היום בו איבדתי את האמון בצדק....

היום בו איבדתי את האמון בצדק....

10 בבוקר...בימ``ש השלום בת``א..תור ארוך לכניסה. דרך הדלת הזאת נכנס ויוצא הצדק<ככה לפחות חשבתי וקיוויתי>. אנשים לבושים טיפ טופ....אחד עם עניבה,אישה בחליפה..כולם פה בשביל אותה מטרה..להוציא את הצדק לאור! ואני,לבושה גם בהידור,מחכה לקבל את פני הצדק..ולהוריד את האבן מהלב...והאבן כבדה. איחור ``קל`` של שעתיים וחצי..ואני מתנחמת שהנה הצדק ``דופק הופעה`` לכבודי והאיחור משתלם. שופט קירח,עצבני משהו,מקבל את פניי ואת פני עורך הדין שלי. באנו מוכנים..ההוכחות בידינו,לא נותר עוד אלא רק לקבוע את פסק הדין לטובתנו ולהוציא את הצדק לאור..לשחרר את המועקה הזאת כבר סוף סוף מהלב. הפסקת צהריים...דווקא עכשיו השופט הולך..``נו טוב`` אני חושבת..``הוא יחזור עוד 30 דק` ובגדול``..ואני אראה למנייאק מה זה להונות אותי. ``אפשר לשבת`` אומר השופט..וביראת כבוד עליונה אני מתיישבת ונותנת לו לעשות את העבודה שלו כמו שאמור לעשות אותה. ביום הזה,איבדתי את האמונה שלי בביה``מש במקום שאמור לסמל יותר מכל את הצדק..את האמת. ביום הזה נפרצו כל הסכרים,ומערכת משומנת של כסף ועו``ד ממולחים ניצחה את המערכת. ואני כרודפת צדק,הפסדתי.
 
אני פה חומד...

ולא..אני לא עצובה..רק קצת שבוזה... יעבור לי...כמו תמיד תודה על ההתעניינות,ומקווה שגם את בסדר. זמר B-) ת
 
למעלה