמנה הצעת החוק בארון קבורה שהוצב בכנסת. הקהל עמד בדומיה במשך דקה לזכרן של זכויות העובדים שלא רק נרמסו על-ידי הממשלה והמעסיקים, אלא אף נקברו באותו יום על-ידי המעסיק הגדול ביותר של עובדי הקבלן בישראל - הממשלה ומוסדותיה. למאמר המלא...
אתה קצת מגזים
כאשר חברי כנסת מגישים הצעת חוק שיכולה לגרום בעקיפין הגדלת תקציב חייבים למצוא דרך להעביר את ההצעה בתאום עם האוצר. אחרת, ההצעה תקבר בתהליך החקיקה. ח"כ יאסינוב, היה מעוניין בעיקר בכותרות שיעורר העניין ולא כל כך בתוצאה מיידית. מדובר על הצעה טרומית ובכל מקרה החוק לא היה עובר בקדנציה הנוכחית. אין ספק שהיה חשוב לו לקבל כותרות בטרם יתקיימו הבחירות הפנימיות במפלגתו. להערכתי החוק יוגש מחדש (אולי ע"י חברי כנסת אחרים) בקדנציה הבאה , לאחר שיעבור מספר שנויים. חשוב להבין שהאוצר לא יתן לחוק זה לעבור, כל עוד לא יהיו לאוצר עוגנים, מפני חריגה בתקציב בגלל חוק זה. מאחר והאוצר איננו צריך ו/או מסוגל לפקח על קיום כלל חוקי העבודה אצל כל הקבלנים המעסיקים עובדים במגזר הציבורי, ברור לו שחוק כזה, כמות שהוא יגרום להגדלת ההוצאה התקציבית. לכן, צריך להתאים את החוק המוצע לתנאים עמם יוכל האוצר "לחיות". אפשרות אחת , היא להגביל את החוק כפי שהצעתי בשרשור קודם. אפשרות נוספת היא שהחוק יחול רק לגבי הפרות חוקי וחוזי עבודה שהעילה לתביעתם תהיה לאחר כניסת החוק לתוקף, ושבמסגרת החוק, יחויב כל קבלן המעסיק עובדי חברות כח אדם במתן ערבות (בנקאית או אחרת) בסכומים גדולים מאוד (כמה אלפי שקלים לכל עובד המועסק במגזר הציבורי) לפיצוי האוצר במקרה שהמדינה תחויב לשלם עקב החוק. בעיה נוספת שצפויה כאשר החוק יעבור, תהיה שבחלק מהמכרזים במשק, התמחור של חברות כח האדם שזכו בחוזה, היה על סמך הנחה שישלמו לעובדים פחות מחובתם על פי החוק. ברגע שהחברות הנ"ל ידעו שכל סכום שינסו לחסוך משכר העובדים יגרע מהכנסתם מהמעסיק, הם ימצאו דרכים כדי להפסיק את אותם חוזים גורמי הפסדים. התוצאה תהיה שאותם עובדים שסבלו עד כה מקיפוח תנאיהם ימצאו את עצמם מפוטרים. אם רוצים למנוע בעיה זו, צריכים לקבוע שהחוק יחול רק על חוזים שיחתמו או יחודשו/יוארכו החל ממועד מעבר החוק בקריאה ראשונה (וכבר אז הסעיף צריך להיות בחוק, כך שכל מי שמחדש חוזה ידע מהם התנאים בהם יתמודד בעתיד). לגבי חוזים קיימים, החוק יחול רק בתום שנה או שנתיים לסיום החקיקה, כך שהוא יפגע רק בחלק קטן מאותם עובדים.
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה